כשמגיע מאמן זר בעל שם לארץ, אז עוד לפני המשחק הראשון שלו נקשרים אליו כתרים בתקשורת ומעלים את הציפיות רק כדי לרסק אותם כשלא ממש הולך.
ריצ'רד נילסן, זוכרים? המאמן של אלופת יורו 1992, דנמרק, הגיע בשנת 2000 לאמן את נבחרת ישראל. דובר על המנטליות השקטה שלו, על המקצועיות ועל השינוי הגדול שצפויה לעבור הנבחרת לעומת התקופה של שלמה שרף. אחרי שנבחרת ישראל כשלה בקמפיין שלה, נילסן התפטר. בתקשורת היינו עדים למאמרים שנילסן לא מתאים למנטליות כאן, שהשחקנים לא תמיד הבינו אותו ושההצלחה ביורו 92 היתה בעיקר בגלל השחקנים הדנים ופחות בגללו.
נבן ספאחיה, זוכרים? מאמן ריטאס וילנה שניצח את מכבי ת"א בכדורסל הגיע כדי לאמן את האלופה. אחרי פיני גרשון שפרש, אמרו שספאחיה הוא אחד המאמנים הטובים ביותר ביבשת והוא הוחתם לחוזה רב שנתי. שוב היינו עדים להגברת ציפיות לפני תחילת העונה, אבל בחירת שחקנים לא טובה (ביינום, ירטין, פליקס) לצד אי הצלחה העיפו את המאמן ושוב התקשורת ביצעה שחיטה לא כשרה בתואנות שספאחיה לא מתאים ללחץ של מכבי ת"א, לא בנוי למנטליות הישראלית והוא מאמן של קבוצות קטנות. שנה שעברה כמאמן טאו ויטוריה הוא הגיע לפיינל פור, כך שאולי הוא לא כל כך מאמן גרוע.
דוגמא נוספת היא דווקא של שחקן שנחיתתו בארץ לוותה בהמון התלהבות -תום צ'יימברס שהפך לבדיחה בארץ עקב משחק אחד גרוע + החלטה שגויה שעלתה למכבי ת"א בגביע, למרות שהיה אולסטאר ב-NBA ושחקן טוב מאוד בארה"ב.
עכשיו לותר מתיאוס הגיע למכבי נתניה. כמעט כל הכותרות סביב הקבוצה נוגעות במאמן. כתבות, פרופילים, גליצ'ים ובעיקר תחושה שאבק כוכבים נחת על נתניה. אפילו עולות הכרזות על ריצה לאליפות. יש לי תחושה שגם במקרה הזה הזאבים משחיזים עטים ומקלדות כדי להקיז את דמו של מתיאוס באי ההצלחה הראשונה. בדיוק כמו ההתלהבות וההנג-אובר מאיזה אחד ארדילס.
עיתונים (ללא הארץ)
עיתון ידיעות עם כתבה חשובה של אבינעם פורת על כך שאיגוד השחיה מימן מכיסו מחנה אימון ביפן. מנגד כפולת האמצע עם תמונות של שישה אצטדיונים מתוך 37 בבייג'ין מיותרת לחלוטין. כנ"ל ההשוואה המגוחכת בין העלות הכוללת של בית"ר ירושלים לבין קרקוב שלא תורמת דבר פרט למילוי נפח. בעיתון גם מתחילים להספיד את בית"ר ירושלים (הפעם מפי רוני לוי) טרם שנפתחה העונה.
במעריב טבק משאיר על פני השטח את הריב בין ההתאחדות לכדורגל למועצת ההימורים, אם כי מתעלם לחלוטין משאר ענפי הספורט. גם במעריב מנסים לבדוק מה קורה עם בית"ר ירושלים וגם כאן אין חדש במאמר. בעמוד האמצע לועסים מחדש את הטור דה פראנס. אולי הגיע הזמן לספר שאת רוב הישראלים הטור דה פראנס לא ממש מעניין ואין להם מושג אם גרג למונד ואדי מרכס השתתפו השנה או לא. הנקודה הזוהרת היום היא מדור הדיעות בעמוד האחורי שמאוד מעניין ומרענן.
בישראל היום גם מתעסקים עם בית"ר ירושלים. זה מוצר היום של ערוץ הקניות? עדי רובינשטיין מבריק בשתי כתבות. אחת על גור שטיינברג שמדבר על הכל בצורה פתוחה. הכתבה השניה היא פובליציסטית על ראלב מג'דלה. ההתייחסות לפרשת סכנין מינורית לחלוטין, האם זה בגלל שיקול עורך? רונן דורפן מזכיר שבפרמייר ליג השוק קפוא, אז מדוע למלא עמוד שלם?
שינוי הלוגו של 5+ לייב
הלוגו של הערוץ היה רקע שחור וכיתוב לבן ואדום. בערוץ הספורט החליטו שהלוגו הזה משדר כוחניות, ולכן בפרומואים בטלוויזיה לשידורי הערוץ ניתן לראות שצבעי הלוגו שלו השתנו לצבעי כחול ולבן נעימים יותר לעין וגם הגופן עצמו נהיה עדין יותר. בערוץ מקווים שהעיצוב החדש יביא יותר מנויים. הלוגו הישן עדיין מופיע על המיקרופונים של הכתבים ובאתר ערוץ הספורט, אבל כנראה לא לאורך זמן.
איך מנצלים נושא לפרסומת?
במדור הגליצ'ים של אתר ONE החליטו להתייחס למקרה הגניבה (לכאורה) שביצעו שחקני בני סכנין בדיוטי פרי. איך הופכים את האייטם לגליץ' מן המניין? פשוט מפרסמים חלק מהבשמים שלקחו שחקני סכנין. על פי הפרסומים השווי הכולל של הפריטים הוא 4000 דולר, אך באייטם מופיעים רק 5 פריטים. תמרוק אחד נקרא "THE ONE" (מעניין מדוע שמו אותו ראשון – פרסומת גלויה לאתר?), שלושה פריטים של יצרן אחר, ופריט נוסף של יצרן שלישי, וכמובן שלכל הפריטים הללו מצורפים המחירים שלהם. שישה חשודים דגמו רק חמישה פריטים? לא ממש נראה מציאותי.
חוסר תשומת לב של טלספורט
על שחקני בני סכנין נאסר להתראיין. מי שמגיב להאשמות, וכך גם רשום בכתבה, הוא עורך הדין. לכן הכותרת דורשת תיקון
