ריקושטים של מינוי פיני גרשון

הפסטיבל של פיני גרשון ומכבי ת"א אוטוטו עומד להסתיים. אני עדיין לא יכול להודיע על סיומו באופן רשמי, כנראה עד הניצחון הרשמי הראשון שלו בקבוצה. בכל מקרה, בעיתוני היום ישנם ריקושטים אחרונים (אני מקווה) של המינוי משבוע שעבר. במוסף ידיעות מביאים טור אורח של בתו של רלף קליין ז"ל, רינת, שנכנסת בכל הכוח בהנהלת מכבי ת"א וההתנהלות שלה כלפי אפי, ופיני עצמו. אחרי פסטיבל הליקוקים שהיה בשבוע האחרון להנהלה על המאמצים שעשו להביא את פיני, וליקוקים לגרשון עצמו, טוב לקרוא גם את דעתם של אנשים שלא שותפים לחגיגה הזאת, בטח מאנשים שחיו את הקבוצה במשך שנים ארוכות. שאפו לידיעות.

במעריב, מביאים ראיון של חגי סגל עם עוזרו המפוטר של אפי בירנבוים, רואי חגאי, בעיקר על הימים האחרונים שלפני הפיטורים. הראיון בסה"כ בסדר, אבל מעט לא רלוונטי בגלל ששמענו את הבחור מדבר כבר בסופ"ש, והיום אנחנו קוראים ראיון איתו שלא מחדש לנו כלום. מעבר לכך, אם במעריב רצו לחדש לנו דברים שלא שמענו, מוטב היו עושים מאמץ ומביאים לבמה הראשית את אפי (כפי שהביאו את דבריו של גאידמק), ולא ראיון עם העוזר שלו. תמיד אומרים שזוכרים רק את בר-כוכבא ולא את הסגן שלו, כך זה גם בתחום הזה. בישראל היום אבי סגל משלם על העובדה שאין עיתון ביום שישי, וצריך לכתוב ביום ראשון על משהו שנטחן כל הסופ"ש.

ליגה אנגלית

אחה"צ עומדים להתקיים באנגליה 2 משחקי דרבי מסקרנים במנצ'סטר ובלונדון, ובעקבות כך בדקתי את הכתבות שעשו העיתונים הגדולים לקראת המשחקים. בידיעות, גאסן ואקד ויאיר קטן בדיווח קצר אך ממצה לקראת המשחקים. במעריב, יעקב זיו עם דיווח ארוך קצת יותר, וציטוטים של העקיצות בין הצדדים במנצ'סטר לפני המשחק, ציטוטים שמוסיפים יותר עניין יחסית לכתבה היבשה בידיעות (שטרחו לצטט רק משפט אחד של ווין רוני). בישראל היום עמית לוינטל בכתבה מצוינת שעושה השוואה בין הכוכבים של 2 הקבוצות: רוביניו מהסיטי מול רונאלדו של היונייטד. כתבה מצוינת מכיוון שלוינטל אינו נותן דיווח שוטף ויבשושי של הדברים, אלא מוסיף גם צבע ועניין עם כתבה על הכוכבים של הקבוצות. בנוסף, ישנה התייחסות רחבה גם לדרבי של לונדון בין צ'לסי לארסנל.

אין ספק שאם שלושת העיתונים היו צריכים לעמוד על פודיום על סיקור משחקי הדרבי, ישראל היום היו מקבלים ממני את מדליית הזהב. עמית לוינטל מספק לנו הרבה יותר עניין מאשר הכותבים האחרים.        

ביקורת טלוויזיה

לאחר סופ"ש מלא בשידורים ישירים, ישנם מספר נקודות שצריך להתייחס אליהן:

-קולו: בשקט בשקט אתמול שודרו שני משחקים של ליגת וינר בכדורסל בערוץ הלייב. ביום שני ישודר עוד משחק בערוץ הזה, מה שמשאיר רק שלושה משחקים בערב הכדורסל של ישראל. מי מתייחס לזה?

אתר ICE מזכיר גם הוא את מקרה המיקרופונים (בלי לתת קרדיט):
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=126707

מתברר שאתר ערוץ הספורט יחל להעביר מבזקים של חדשות הספורט לאתרי אינטרנט מובילים:
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=126701&catId=4

-אתמול צפיתי בשידור הישיר של המשחק בין בני יהודה למכבי ת"א. עזבו רגע את רמת השדר והפרשן (שזה תלוי בטעם של כל אחד, אני בכל אופן אוהב לשמוע את איינשטיין ושירזי, הם מעבירים את השידור בצורה יפה), אבל הבימוי של המשחק היה פשוט שערורייתי. למי שלא יודע, בני יהודה הובילו 0-3 ומכבי הצליחו לצמק בצמד שערים מאוחר. אם מישהו שם לב, בדקה ה-85 בערך נעלמה התוצאה והשעון של המשחק ברגעים כ"כ קריטיים במשחק. במשך 5 הדקות האחרונות הצופים לא ידעו מהי הדקה, אבל במאי המשחק (אני יודע שזה לא העבודה שלו, אבל הוא האחראי לשידור ובגלל זה אני בא אליו בטענה), הגדיל לעשות בתחילת תוספת הזמן, שהעלה את זמן המשחק, אבל התוצאה שהופיעה היתה 0-0. צופה תמים שלא ראה מה קרה לפני כן, הבין שהתוצאה היא תיקו, והם כמובן עלו על זה רק אחרי דקה ארוכה. שכונה.

-כתבתי פה כבר לפני כמה שבועות על הרמה של תוכנית סיכום המחזור של הערוץ הראשון. ידעתי שהם מתנהלים שם כאילו זאת טלוויזיה קהילתית, אבל אתמול הם שברו עוד שיא. אתמול הם אירחו את צביקה פיק פרשן העל, ולאחר סיכום של עוד משחק, המצלמה חזרה לאולפן וקלטה את הפיגורה בודק הודעות אס.אמ.אס בפלאפון שלו. שירה בטח דאגה. אמרנו כבר שכונה?!.

לסיום

בימים האחרונים אנחנו עדים להתרחשויות לא שגרתיות באתרי הספורט המובילים בישראל. מצד אחד פיטורים בספורט 5, מצד שני אופירה מורידה פרופיל (לפחות כלפי חוץ). אני פונה בבקשה לאנשים שעובדים באתרים האלה ויודעים מה קורה מבפנים, שיספרו לי מה קורה שם, כדי שאני אוכל להעביר את זה לכולם. אני מבטיח סודיות מוחלטת של המקורות, אני היחיד שמפעיל את הבלוג ואת המייל שלו ואין לי שום שותפים, כך שאני הכתובת להכל. אני לא רוצה להסתמך על שמועות וידיעות קצרות, אלא על מידע מבוסס שיעזור לי לדעת לאיפה נושבת הרוח.

מעבר לכך, תכתבו לי אם משהו מציק לכם, או שאתם רוצים להביע עליו דיעה. אם יהיה משהו אני אעדכן את הפוסט מאוחר יותר.

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

"איפה אופירה?"

הציור השבועי לילד: איפה נמצאת אופירה אסייג?

בעקבות טיפ שקיבל S&M הוחלט לבצע תחקיר: לאן נעלמה אופירה אסייג ממדור גליצ'ים. אופירה אסייג אף פעם לא התביישה בהפיכת עיתונות הספורט לצהובה. היא הקימה את מדור הגליצ'ים, ערכה אותו, כתבה בו, התגאתה בו ונופפה בו. זה היה "גליצ'ים מאת אופירה אסייג". במדור הזה היא לא התביישה לבזות אנשים מצד אחד, ולקדם אינטרסים מסחריים מצד שני. בראיון עיתונאי אחד היא אפילו הסכימה לכך שהמראיין אמר שהיא בעצם יח"צנית ולא עיתונאית. אלא שלא עוד. טיפ שהתקבל אצל S&M מאחד מעובדי אתר הספורט מספר 1 בישראל עמם יש לו שיג ושיח, עורר את סקרנותי, יצאתי לחפור, ויש ממצאים. מסתבר שהטיפקס של אופירה (קופירייט לייגר מאיסטר) עובד לא רק שמדובר בהסתרת ערוץ הספורט בתמונות, אלא גם בהסתרת הקשר שלה למדור גליצ'ים.

אחרי שגאידמק הובס בבחירות, ביום 13.11.08 חגג רון קופמן מערוץ הספורט את התבוסה בעיתון ישראל היום, ואח"כ ביציע העיתונות. בשניהם הוא לעג ליוסי מילשטיין אותו כינה "סנג'ר" ולאופירה אסייג אותה כינה "רכלנית סוג ז'" ואת האתר שהיא מפעילה "אתר אינטרנט בזוי". התגובה לא איחרה לבוא. כאילו כדי להצדיק את הכינויים של קופמן, פורסם ביום 14.11.08 באתר הספורט מספר 1 בישראל דבר לשון הרע הבא "מאת אופירה אסייג":

"איפה אופירה?"- הנה אופירה:

קופמן לא הפסיק להציק לאופירה, והמשיך לכנות אותה רכילאית בטור שלו ביום 20.11.08 בעיתון ישראל היום. ומה קורה באתר הספורט מספר 1 בישראל? שם היה עוד יום מפואר בהיסטוריה של מדור הגליצ'ים. הגליץ' המבזה את רון קופמן זז שמאלה ולמטה (פרש שחור מ-ח5 ל-ז3), ולראש הטור (ח8) הועלה הגליץ' המבזה שעל פי השמועה עוסק במאיה חסון.

"איפה אופירה?"- כבר אין אופירה:

עכשיו הסכסוך בין הצדדים עובר לפסים אחרים:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/815/884.html.

אבל איפה לכל הרוחות אופירה אסייג?!. לאן נעלמה אופירה והשאירה אחריה פס אפור, ריק, בודד וגלמוד?!. כך עוזבים לבד את צוות גליצ'ים המפואר (אור שפונדר, חן מישל, אלעד דיין, שוקה כהן) לתרום את תרומתו לבד לטובת קידום עיתונות הספורט?!. כבר אין אופירה. הטיפקס המשיך לעבוד שם, והפס האפור שאופירה אסייג השאירה על צוות גליצ'ים, לא הספיק כדי לטשטש את ההיסטוריה. עכשיו המדור עלה עם לוגו חדש, נוצץ, נטול פס אפור.

גליצ'ים עם גאוות יחידה, "מאת אופירה אסייג":

גליצ'ים בלי גאוות יחידה, אבל עם פס על צוות הגליצ'ייה:

גליצ'ים החדש. אופירה? איזו אופירה? לא מכירים שום אופירה:

ועכשיו לספקולציות: יכול להיות שאופירה אסייג מנצלת את מעמדה, וממרקת את ההיסטוריה כך שאולי נשכח שהיא הקימה, ערכה והתגאתה במדור הגליצ'ים הבזוי והמבזה הזה. מצד שני, יכול להיות שאופירה אסייג מתכננת תביעת לשון הרע נגד רון קופמן, ומנסה להעלים זכר להיותה זו שחתומה על הגליץ' בו ביזתה את קופמן?.
 
הפרשן המשפטי של "עומדים בשער" צחק ששאלתי אותו אם זה שהיא מחקה את השם שלה מהלוגו יעזור לה בבית המשפט, אם קופמן יטען להגנתו "אבל היא התחילה". היתממות מהסוג של "אני לא כתבתי עליו כלום" לא תחזיק מים. וחוץ מזה, הקורא רון קופמן מוזמן לקבל אסמכתאות גזורות ושמורות לכך שאופירה אסייג חתומה על המדור בעת שפורסמה עליו ידיעת לשון הרע.

ומה יהיה על עובדי אתר הספורט מספר 1 בישראל, שעורכת התוכן שלו בורחת מהעבר המבזה שלה בעריכת מדור הגליצ'ים? האם גם הם יצליחו להסתיר את עבודתם באתר הזה מהרזומה שלהם? גם הם יכולים למחוק את שמם מכתבות מבזות או יח"צניות שהתפרסמו באתר, או שהיכולת הזו שמורה רק לאופירה אסייג?. אין ספק שההתדרדרות של אתר הספורט מספר 1 בישראל בסקרי פופולאריות ומדדי גלישה של מפרסמים (TIM) עושה את שלה. יש פאניקה בבית בסר, והיא מתחילה מהראש.

סיקור המשחק של מכבי ת"א במדור הספורט של "הארץ"- נמשל

מי שקרא אתמול (שישי) את מדור הספורט של הארץ ולא ראה את המשחק של מכבי, לא ממש יודע איך שיחקה בדיוק היריבה. מצ"ב הכתבות שהיו צמודות אחת לשניה בעיתון (ופורסמו גם באתר שלהם):

מצד אחד, כותב יניב אורגד בתיאור המשחק כי: "מלאגה הפצועה והחסרה הפגינה משחק בינוני להחריד, לעתים לא חכם (לא לשכוח שאאיטו הוא המאמן שלה) והתאימה בצורה מושלמת לחגיגה המוקדמת בהיכל. הספרדים למדו את מכבי של אפי והימרו על שלשות, אבל קלעו באחוזים בינוניים (40%).."
 
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041850.html
 
מצד שמאל לאותה כתבה כותב אודי הירש: "אלא שמלאגה לא התרגשה, שיחקה לאורך מרבית הערב כדורסל סבלני וחכם למדי, קלעה באחוזים גבוהים משלוש ומיעטה לשגות (תשעה איבודי כדור)".
 
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041852.html

אז איך שיחקה מאלגה? בינוני להחריד ולא חכם או כדורסל סבלני וחכם? ה-40% מהשלוש זה אחוז בינוני או אחוז גבוה? לעורך הארץ הפתרונים.

נושאים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת:

-המשבר הכלכלי פוגע גם בערוץ הספורט ואנחנו מדווחים שמספר עובדים פוטרו. כיצד זה ישפיע על התכנים שהערוץ מספק לנו? האם מהדורת החדשות שמשודרת כל ערב תשנה את פניה בעקבות הקיצוצים? האם בגלל המשבר הכספי נפסיק לקבל תכנים שהיינו מקבלים בעבר (ליגות שונות בעולם או שידורים ישירים מענפי ספורט לא פופולריים שאפשר לוותר עליהם מבחינת הערוץ). השאלה הגדולה ביותר- האם בעקבות המשבר הכלכלי, קברניטי הערוץ יחליטו שלא די להם ב-50 השקלים שהם דורשים תמורת הערוצים שלהם, והם יבקשו סכום גבוה יותר כדי לצמצם נזקים.

http://b.walla.co.il/?w=/3050/1387319

-רשת ב' החליטה שהיא עושה פינג-פונג מהמאזינים שלה, ומחזירה השבוע את שירים ושערים לאוויר בין השעות 19-22 בערב. למה? כי ההתאחדות ניאותה להעביר משחק שהיה אמור להיפתח בשעה 18:30 לשעה 19:00, וכך ישודרו במהלך התוכנית 3 משחקים בשידור ישיר. הכל טוב ויפה, אבל מה יהיה שבוע הבא שישוחקו רק 2 משחקים בשעות שבו התוכנית אמורה לעלות לאוויר? האם הם יחליטו שוב לשבור את הכלים ולהוריד את התוכנית?. פשוט בושה וחרפה איך שהם מתייחסים לתוכנית הזאת ולקהל המאזינים שלה. פעם כן, פעם לא, פעם למה לא.

 

אם יהיו עידכונים, אני אעלה אותם בהמשך. תמשיכו לכתוב לי דברים מעניינים, שתהיה לכולם שבת שלום.

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

"מספר 1 בספורט" או "מספר 1 בפתטיות"?

אתמול בערב אתר האינטרנט "מספר 1 בספורט" (החלטתי שמהיום אני קורא לו כך ולא בשמו המלא, מכיוון שהבנתי שבכל פעם שאני מציין את שמו, זה מקדם אותו בגוגל. אני לא רוצה לקרוא לו בכינויים הקודמים שנתנו לו, כי אין לי כוח להסתבך בתביעות דיבה וכאלה. מהיום אני קורא לו כך), ירד לרמת פתטיות שאין לי איך להגדיר אותה.

הסיפור שהיה כך היה: אתמול בערב התקיימה מסיבת עיתונאים רבת משתתפים של יקיר האתר, מרן פנחס גרשון שליט"א לקראת המשחק הערב מול מאלגה ביורוליג. בגלל חשיבות האירוע, השתתפו במסיבת העיתונאים מספר רב של אמצעי תקשורת, שכדי לשמוע את "דברי התורה" של פיני הצמידו לו מיקרופונים. אתם בטח מכירים את התמונה שבה המרואיין יושב ומולו עשרות מיקרופונים של רשתות שונות, אתמול לא היו עשרות מקרופונים, אבל היו לא מעט. כך נראתה התמונה המקורית ממסיבת העיתונאים של פיני, כפי שצולמה ע"י הצלמים של וואלה!:

שימו לב לסידור המיקרופונים מול פיני (וכדי לעזור לכם, מימין לשמאל: המיקרופון של אתר "מספר 1 בספורט", אחריו של ספורט 5, Ynet, וואלה! ולבסוף המיקרופון הצהוב של קול ישראל). באתר "מספר 1 בספורט" העלו את התמונות ממסיבת העיתונאים לאתר בסביבות השעה 9 בערב, אבל שימו לב לשינוי הקוסמטי שהם עשו בתמונה.

בעזרת עבודת פוטושופ פשוטה וקלה, הם הפכו את המיקרופון של ערוץ הספורט, למיקרופון שלהם. וכך, המיקרופון הימני הוא של "מספר 1 בספורט", וגם המיקרופון שאחריו הוא של "מספר 1 בספורט". ושוב אני מחזיר אתכם למעלה לתמונה המקורית מאתר וואלה! שמראה מה היה שם באמת. אבל חכו, זה לא סוף הסיפור. לאחר חצי שעה הם הבינו עד כמה הם יוצאים טיפשים בעקבות עבודת הפוטושופ שהם עשו, ואיך יוצאים מהפינה שהם נכנסו אליה, שימו-לב:

הם מסירים את הלוגו שלהם, ומשאירים את המיקרופון עירום. ושוב, תחזרו לתמונה המקורית למעלה ותשוו אותה לתוצאה שמופיעה עד עתה באתר "מספר 1 בספורט". עכשיו אני מרשה לכם לקחת הפסקה של 2 דקות, וללכת לקחת משהו לשתות כדי שלא תיחנקו מצחוק. עד לאן האתר הזה רוצה לרדת?, אמנם הוא "במלחמה" עם אתר ערוץ הספורט, אבל לרדת לרמה כזאת? חשבתי שכבר ראינו הכל, אבל מסתבר שיש באמתחתם עוד כמה דברים מדהימים שלא ראינו. אני בטוח שלא היינו רואים דבר כזה בצד השני של המתרס.

עוד בהקשר של המלחמה בין "מספר 1 בספורט" לערוץ הספורט מוסיף הגולש מגהטרון: שימו-לב ללוח השידורים שמפורסם באתר "מספר 1 בספורט":

זהו יום מייצג אך כך זה גם בשאר הימים. זה שספורט 1 ו-2 מופיעים ראשונים לפני ערוצי הספורט לא מפריע לי, זה לגיטימי בסך הכל. אבל באתר מספר אחד אין שום התייחסות לערוצי הגולד והלייב, מבחינתם הם לא קיימים. צרכן ספורט, שמעדיף לקרוא בוואן על שידורי הספורט על מנת לבחור במה לצפות היום, לא מודע לכך שיש שני אתרים בשם גולד ולייב. אני מבין שלא צריך לעשות יחסי ציבור, אפשר גם לעקוץ מדי פעם, אבל לוח שידורים מפורט הוא שירות לצרכן (לגולש) ולא עסק למלחמות קטנוניות (אבל היי, זה בכל זאת וואן).

דורון ברגר- עורך טלספורט

אתמול קיבלתי פנייה מעורך אתר טלספורט, ובה בקשה לפרסם את הדברים הבאים בשמו:

"אתר טלספורט הושמץ בימים האחרונים רבות בניסיון לגמד את הסיפור הבלעדי שפרסם בשבת האחרונה אודות הפניה של אחד מראשי מכבי תל אביב לפיני גרשון. בעקבות כך אני מדגיש:
א. על פי הידוע לי איש לא פרסם בשבת בבוקר סיפור זה, מלבד שלמה חסיד.
ב. הידיעה הגיעה לידי הכתב שלמה חסיד כבר ביום שישי בשעה 22:00 והיא עברה אימות עם שלושה גורמים שונים, אחד מהם מצד מקרוב מאוד לגרשון, שני,  חבר הנהלת מכבי תל אביבי ושלישי – אדם מקורב לשני הצדדים.
ג. למרות הניסיונות של שני הבלוגרים שלא מזדהים בשמם (קולו ושושו השועל), אני כן מרשה לעצמי לומר כי מדובר בהישג עיתונאי מרשים. כל מי שלא חושב כך, לוקה בגדול בהבנת התקשורת".

תגובתי לנושא: אין לי שום עניין להתנצח עם מר ברגר. אני מכבד את העבודה שלו ושל העיתונאים שלו. יכול מאוד להיות שאכן שלמה חסיד פרסם לראשונה את העובדה שפיני גרשון בדרך חזרה למכבי ת"א, אבל בפוסט שפרסמתי פה מספר ימים טענתי שמלבד טלספורט, היו עוד 2 גופי תקשורת שטענו לבלעדיות, ונתתי לגולשים להחליט מי לדעתם באמת פרסם ראשון. אגב- בפינת ביקורת התקשורת של דובדבני בתוכנית "עושים ספורט" בגל"צ, הוא טען שמי שפרסם לראשונה את דבר המינוי אלה הח'ברה מהאתר "מספר 1 בספורט".

נמאס לי לחזור על המנטרה הזאת, אבל כנראה אין ברירה. אין לי שום דבר נגד אתר טלספורט, הביקורת שלי כלפיהם היא בסה"כ ביקורת בונה ולא במטרה ללגלג על עבודתם. אם ידיעה בטלספורט מורכבת מ-3 פיסקאות קצרות ו-150 מילים, זה לא מספיק לדעתי כדי לבסס פרסומים כאלה או אחרים. שמפרסמים ידיעה מסוימת, צריכים בסיס חזק ואיתן, שימלא קצת יותר מ-3 פיסקאות, וטוב יהיה אם הידיעה תכלול ציטוטים של מושא הידיעה, כדי שלא יהיו טעויות. לזרוק דברים באוויר הכי קל בעולם, אבל אח"כ צריכים לעמוד מאחורי אותם הדברים.

אני חושב שלאתר טלספורט יש פוטנציאל גדול, רק חבל שהוא מתעסק בדברים אחרים שפוגעים ברמתו המקצועית (מה זה השטויות האלה עם העצות כיצד למלא ווינר תמורת אס.אמ.אס שעולה 5 שקלים? לא חבל על הילדים הקטנים ששולחים את ההודעות האלה ומקבלים בתמורה ערימה של שטויות שלא ניתן להבין מהם שום דבר?. לא צריך לבזבז כסף בשביל הדברים האלה, כנסו לאתר בקישור הבא ותקבלו מידע "לאן הכסף הולך בשוק" כפי שמגדירים זאת בטלספורט: http://www.betexplorer.com/).

תגובתו של קולו לדבריו של מר ברגר:

לא ברור לי מדוע מר ברגר אומר שאני מנסה להמעיט בהישג של טלספורט לגבי פיני גרשון. ייתכן שזה הישג וייתכן שלא, ברם אני בכלל לא התייחסתי לאתר טלספורט ולמאמר של שלמה חסיד בנושא פיני לאורך כל הימים האחרונים. עברתי על כל התגובות שלי מהשבוע (ויש הרבה), וההתייחסות היחידה שלי לכתבה של טלספורט היא על ישיבה לילית שבכלל עלתה אצל אחד הטוקבקיסטים. ייתכן שיש תגובה שלי שנעלמה מעיניי על טלספורט ועל האייטם בנושא פיני גרשון. אשמח אם מר ברגר הנכבד שאמינות היא נר לרגליו יביא אותה לכאן. מוצאי שבת? אני הגבתי בכלל על אייטם שעוסק ביום חמישי.

בעצם אביא את מה שכתב הגולש “חוד התחת” כטוקבק לשושו השועל ב-22/11: לידעיתך- טלספורט היו היחידים (זה אפילו מצולם אצלך) שפרסמו ביום חמישי בחצות וחצי שיש ישיבה לילית. אף אתר או כתב לא ידע מהדבר וכולם פרסמו זאת רק בשעה 13:00 ביום שישי. 12 שעות אחרי חסיד. הנה הטוקבק שלי באותו פוסט: בכל גוף מפעם לפעם יש ידיעות סמי-בלעדית שלא מופיעות אצל המתחרים או מקדימות את המתחרים. לא על כל ידיעה כזו יש לצאת בתופים ובמחולות (כל הזכויות לילדים סורגים). כשיש באמת הישג עיתונאי כמו הראיון עם גאידמק או ההכרזה על פיטורי רן בן שמעון ממכבי ת”א, אז באמת יש משמעות מי הקדים את מי. אבל ישיבה לילית? נו, באמת.

סיקורי עיתונים

כמו שכתבתי פה אתמול, הפסטיבל ימשיך, לפחות עד מחר, שהעיתונים יוצאים למנוחת השבת. והיום בתפריט: מעלליו של פיני גרשון לקראת המשחק מול מלאגה. במוסף ידיעות, דיווח של רפאל נאה וטורי פרשנות של מליניאק ועידו אשד. במעריב, דיווח+טור פרשנות של חגי סגל, טור של שלח וטור של רון עמיקם (מאוד מיותר לדעתי). בישראל היום, ניתוח ההצלחה של פיני בקדנציה הקודמת ע"י אבי סגל, טור של הרכש אדלשטיין על המשחק הערב, וכתבה קצרצרה אך ממצה של אלי סהר על רענן כץ.

מעבר לכך, במוסף ידיעות פרויקט מעניין של ערן להב וליאור איגל על אתרי האינטרנט הרשמיים של קבוצות ליגת העל. הכתבה הזאת לדוגמא, ראויה להיקרא פרויקט, ולא כל פלוץ שפיני גרשון מפריח לאוויר הצח ראוי להיקרא "פרויקט". בנוסף בידיעות, במדור "קוסמוס" של יאיר קטן, מתארחת גם מאיה מאהלר ויחד הם סוקרים את ההצלחה האדירה של הספרדים בשנה האחרונה, וההשלטות שלהם על ענפי הספורט המובילים בעולם.

במעריב, ראיון של אייל לוי ואליענה שפר עם אלי טביב, הבעלים המיועד של הפועל ת"א. מלבד כמה משפטים יפים שהם הצליחו לחלץ ממנו ("אם ימשכו אותי, הקבוצה תדרדר לליגה ב'), אין שם שום דבר חדש תחת השמש, אבל עדיין זאת כתבה עם הרבה יותר אינפורמציה על הסיפור שלו עם כפ"ס לעומת מה שעשו בידיעות שבוע שעבר. בנוסף, ניר שועלי שומר על רמה גבוהה בעבודה שעושה, והיום הוא ממשיך במעקב אחרי המתעמלות במועדון ההתעמלות של עירוני חולון, ובמדור האולימפי שלו בשער האחורי של המוסף.

בישראל היום, באים לידי ביטוי הדברים אליהם התכוונתי כאשר כתבתי שצריך להעריך אדם כמו קופמן. טור מצוין שלו על מצב המתקנים בארץ, והתעסקות בענפים שכמעט ואף אחד לא מדבר עליהם. הרבה אנשים שופטים אותו על צורת ההתנהגות והביטוי שלו או על רמת הפרשנות שלו בענפים שהוא לא מומחה בהם (כדורסל לעומת כדוריד). אבל אני חוזר ואומר שוב, אם הוא לא יגיד את הדברים האלה, מי יגיד אותם? למי ממש אכפת ממועדון המשקולות בהרצליה?. טוב שיש אותו, שלא חושש מתביעות דיבה וכדומה, וצועק את מה שהרבה אנשים רוצים להגיד.

מספר הערות לסיום

אני מבקש שוב בכל לשון של בקשה, בלי קללות וכינויי גנאי בטוקבקים. היום מחקתי כבר תגובה שנגעלתי לקרוא אותה. כל עוד אני מנהל את הבלוג, לא יהיו פה תגובות זולות של ילדים מתבגרים. תכבדו אחד את השני ואת הדעות של כולם. פה זה לא אירן, ואני לא מעוניין לצנזר תגובות, אז תחסכו את זה ממני. הבלוג פה פתוח לדעות של כולם, וכמו שדורון ברגר פנה אליי בבקשה לפרסם תגובה שלו, כולם מוזמנים, אבל תעשו זאת בצורה יפה.

אני מודה לאלה ששלחו לי את הצילומי מסך לגבי האייטם הראשון, ואני לוקח לתשומת לב את מה שכתבת לי S&M. תמשיכו לכתוב לי ולעזור לי לגרום לחיה הזאת לנשום (ויש לציין שהיא נושמת לאחרונה בקצב מצוין, ואני אפרט על כך בשבת, שימלאו 30 יום לכניסתי לתפקיד).    

shushuhashual1@gmail.com

שיהיה לכם סופ"ש דבש

 שושו השועל

"הקבוצה של המדינה" או "קבוצה שיש לה מדינה"?

למי שלא מעודכן, הפסטיבל התחיל ביום חמישי בשעה 23:00 בערך והסוף שלו עדיין לא ידוע. שלשום נגמר שלב הספקולציות, והודיעו על מינוי של פיני גרשון. מאותו הרגע כל אמצעי התקשורת במדינה "מגויסים" כדי לטפוח על השכם של הנהלת מכבי ת"א שהחזירה את "המושיע", ופרגון אין סופי על כך שפנחס נאות לחזור ולהציל את המולדת. הפסטיבל לא מסתכם בחגיגה של תקשורת הספורט, אלא חורג מעבר לכל פרופורציה אפשרית. מהדורות חדשות נפתחו עם ההודעה על המינוי ונחיתתו של גרשון, בעמודים הראשיים של עיתוני היום התבשרנו על החתימה והחל פולחן אישיות שלא נתקלתי בו המון זמן, ועל מה? בגלל שהקבוצה של המדינה החתימה מאמן חדש, ואם זה פיני, אז בכלל סיבה למסיבה.

במשך המון שנים מכבי ת"א היתה קבוצת הייצוג הבכירה של ישראל מבחינה ספורטיבית בזירה הבינלאומית. כתוצאה מכך הם קיבלו את חוזי השידור השערורייתים מהערוץ הראשון (להזכירם, ערוץ ממלכתי ולא ערוץ מסחרי). ניצחון של מכבי, והמוראל הלאומי בשמיים, הפסד וכולם על הקרשים. המציאות הזאת הפכה את אנשי מכבי לכל יכולים, ולא סתם אפשר לשמוע אוהדים מתוסכלים של קבוצות אחרות אומרים שמכבי היא קבוצה שיש לה מדינה. אני יכול להבין את ההד התקשורתי שיצר חילופי המאמנים במכבי, אבל מפה ועד מה שקורה בימים האחרונים, זה פשוט מוגזם. בכל אתר אינטרנט אתה קורא על גרשון ומכבי, זה כמו צונאמי של ליקוקים בלתי נגמר שהסוף שלו לא נראה באופק.

פתחתי הבוקר עיתונים וחשכו עיני. אני לתומי חשבתי שמיצינו את הקטע ואפשר להתחיל לדון גם בדברים אחרים. אני לא אומר שלא צריך להתייחס לנושא, כי זה בכל זאת חשוב, אבל עוד פרויקט בעיתונים על הנושא?!. אתמול הפרויקטים של העיתונים לא הספיקו, והפרשנים החליטו שיש להם דברים נוספים שהם רוצים להתייחס אליהם שלא התייחסו אליהם לפני כן. התקשורת שלנו יצרה את המפלצת הזאת שנקראת "מכבי ת"א" (ושלא יהיו לכם טעויות, אין לי כלום נגד מכבי, הם פשוט מנצלים זאת לטובתם). אתמול היו הכותרות על כך שפיני חתם, היום הכותרות על הנחיתה שלו בארץ והאימון הראשון, מחר יהיה עוד פרויקט על המשחק נגד מאלגה, ויום שישי הכותרות הראשיות יעסקו ב"קוסם שהציל את מכבי". בואו נקווה שהפסטיבל לא יסתיים רק במאי, כי במדינה הזאת יש עוד ספורט מעבר למועדון מכבי ת"א בכדורסל.

שימו-לב ל"תקשורת המגויסת" שאני מדבר עליה (אני בטוח שיצוצו החכמולוגים שיגידו שלא חוכמה להביא את One כדוגמא לכך, אבל הם מייצגים בצורה הכי מוחצנת את התופעה המכוערת הזאת לדעתי). לאורך כל הבוקר, בעמוד הראשי של אתר ONE היו 7 כתבות על מכבי ת"א בכדורסל כולל שלוש הראשיות + זאת שלצד הלוגו של ONE. בעצם התמונה של פיני שצמודה ללוגו של האתר מתארת את כל הסיפור. (תודה לקולו על הצילום מסך).

סיקור עיתונות

במוספים של ידיעות ומעריב ממשיכים בפרויקטים הלא נגמרים על פיני גרשון ומכבי ת"א. היבול של פיני בידיעות: 4 עמודים הכוללים דיווח על היום הארוך שעבר פיני, עוד טור מלקק של רפאל נאה ולגרנד פינאלה טור של מליניאק. מ-ש-ע-מ-ם. במעריב ממשיכים בחפירה על הנושא עם דיווח של חגי סגל וטורים של אייל לוי ואביעד פוהורילס. מ-ש-ע-מ-ם פורטה. דווקא "ישראל היום" לוקחים היום את התואר "השיחוק היומי": כתבה מצוינת של אלי סהר על התקציב של מכבי ת"א ורשימת מקבלי השכר בקבוצה. בכל הפסטיבל הזה שנמשך שבוע, אף אחד לא התעסק במספרים, ואלי סהר נותן לנו היום את הזווית הזו. מעבר לכך יש טורים של קופמן ואבי סגל שמתייחסים לנושא.

ויש גם ספורט מעבר למכבי ת"א. בידיעות, אמיר אפרת בטור מצוין על עתידו של אבי נימני כמאמן מכבי לאחר ההפסד הראשון. במעריב, אבי רצון בטור שעוסק באותו הנושא כמו אמיר אפרת. בנוסף לכך יש את המדור המצוין של ערן סורוקה על ה-NBA, והיום כתבה מרכזית על קווין ג'ונסון שהפך להיות ראש עיריית סקרמנטו. ב"ישראל היום" עמית לוינטל בכתבה על חלוץ בורדו, ורונן דורפן בכתבה על בראט פארב. כל אלה מוסיפים טיפה עניין לעיתונים שמלאים רק במכבי מכבי מכבי.

סוגיית "פרסום ראשון"- טור אורח של קולו

בפוסט של אתמול טענתי ש"לא ממש אכפת לי או מזיז לי מי פרסם ראשון, שיהיה להם בהצלחה בתחרות הטיפשית הזאת". קולו קרא את המשפט הזה שכתבתי והוא כותב על נושא זה:
 
הבעיה היא שלאתרים עצמם זה מאוד מאוד אכפת. אגו של אחראים במספר אתרים מתנפח ככל שהם מרגישים שהם עצמם הקדימו את האחרים. גם אם מדובר בהודעה לעיתונות או בסתם ספקולציה לא מבוססת, תהיה ריצה של חלק מהכתבים כדי לעלות ולהקדים את המתחרים. אכן התחרות היא טפשית לחלוטין, אך ברגע שהיא הופכת להיות הדבר המרכזי, היא מגיעה על חשבון התוכן, ההעמקה ובעיקר האמינות של הידיעות.

הבלוג הזה על גלגוליו השונים החל מימי רוסק דרך ייגר מאיסטר, תמיס ועבדכם הנאמן יצא נגד התחרות הטפשית הזו. זה באמת לא חשוב לנו מי פרסם ראשון, אולם אם אתרי האינטרנט משקיעים את כל המאמצים בספקולציות דמיוניות כדי להקדים את האחרים וכדי לרשום בהמשך "כפי שפורסם אצלנו לראשונה", זה מרדד את רמת הכתבות ואת המידע שבהן. הנה דוגמא טרייה מהיממה האחרונה:אתמול בתוכנית הספורט ב-102FM נשאלו גם שמעון מזרחי וגם רענן כץ על מייסאו באסטון. מדובר על "פרסום ראשון" של אתר ערוץ הספורט על מגעים לא רשמיים. שמעון מזרחי כמובן הכחיש ואמר שלא היו דברים מעולם. הוא גם התפלא מאיפה ממציאים גופי התקשורת כל כך הרבה שמועות. רענן כץ אמר שהוא ראה את באסטון במדי אינדיאנה ושם הוא נראה לא מרוצה מכך שאינו משחק. גם הוא לא הבין מאיפה בכלל כל חרושת השמועות על מכבי ואיך אחר כך מאמינים לשמועות הללו. במילים שלו: "תן לי דולר ואמכור לך את הנגב".

אם אנחנו רוצים באיכות טובה יותר של תקשורת ספורט בישראל, אז כן צריך לצאת נגד התחרות הטפשית הזו. איך אתה תתייחס לידיעה מסוג: "פרסום ראשון – בין המועמדים שצפויים לרוץ לראשות הממשלה: "ציפי ליבני, בנימין נתניהו, אהוד ברק, היילה סטאין, שלמה בראבא, קיפי בן קיפוד או S&M"?.

אז אני מקבל את הביקורת של קולו בהבנה. אני רואה שהנושא הזה חשוב לכם ואני אשתדל להקפיד להתייחס לנושא של ה"פרסומים הראשונים" באתרי האינטרנט.

 

תכתבו לי אם יש לכם מה להגיד בנושאים כאלה או אחרים

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

ההשפעה של התקשורת על מינוי מאמן מכבי

אתמול בלילה, בתוכנית "יציע העיתונות", בין בליל הדעות והצעקות, העלה ניב רסקין שאלה חשובה. מה היה תפקידה של התקשורת במינויו של פיני גרשון למאמן מכבי ת"א?. הדעות בפאנל היו חלוקות: מצד אחד טען צביקה שרף שהתקשורת שיחקה תפקיד מכריע בהחלטה של הנהלת הקבוצה למנות את פיני למאמן. צביקה טען שהגל של טורי פרשנות לאורך כל הסופ"ש, ספקולציות שונות על מועמדים לאימון הקבוצה ולחץ כבד של האוהדים הביא את הנהלת מכבי להחליט על המהלך. לעומתו, הקוף טען שלמרות ההד התקשורתי הגדול שנוצר בעקבות ההפסד להפועל ירושלים, הנהלת הקבוצה קיבלה את ההחלטה מסיבות אחרות, ולוא דווקא מהלחץ של התקשורת. קופמן טוען שהסיבה שפיני חוזר למכבי היא סיבה כלכלית גרידא: אי העפלה של מכבי לשלב ה-"טופ 16" יגרום לה להפסדים גדולים מאוד של כסף, ובנוסף לכך הנהלת הקבוצה חושבת כבר הלאה לעונה הבאה במטרה למכור כמה שיותר מנויים.

אני אישית מסכים יותר עם ההשערה של הקוף. צפיתי כבר במהלך הסופ"ש שגופי תקשורת מסוימים ינסו לנכס לעצמם את הלחץ על הנהלת מכבי ת"א כדי להחזיר את פיני, אבל למרות ההתנהלות השכונתית של הנהלת הקבוצה (ככה מפטרים מאמן?, טוב שלא פיטרו אותו באמצעות יונת דואר), אני חושב שיש שם אנשים שקולים שלא נותנים להד תקשורתי כזה או אחר להנחות אותם בקבלת החלטות, והם מקבלים אותן על סמך שיקולים אחרים לגמרי. במקרה הזה- השיקול הכלכלי גבר על הכל (למרות בעיית המס של פיני, אבל אני מאמין שגם הנושא הזה ייפתר ללא שום בעיה). כתבה מסוימת או טור פרשנות זה או אחר לא יגרמו לאנשי עסקים בעלי הון לקחת החלטה כה קריטית לעתיד הקבוצה. אם הם יגררו להלך הרוח של הרחוב או התקשורת המצב שלהם רק יחמיר.  

הפינה לשיפוטכם: מי פרסם ראשון?

לאורך כל הסופ"ש אתרי האינטרנט "חגגו" עם ספקולציות לגבי עתידו של אפי במועדון, והאם פיני גרשון יגיע בסופו של דבר להחליפו. הספקולציות לא חדלו לרגע, ובורסת השמות הפכה למסחרה כשכל כתב זוטר באתר זה או אחר זרק שם של מאמן לאוויר. התוצאה ידועה לכולם, ופיני מונה למאמן מכבי ת"א. הצפי ל"פרסומים ראשונים" היה גבוה מהרגיל, והשאלה לא היתה מי ינכס לעצמו את הפרסום, אלא כמה יעשו זאת.

בסקירת אתרי האינטרנט אתמול בלילה לאחר ההודעה הרשמית, עלו הממצאים הבאים: One טוענים שהם פרסמו ראשונים, אבל אם תנסו לפתוח את הקישור המודגש, לא תגיעו לשום מקום. אתם מוזמנים לנסות: http://www.one.co.il/Article/127588.html

גם בטלספורט טוענים שהם אלה שפרסמו ראשונים, אבל בניגוד למה שכתוב פה בידיעה ("ביום שישי בערב, נעשתה פנייה לפיני גרשון"), שמעון מזרחי שהתראיין אתמול ב"יציע העיתונות" טען שההחלטה לא התקבלה ביום שישי, וגם לא ביום שבת, אלא רק מאוחר יותר. אז שלמה חסיד זרק חכה לים השמות, והרים דג גדול. לא יודע למי להאמין, לשלמה חסיד או לשמעון מזרחי, תשפטו אתם.

גם Ynet טוענים שהם אלה שפרסמו ראשונים את הידיעה על החתמת גרשון:

אתרים אחרים שבדקתי (ספורט 5, וואלה! ו-NRG), לא ירדו לרמה הזאת, אולי מכיוון שהם באמת לא פרסמו ראשונים ולכן לא מנסים לנכס לעצמם משהו שלא שלהם. בכל מקרה- ידיעה אחת, שלושה גופים שטוענים שהם מפרסמים ראשונים.

רסיסים נוספים למלחמה הטיפשית בין אתרי האינטרנט אפשר לראות במה שקורה אחה"צ: כל שלוש הכתבות הראשיות באתר ONE (נכון לשעה 14:30) עוסקות במכבי ת"א ופיני'לה. אתר ערוץ הספורט מחליט לאסוף את כבודו האבוד ולהראות שגם לו יש ולכן מצמיד "פרסום ראשון" לידיעה חלבית ולא משמעותית על מגעים לא מחייבים על הבאת מייסאו באסטון למכבי ת"א. אם במקרה הם ירו נכון, אז גם הם יחגגו את "כמו שפורסם לראשונה". לצערי, חזרנו לגנון כשכל הילדים בחצר משחקים וצועקים "אני ראשון!" ואחר כך זורקים בוץ זה על זה בארגז החול. ובמלחמה כמו במלחמה, משתמשים בכל האמצעים שיש לך, כולל תוכניות הרדיו: אתמול בתוכנית הספורט של 102FM עלה לשידור צביקה שרף ושם נאמר לו ש: "אתמול (קרי: שלשום) עלית לשידור בתחנה שאת שמה לא נזכיר כאן ואמרת…". אני אישית לא מאמין לאף אחד שהוא באמת פרסם ראשון, ומעבר לכך, זה לא ממש אכפת לי או מזיז לי מי פרסם ראשון. שיהיה להם בהצלחה בתחרות הטיפשית הזאת.

 

סקירת עיתונות

כותרות העיתונים הגדולים עוסקות בשני אירועים מרכזיים שקרו אתמול: החתמת פיני גרשון והדרבי התל-אביבי שהסתיים בניצחונה של הפועל. ב"מעריב" פרויקט אמצע גדול על החתמתו של פיני הכולל דיווח שוטף של חגי סגל מלווה ב-3 טורים של בכירי הפשרנים בענף (שלח, אביב לביא וערן סורוקה). ב"ידיעות" מקדישים לנושא את שלושת העמודים הראשונים של המוסף הכוללים דיווח שוטף של רפאל נאה, 2 טורי פרשנות של רז שכניק ועידו אשד, וטור גדול של מליניאק שעוקץ את ההנהלה של מכבי ("זה יעלה הרבה כסף, אבל לפחות יהיו צחוקים"). במוסף "הארץ" פיני מקבל את הכותרת הראשית בדיווח של ורד כהן ויניב אורגד, ובנוסף טור פרשנות אחד ויחיד של אודי הירש. ב"ישראל היום" יש דיווח של אבי סגל על הנעשה במכבי, ועוד 2 טורי פרשנות של אלי סהר ואלי לאון. אנו רואים שיש התייחסות דומה של העיתונים הגדולים (דיווח שוטף + 3 טורי פרשנות), לעומת העיתונים הקטנים שנותנים פחות נפח לנושא, אולי בגלל חוסר מקום, ואולי מכיוון שהם יודעים שטחנו את הנושא ברשת, ולכן יש מקום לכתוב על דברים אחרים בספורט.

סיקור הדרבי התל-אביבי: ב"מעריב" מקדישים את 3 העמודים הראשונים במוסף למשחק. אייל לוי בסיקור המשחק, ובנוסף פוהורילס ואבי רצון בטורי פרשנות, ויצחק בן יצחק על תפקודו של השופט מספקים סיקור מקיף וראוי למשחק. ב"ידיעות" המשחק נדחק לעמודי האמצע של המוסף. סיקור משחק של צנציפר, טורי פרשנות של אמיר אפרת ורוני לוי וכתבת צבע קצרה של גולדשמיט על משפחתו של מהארן לאלה גם מספק את הסחורה לקוראים. במוסף "הארץ" כבר בכותרת ישנם 2 טורי פרשנות שנכנסים בנימני ובהתנהגות שלו, ובתוך המוסף ישנו סיקור קצר של אירועי המשחק. ב"ישראל היום" שליימה ודן מרגלית בטורי פרשנות על הדרבי.

מעבר ל-2 האירועים המרכזיים אני רוצה לציין מספר כתבות שאהבתי בעיתונים היום. "בישראל היום" ממשיך עמית לוינטל בכתבות המצוינות שלו, והיום כותב על הכדורגל האמריקאי. יואש אלרואי כותב על ניצן חן וההחלטה של המועצה לכבלים ולווין שהתקבלה שבוע שעבר. יש לציין את הרכש החדש של העיתון, ארז אדלשטיין, שכותב לראשונה על מעמד המאמן בכדורסל הישראלי. במוסף "הארץ" יש כתבה של תומר רטמן על ההתנהלות של דודו דהאן כמנג'ר של הכוח ר"ג. בנוסף, כתבה מצוינת של אלי שווידלר ועוזי דן על זניט סט.פטרסבורג ותסמונת "העונה שאחרי ההצלחה".

המשחק המרכזי של ליגת העל- טור אורח של קולו

בשקט בשקט ההחלטה של ערוץ 10 להעביר את המשחק המרכז של ליגת העל ליום שני עושה רק טוב לרייטינג. במקום להתחרות מול הכדורסל, ליגות כדורגל באירופה, ומגרפות הרייטינג של קשת (ארץ נהדרת, כוכב נולד, האח הגדול), הם מתחרים מול אמאל’ה והרייטינג בהתאם. אתמול הדרבי הביא 16.1% (לא לשכוח שבפועל הרייטינג גדול יותר כי בהפסקת המחצית יש בוחטה של פרסומות וצופים מנצלים את ההפסקה לדברים אחרים). פתאום כל הדיבורים על כך שליגת העל לא מעניינת נמוגו בחלל. בלאגן במכבי ת”א + גאידמק ובית”ר + לותר מתיאוס ונתניה + ליגה ללא פייבוריטית ברורה + יום שני = לא מעט רייטינג.

טעויות באתר ספורט 5 בחסות הגולש I love hapoel:

הח'ברה באתר החליטו לקדם את שמעון מזרחי, יו"ר מכבי ת"א לתפקיד הבעלים.  דווקא אתמול היה על זה ויכוח בינו לבין קופמן ביציע לגבי ספקי הכסף העיקריים לתקציב של מכבי ת"א.

בסקירה על פועלו הרב של אפי במסגרת מכבי ת"א, נכתב מה שנכתב. אבל בפועל, אפי הפסיד ברבע גמר גביע ווינר ולא בחצי גמר גביע האיגוד:

בדיווח על הדרבי הפכו את סמואל יבואה לנקבה:

 

תכתבו לי אם יש משהו מעניין

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

מאמצים קדחתניים של ONE למנות את פיני

כבר עברו מספר ימים מאז חטפה מכבי מהפועל ירושלים, ובאתר ONE לא רוצים להירגע. לא משנה מבחינתם שאתמול מכבי שיחקה והביסה את הגבעה ב-20 הפרש, הם עדיין בטוחים שפיני גרשון הולך להיות המאמן הבא של מכבי ת"א. גם העובדה שפיני אמר כבר "לא" להצעה של מכבי, הם ממשיכים בשלהם. הקמפיין של אופירה למנות את פיני למאמן מכבי כולל כתבה על “לחץ מטעם האוהדים”, היום היא מדווחת על “מאמצים גדולים למנות את פיני גרשון”. אתמול בתוכנית הרדיו היא גם פירסמה מכתב על כך שפיני גרשון הוא האיש הראוי היחיד לתפקיד, טורי דעות שטוענים שפיני האיש המתאים לתפקיד, "ראיון" עם הרכז של מאלגה, שאמורה לשחק יום חמישי מול מכבי, שטוען שפניה של מכבי ישתנו אם פיני יאמן אותה, "ראיון מיוחד" עם צביקה שרף על משרת המאמן של מכבי ועוד כהנה וכהנה. ואני שואל- עד מתי? אולי פיני יאמן את מכבי וסביר להניח שלא, אבל אני בטוח שאם הוא בכל זאת ימונה, יהיה פסטיבל שלא היה כמותו ב-One, והם מן הסתם "ינכסו" לעצמם את המינוי שלו.

הדרבי התל-אביבי

תקנו אותי אם אני טועה, אבל הדרבי של היום לא יוצר את ההד התקשורתי לעומת דרבים משנים עברו. אני לא יודע אם זה בגלל רמת הכדורגל, אבל דרבי אמור ליצור באז תקשורתי גדול יותר ממה שיש היום. אמנם יש את החפירות הקבועות של פרשני הכדורגל בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט, אבל יכול להיות שהמצב המקצועי של הקבוצות משפיע גם על העניין שסביב המשחק. עד לפני כמה שנים משחק דרבי כמו היום היה גורר לפני פרוייקטים גדולים של מוספי הספורט, כתבות צבע בחדשות הספורט וכותרות גדולות באתרי האינטרנט. אבל יכול להיות שאני טועה בתחושות שלי…

רון קופמן ושאר הירקות

מבלי להיכנס לויכוח שהיה בטוקבקים שעיקרו היה האם הוא גמר את הסוס או לא, אני מאוד אוהב לשמוע אותו, גם אם צורת ההתבטאות שלו לא תואמת נורמות רגילות. בסופו של דבר ועניין הוא במרבית המקרים אומר את מה שאנחנו רוצים לצעוק (לאו דווקא בנושאי ספורט, אבל גם). לדעתי צריך להעריך אדם שלא עושה חשבון לכל הגופים והמוסדות האלה (אם זה ההתאחדות, הוועד האולימפי או כנסת ישראל), למרות שהוא מתסכן בתביעות כאלה או אחרות. לגבי טיב הפרשנות שלו, זה תלוי לאיפה שולחים אותו, וביום ראשון הוא סתם חורים, וששולחים אדם לסתום חור של מישהו אחר, צריך לקחת בחשבון את התוצאות של זה.

הערה לסיום

אני מתנצל שהיום הפוסט קצר עד מאוד, וחסר את ביקורת העיתונות היומית וכדומה. הלחץ בעבודה היום עשה את שלו, וזה מה שהספקתי לעשות בכמה הדקות הפנויות שהיו לי. מאוד יעזור לי אם תכתבו לי טורי פרשנות שיוסיפו תוכן וצבע לדברים שאני כותב. אז שוב, עמכם הסליחה. מחר הפוסט יחזור למתכונתו הרגילה (טפו טפו טפו).

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

אפי על האש

מיום חמישי בערב, לאחר התבוסה של מכבי ת"א להפועל ירושלים, החלה חרושת שמועות לגבי עתידו של המאמן בקבוצה. לאורך כל השבת אתרי האינטרנט העלו ידיעה זו או אחרת לגבי מועמד חדש, והגדילו לעשות באתר ONE, שהביעו פליאה על העובדה שאפי החליט להגיע לאימון, למרות שע"פ הכותרת שלהם באתר, בהנהלת מכבי החליטו כבר על החלפתו.

במשך השבת נחו מערכות העיתונים הגדולים, וחזרו במלוא הכושר הבוקר כדי להביע את דעתם בנושא. מוסף "מעריב" החליט על פרויקט גדול בעמודים הראשונים של המוסף, שזכה לכותרת המפוצצת "צוללת צהובה". הפרויקט כולל כתבה מרכזית של חגי סגל שנותן דיווח שוטף על הנעשה בקבוצה, ובנוסף 4 טורים של הכותבים הבכירים בענף (שלח, אביב לביא, אבי אורנן וחגי סגל). הפרשנים לא ערבבו "בשר וחלב" וכל אחד נטל צד אחר של ההתרסקות של הצהובים. אביב לביא כתב על ההצגה של ירושלים שמוטטה את מכבי, אורנן על ההנהלה של מכבי, שלח על חלקו של המאמן וסגל על בניית הקבוצה בצורה לקויה. פרויקט מצוין של מעריב שסוקר באופן יסודי וממצה את ההתמוטטות של מי שהיתה "גוליית" במשך שנים ארוכות, והיום הפכה להיות פגיעה.

במוסף "ידיעות" ההתייחסות לנושא שונה לחלוטין. השער של המוסף מורכב מתמונה של אפי והכותרת "הטראח הגדול", אבל בניגוד למוסף מעריב, העורכים של ידיעות דחקו את הנושא עד לסופו של המוסף, הרבה אחרי כל הנושאים האחרים. כפולה על מכבי שמורכבת מעידכון של רפאל נאה וטור פרשנות של מליניאק. לכאורה, המוסף של מעריב נותן הרבה יותר צבע, דעות ופרשנויות לנושא, אבל הערך המוסף של ידיעות זה ראיון עם האובייקט עצמו. אחרי העדכון השוטף של נאה, ישנו ראיון קצר וקולע עם אפי על מצבו ומצבה של הקבוצה. בנוסף, ישנו עדכון על חיזוק אפשרי למכבי וציטוטים של הקפטן שארפ מתוך חדר ההלבשה. ב"ישראל היום" טורי פרשנות על מצבה של מכבי ת"א, וכותרת המבשרת לנו על עוד מועמד חדש-ישן למכבי ת"א (שרון דרוקר).

אם אני צריך לסכם את התייחסות העיתונים לנושא, אני יכול להגיד שאם היה שילוב של 2 המוספים יחד (ידיעות ומעריב), זה היה שילוב מנצח שעונה על כל הצרכים של הקורא (טורי פרשנות של מעריב, עם ראיון של אפי ועדכון מחדר ההלבשה של ידיעות). אבל כרגע המציאות היא אחרת, ומי שרוצה לקבל את התמונה הכוללת, צריך לקרוא את 2 העיתונים.

סיקורי עיתונים

מעבר לפסטיבל "אפי הולך הביתה ואנחנו יודעים/מעריכים/משערים מי יהיה המאמן הבא של מכבי", היו עוד נושאים שהתייחסו אליהם במוספי הספורט, יותר נכון נושא אחד-כדורגל. במוסף "ידיעות" עוסקים 12 מתוך 16 עמודי המוסף בכדורגל, וב"מעריב" המצב לא טוב יותר כאשר 11 מתוך 14 עמודי המוסף עוסקים בכדורגל. ב"ידיעות" ו"בישראל היום" התחילו כבר לעשות סיכומים של הסיבוב הראשון, עוד בטרם הוא הסתיים (נותר מחר עוד משחק אחד שלא מעניין יותר מדי אנשים- הדרבי התל-אביבי), "מעריב" לעומתם עשו לדעתי מהלך נכון, וממתינים לסיכום הסיבוב רק ביום שלישי לאחר תום המשחק. בידיעות אבינועם פורת עם חלוקת הפרסים ואמיר אפרת עם טור פרשנות על הגביר, לעומת שליימה ב"ישראל היום".

מעבר לסיקורי המשחקים הסטנדרטיים, בידיעות ישנה כפולה מצוינת של בן-שימול על אבירם ברוכיאן (וכמו שכתבתי על יעקב זיו אתמול, אני אומר אותו הדבר על בן-שימול. כשהוא רוצה, הוא מסוגל להביא יותר מרכילות זולה). בעמוד האחורי של העיתון מתעסקים בהופעת הרקדנים במלחה במשחק ביום חמישי (נדב צנציפר ואסף אפל) עם 2 טורי פרשנות של בעד ונגד (יוסי אהרוני וערן להב). ב"מעריב" מלבד הטור של אבי רצון, אין שום דבר מעניין (סיקורי משחקי השבת בישראל ובאירופה). היה מקום להוסיף עוד משהו מלבד מכבי ת"א ומשחקי השבת (בידיעות הוסיפו את הכתבה על ברוכיאן).

 טור אורח של alficon- עידכונים חיים באתרים השונים

על אף שאני מתגורר בחו"ל, כאוהד כדורגל אני מקפיד לראות משחק או שניים כל שבת. השבת, בשל סיבות טכניות, ולמרות שהיתה לי גישה לאינטרנט, לא התאפשר לי לצפות במשחק הכדורגל בשידור ישיר, ונאלצתי לפנות לעזרת אתרי האינטרנט על מנת להתעדכן בתוצאות. כיוון שכך, נוצרה הזדמנות להשוות בין אתרי האינטרנט העיקריים שמספקים עדכונים חיים ולראות האם ישנם הבדלים בינהם.

לצורך ה"מחקר" הקטן פתחתי חלון של גלשן ובו חמישה טאבים, אחת לכל אחד מן האתרים הבאים: Ynetף וואלה!, ספורט 5, One ו-Nrg. כל שתי דקות לערך עשיתי רפרש לאתרים ובדקתי מי מתעדכן ומעדכן בהשוואה לאתרים האחרים. מבחינתי עדכון התוצאה הוא החשוב ביותר, אבל בדקתי במקביל גם את תיאור מהלך המשחק, האירועים החשובים בו, חילופים, והשלב שבו המשחק נמצא בו (מהי הדקה לערך). המשחק שאחריו עקבתי הוא המשחק בין הפועל פ"ת למכבי חיפה.

אני לא אשעמם אתכם יתר על המידה בשלבים השונים של ה"מחקר" שלי, אבל אני אשמח להביא בפניכם את המסקנות העיקריות שעולות ממנו. מבחינת מהירות הדיווח על השערים, הצטיין אתר Nrg, שהיה הזריז ביותר לדווח על ארבעה מבין חמשת השערים שנכבשו, ועל החמישי הוא דיווח זמן קצר בלבד אחרי אתר One. התבלט לרעה אתר Ynet שלא רק שהיה האחרון שדיווח על כל אחד מחמשת השערים, אלא גם זקף בשוגג שער לרפאלוב בדקה ה-30 ולא טרח לתקן זאת בהמשך. מבחינת איכות הדיווח על אירועי המשחק, כל האתרים פחות או יותר שווים, כשאתר One מוביל במעט מבחינת פירוט על מהלכי המשחק, אתר וואלה! מדייק יותר בפרטים,ואתר Nrg מתבלט לרעה במיעוט הדיווחים על האירועים במגרש, ומאחר בהעלאתם.

באופן כללי האתר החלש ביותר מבין החמישה שנבדקו היה אתר Ynet. הוא איחר בדיווח על השערים שנכבשו, שגה בזהות הכובש וגם היה היחיד עם תקלות במהלך המשחק (במהלך המשחק כשהתוצאה היתה 2-1 לחיפה, פתאום התאפסה התוצאה באתר והוא דיווח שהתוצאה היא 0-0, מאוחר יותר הוא דיווח על החילופים במשחק, ולאחר מספר דקות הוריד את הדיווח הזה כאילו בוטלו החילופים). בסיכומו של דבר, אף אחד מן האתרים בפני עצמו לא נתן חווית גלישה מושלמת בעת מעקב אחרי משחק חי. ישנה חשיבות רבה לדיווח מהיר, אבל לא פחות לגרום לגולש לחוות את המשחק בצורה הכי אופטימלית שיש.

הכדורסלן האיראני- טור אורח של 1+1

נמאס לך מהסיקור הבלתי פוסק של ספורטאים ישראלים בחו”ל? אז קבלו משהו חדש:
סיקור ספורטאים איראניים בחו”ל!!!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3627144,00.html

הרי ברור שהכתבה הועלתה אך ורק בגלל העובדה שהשחקן המדובר הוא איראני (רק שימו לב לכותרת) – הרי למה שיהיה אכפת לי ש-”סתם עוד שחקן” ירד למילואים? ועוד של ממפיס?. מה YNET מנסים להגיד? “תראו את האיראנים האלה והכדורסל שלהם – הם לא מסוגלים להצליח אפילו ב-NBA, ” או “פיו, איזה מזל שהאיראני הראשון ב-NBA כזה עגלה, זה אומר שעדיין לא איבדנו את הכבוד שלנו”.

ובכן, שמישהו יספר ל-YNET משהו על כדורסלנים ישראלים ב-NBA: א. YNET פשוט בושה. לא כי מדובר באיראנים “האויבים שלנו” – אלא כי הם נתעסקים עם המידע הלא רלוונטי והלא מעניין הזה בעליל. ב. קשה לי להאמין שהעיתונים באיראן דיווחו על העובדה ש-”הישראלי בן סהר ירד לשחק בליגה השניה באנגליה” או “השחקן הישראלי תמיר כהן לא נכלל בסגל של אף משחק העונה בבולטון”, ואנא שימו לב למגיב מספר 3 – זה מוציא את YNET עוד יותר קטנים.

בנושא זה מוסיף קולו: "הנה מה שכתבתי על הסנטר האיראני לפני מספר חודשים".

http://omdim.wordpress.com/2008/08/31

לא רק טלספורט

שלא יגידו שאני מחפש רק את השגיאות באתרים כמו One וטלספורט, אז בבקשה- באתר ערוץ הספורט החליטו לקדם את רביב שכטר הישר מהמחשב הנייד והכתיבה ישירות להרכב של מכבי נתניה. (ותודה לגולש נמשל).

הערות, הארות, טורים, ת"ש, מין וכלכלה- במייל.

shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

תחושת דה-ז'ה-וו

יום חמישי בערב ספגה מכבי ת"א את הפסדה הראשון בליגה להפועל ירושלים. מאותו הרגע החל פסטיבל של אמצעי התקשורת המקוונים (אתרי האינטרנט) לגבי עתידו המקצועי של מאמן מכבי, אפי בירנבוים. אמנם הזיכרון שלי לא משהו, אבל אני מרגיש תחושת דה-ז'ה-וו מהעליהום התקשורתי שעשו בדיוק לפני שנה לעודד קטש, שהיה באותו מצב של אפי כיום- והסוף ידוע לכולם. עמר בנוביץ' בספורט 5 מפרסם שהנהלת מכבי רוצה את אדלשטיין כעוזר מאמן לאפי, אהוד כהנים ב-Ynet כותב על אדלשטיין ומוסיף ספקולציה לגבי שרון דרוקר, אוהד גרינוולד מוסיף עוד שם לבורסת השמות וטוען שאולי דני גוט בדרך למשרת עוזר המאמן, ב-One אופירה אסייג קובעת בצורה נחרצת (ומודגשת בשורה האדומה והמפורסמת "פרסום ראשון"), שאפי כבר בחוץ ומחפשים לו מחליף ובטלספורט שלמה חסיד מצא כבר את המחליף שהנהלת מכבי החלה לחפש- דון פיני גרשון (כמובן שזאת ידיעה בלעדית של טלספורט).

התעייפתי מלקרוא את ערימת גיבובי השטויות והספקולציות האלה, המאמנים בשוק "מריחים דם" ויודעים שהכיסא של אפי רועד, והם מתחילים להפעיל את כל כתבי החצר שלהם כדי לזכות בעוד כמה כותרות. רוצים להוציא ליין הימורים פה בבלוג לגבי מי מהאתרים והכתבים שפרסמו שמות של מחליפים חדשות לבקרים יהיה הצודק בסופו של דבר?, אתם מוזמנים לפנות לגולשת Bugsy Boxer, היא מבינה בדברים האלה.

תגובות לאחר המשחק

בתום המשחק ראיינו את מאמן מכבי ת"א מכל ערוצי התקשורת השונים (עיתונות כתובה, התקשורת המצולמת ואתרי האינטרנט). ברור לכולם שאפי אמר למיקרופונים את המשפט הבא: "ירושלים שיחקה יותר טוב, היא בעטה לנו בתחת", וכך הוא צוטט ברוב המקומות, ולראייה אני מעלה מספר דוגמאות:

 

בטלספורט החליטו לעוות את דבריו של אפי, ציטטו את דבריו לא נכון, והפכו סלנג פשוט לציטוט עם קונוטציות אחרות.

 

הח'ברה שם התעלו על עצמם מאוחר יותר כאשר הבינו שטעו בציטוט, והכותרת שונתה ל"ירושלים נתנו לנו בראש", משפט שלא ממש נאמר. רק מה? בתוכן הכתבה עדיין רשום הציטוט המקורי. ככה זה, גם לא תמיד יודעים לשפצ"ר כראוי.

  

סיקורי עיתונים

מוספי הספורט הקצרים בעיתונים הגדולים (ידיעות ומעריב) של יום שישי (אתמול), עסקו בעיקר בהפסד של מכבי ת"א, אבל במעריב הבינו שלא רק נושא זה ימלא את המוסף הקצר. בידיעות מקדישים כפולה למשחק ביום חמישי הכולל תיאור משחק יבשושי של רפאל נאה וטורי פרשנות של מליניאק ועידו אשד. אשד מתגלה (לפחות לי) ככותב מוכשר מאוד, ואני מאוד נהנה לקרוא אותו כל פעם מחדש (ניתן גם לשמוע אותו בימי ראשון בתוכנית "צעד וחצי" בגל"צ). אהבתי במיוחד את הפיסקה האחרונה של הטור שלו: "אפי מזכיר ילד שהוכנס לחנות של שוקולדים וטועם מכל דבר…לפני הטיפוס על הר מלאגה, יש איזו גבעה שצריך לעבור ביום ראשון בליגה". פשוט טור מצוין.

נוסף למשחק המרכזי, בידיעות נתנו את הנפח המתאים למשחק נוסף שהתקיים שלשום במסגרת גביע המדינה בין חיפה לגלבוע/גליל. אבל מעבר לכך, שום וכלום. בעמודי הכדורגל ישנן ידיעות קצרות ולא ממש מעניינות (גם לא התגובה הקצרה שנתן מילשטיין לבן-שימול על הדברים שאמר בהרצאה, ובטח לא עוד ידיעה על גרנט של כתב החצר שלו גידי ליפקין). מוסף משעמם בסופו של דבר ועניין.

אצל המתחרים מקרליבך הדברים קצת אחרת, והרבה יותר מעניינים ומגוונים. המשחק המרכזי מקבל רק עמוד ולא שניים כמו בידיעות, אבל העמוד היחיד ממצא יותר מ-2 העמודים של ידיעות. אבי אורנן מתאר בצורה הרבה יותר מעניינת את המשחק (לעומת רפאל נאה), 2 טורי פרשנות של שלח וסגל מוסיפים צבע ועניין לסיקור המשחק. אבל לא בזה מסתכם מוסף הספורט של מעריב: טוכמן בכותרת גדולה על החיזור של מכבי ת"א אחרי שמעון אבו-חצירא מפ"ת, רון עמיקם בטור מצוין על מצבו של סלים טועמה, הללי וזיו שמביאים ציטוטים מסביבתו של קשטן והנבחרת (בכותרת רשום שבנבחרת מפנים אצבע לעבר שטראובר, בתוכן הכתבה בנבחרת נמנעו מלהביע דיעה נחרצת נגדו), ולבסוף כתבה מצוינת של יעקב זיו על סטיבן ג'רארד מליברפול (כשיעקב זיו רוצה, הוא מסוגל לכתוב על משהו אחר מלבד אברם).

נקודה אחת בהם עורכי מעריב טעו לדעתו של קולו היא בסיקור הכדורסל (מעבר למשחק בין הפועל למכבי): כמה נפח נותנים למשחק גביע שהיה בין חיפה לגליל/גלבוע? כמעט כלום וזה עדיין הרבה יותר מאשר ההתייחסות לבנות השרון שהודחו מאירופה ואפילו אין רשימת קולעות.

למרות זאת, המוסף של מעריב הרבה יותר מעניין מהמוסף של ידיעות, ולמרות היותו קצר מיום רגיל הוא מספק את הסחורה. בידיעות צריכים לעשות לדעתי "טיפה חושבים" לגבי סדרי עדיפויות בבניית המוסף (לא כל יום שישי מכבי צריכה לתפוס את מרבית המוסף, יש עוד דברים מסביב, ובמעריב הוכיחו את זה השבת). הערה קטנה של קולו לסיכום סיקור העיתונות: נותר לנו רק לרחם על הח'ברה מ“ישראל היום”. האייטם החם של מכבי ת”א-ירושלים שנטחן במוספי שישי אצל ידיעות ומעריב, יוגש אצלם ביום ראשון קר כקרח.

משחקי השבת ושירים ושערים

למי שעדיין לא התעדכן, שירים ושערים יורדת משידור בצורה רשמית. במקום התוכנית המיתולוגית, תעלה תוכנית "סיכום השבת" בשעה 8 בערב (שיש עוד משחק משוחק). אם לפני כמה שבועות התעצבנו שאין תוכנית, והחליטו להחזיר אותה במתכונת משונה, אז השבת החליטו להוריד אותה בצורה סופית. לטענת רשות השידור העובדה שהמשחקים נפרסים על-פני מספר שעות, שאינן חופפות לשעות שידור התוכנית, גרמו להורדתה מהשידור.

הדבר שהכי מציק לי הוא העובדה שברשות השידור חושבים שההתאחדות צריכה לקבוע את שעות משחקים לפי צרכיה של רשות השידור ולא להיפך. ברשות השידור מסרבים להעביר את התוכנית לשעה מוקדמת יותר "ולזכות" ביותר משחקים שישודרו בשידור חי ומקביל. הם החליטו שהם משדרים בשעה 7 בערב, ואם אין מספיק משחקים בשעה הזאת- אז שוברים את הכלים, ומורידים את התוכנית. פשוט בושה וחרפה, הספורט בישראל הפך להיות ספורט לעשירים בלבד (אלה שיכולים לראות אותו בטלוויזיה), ומי שידו לא משיגה מספיק כסף לרכוש את הערוצי תשלום, שיחפש (במקרה הטוב) תוצאות באינטרנט, או לחילופין שיחפש את החברים שלו.

ועוד בנושא שידורי משחקי השבת. קראתי לא מעט תגובות של אוהדי הכדורגל האנגלי באתרי האינטרנט השונים על ההחלטה של צ'רלטון לשדר רק משחק אחד מהליגה האנגלית השבת (אסטון וילה נגד היונייטד). האוהדים האלה טוענים (בצדק) שהם רכשו את הערוץ כדי לראות משחקים מהליגה האנגלית ולא מהליגה המקומית שלנו, והם לא מסתפקים בשידור של משחק אחד בלבד. לצ'רלטון אין ממש פיתרון למצב הזה, ולא נראה שהם עושים מאמץ לרצות את הלקוחות שלהם. במקום לתפוס יוזמה, ולהציע לערוצי הספורט הפתוחים לשדר לפחות עוד משחק אחד מהליגה האנגלית (הרי יש בינהם כבר שיתוף פעולה מסוים), הם מעדיפים לשמור על החומרים שלהם, לפגוע בלקוחות שלהם, רק לא לתת למתחרים. 

 

תכתבו לי אם יש משהו מעניין שפספסתי. shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

הסופר קלאסיקו הישראלי

הערב עומד להתקיים משחק השלמה מהמחזור השני בליגת ווינר בכדורסל בין הפועל ירושלים למכבי ת"א. מכיוון שתחרות לא ממש קיימת בכדורסל שלנו והפועל ת"א קיימת לצערנו במתכונת אחרת- כל מפגש בין 2 הקבוצות הללו נחשב למעין "דרבי". כלי התקשורת נערכו לקראת המפגש בדרכים שונות, נתחיל בעיתונות הכתובה. במוסף "ידיעות" מקדישים למשחק עמוד וחצי של רפאל נאה ואסף אפל, בשילוב 2 טורי פרשנות (מלינאק מייעץ לגודס, עידו אשד לאפי). בסה"כ הכנה ראויה למשחק בערב (הערה קטנה: לכתבה הוסיפו 4 תמונות בעמוד 11, השחקן של הפועל ירושלים שמצולם הוא לא עומאר סניד כמו שצויין בראש התמונה אלא זר אחר של הקבוצה).

במוסף "מעריב" מקדישים את אותו הנפח של המתחרים ב"ידיעות" למשחק. חגי סגל בכתבה המרכזית בוחר לנתח את מצבו של הרכז (או שמא מחלק המגבות) של מכבי דרור חג'ג'. כתבה מצוינת בליווי מספרים של השחקן מהעונה ומעונה שעברה בליגה ובאירופה, שמדגימים את הנפילה הרצינית של השחקן. ב"ישראל היום" אבי סגל בוחר לדון באותה הסוגייה לקראת המשחק. מה שלא מובן לי זאת העובדה ששני הכותבים משתמשים באותה סטטיסטיקה של חג'ג' (דקות, נקודות, אחוזים ואיבודים- בליגה הישראלית ובאירופה), אבל הנתונים אינם דומים בין 2 הכותבים. אמנם ההבדלים בין הטבלאות הם כמה עשיריות לפה, אסיסט לשם, לא משהו קריטי- אבל סטטיסטיקה מסוג זה לא אמורה להיות מדויקת?. אני לא יודע אם הם לוקחים את הנתונים מאותו מקור (וסביר להניח שלא), אבל התוצאה היא שישנן 2 טבלאות עם נתונים על אותו השחקן, אבל הנתונים לא ממש תואמים. למי להאמין יותר?

אתרי האינטרנט "שמים כתף" ונותנים במה למשחק המסקרן. בטלספורט מביאים שיחה קצרה עם האקס של 2 הקבוצות, וויל סלומון, שכיום משחק ב-NBA. אמנם זה קצר, אבל מעניין, והדבר החשוב ביותר- לא נמצא אצל אתרים מתחרים. ב-Ynet יוני לב-ארי סוקר בצורה יפה את שורשי היריבות הספורטיבית בין 2 המועדונים הגדולים, ב-NRG השוואה מקצועית בין הקבוצות (הסגלים, החמישיות, הספסל והמאמנים) של חגי סגל- בהחלט ממצה. בוואלה! כתבה טובה של ארז מיכאלי שמעדיף להתרכז בבעיות הניהול של הפועל ירושלים, סקירה של בעיותיה לאורך השנים, והנסיון שלה להוות אלטרנטיבה למכבי ת"א. כתבה נוספת בוואלה! של אור שקדי עוסקת במאמן הפועל ירושלים גיא גודס. ב-ONE כותב ערן סלע על המפגש, ומוסיפים טור דעה של אמיר קרביץ.

האתר "ספסל" קורא לעצמו "הבית של הכדורסל הישראלי", אבל שאתה נכנס לכתבה הראשית של האתר שעוסקת במשחק, זה למעשה קישור לכתבה של אורי סביר מ"מקור ראשון". אם "ספסל" הוא באמת אתר הבית של הכדורסל הישראלי, מן הראוי שיהיה לו כותבים עצמאיים שמעלים לאתר כתבות שלהם בלבד, ולא להשתמש בכתבות שעולות גם באתרים אחרים.  

"עושים ספורט"

שבוע שעבר עלו פה בבלוג טענות כנגד הרלבנטיות של תוכנית הספורט הותיקה (ע"י קולו). שבוע שעבר לא יצא לי להקשיב לה, אבל היום בזמן העיסוקים הקשבתי לתוכנית. היום התוכנית היתה מעניינת, האנשים שהתראיינו היו אנשים מרכזיים בעולם הספורט הישראלי השבוע, והם היו מאוד רלבנטיים. בתחילת השידור עלה אבי נימני ו"שבר שתיקה" מאז התמנה למאמן מכבי ת"א, קובי בלדב מנכ"ל מכבי נתניה שנעצר השבוע הגיב לראשונה על המעצר שלו ומאיר פניג'ל על הרומן הנרקם בינו לבין הגביר, והפה שפתח על ולדימיר שקלאר (היו"ר לשעבר של בית"ר). ראיונות מצויינים שהיו מאוד רלבנטים להתרחשויות שקרו השבוע בעולם הספורט.

אבל למרות הראיונות הטובים עם שלושת האישים שציינתי, לא מובן לי למה ענבל גבריאלי צריכה לקבל במה?. הראיון איתה היה ממש משעמם, ועוד שנייה הייתי צריך טישו כדי לנגב את הדמעות בגלל המונולוג קורע הלב שלה על היחס שמקבל בעלה ממאמן הנבחרת ומהתקשורת הישראלית. זה יותר מתאים לתוכנית הספורט של 99 מאשר לתוכנית ספורט מרכזית בתחנת רדיו בפריסה ארצית. בכל מקרה, התוכנית היום היתה טובה, ואני מקווה שהם יפיקו לקחים ממקרה גבריאלי היום, ולא יביאו את הגליצ'ים והרכיליות גם לתוכנית הזאת (שנתפסת בעיני נקייה לבינתיים, למרות שפוהורילס בעל האינטרסים החליף את רסקין המצוין).

עדכון ערב- טור אורח של קולו

מעניין שאתמול קיבלנו התלהבות משטראובר בגופי התקשורת שהוא אמור לפתוח בהרכב הנבחרת. היום ההתלהבות מעט הצטננה (למעט אצל אבי רצון במעריב). מזכירים את ההדיפה המצויינת, אך גם את הטעויות שלו.

מי שהאזין אתמול לספורט99 קיבל התלהבות מניצן חן בהופעה אצל אופירה שליקקה לו מכל הכיוונים על כך שהוא שומר על זכויות הצופים ושהמגבלות שהטיל על ערוץ הספורט הן לטובת הספורט הישראלי. היא סיימה את הראיון במשפט מהסוג: אנחנו תמיד נהיה לטובת הצופים. איכשהו בראיון לא היתה התייחסות לצ’רלטון כל כך אלא בעיקר לגוף ההוא עם הלייב והגולד.

רון קופמן בישראל היום מבכה את ההחלטה של מועצת הכבלים והלוויין ואומר שזה יהיה סופו של הספורט הישראלי עם תסריטים מעט הזויים של צ’רלטון שתרכוש זכויות רק של 4 קבוצות מובילות ושאליפות האתלטיקה לא תשודר כלל. ברור לכל שההחלטה שתיכנס לתוקף ביוני 2009 תהיה שונה מההכרזות הנוכחיות. תהיינה פשרות לכאן ולשם כי עדיין ערוץ הספורט מפסיד כסף ובנוסף לשיקולים הצרכניים גם יש שיקולים עסקיים. אולי אפילו צ’רלטון תחליט ליצור ערוץ ספורט פתוח משל עצמה וכך לשמור על הקלפים שלה בלי להעביר למתחרים.

נא לשים לב שההגבלות שניתנו על ערוץ הספורט נוגעות לשידורי ספורט חיים, לא למגזינים למיניהם. כפי שמועדון ספורט נמצא בערוץ הלייב, אין מניעה כרגע של המועצה מערוץ הספורט להעביר את חדשות הספורט ושאר המגזינים מערוץ בתשלום אחד (5+) לערוץ בתשלום אחר כמו ערוץ הלייב. קיים גם תסריט דימיוני שצ’רלטון וערוץ הספורט יאחדו כוחות נגד המועצה וייצרו חבילת ערוצים שתכיל את ארבעת ערוצי הפיי בעלות סבירה (30-50 ש”ח) תמורת הקלות שיקבלו מהמועצה. בקיצור, מוקדם לשמוח. יהיו המון שינויים עד סוף יוני (שזה אחרי שכמעט כל העונות מסתיימות).

 מספר הערות לסיום בעקבות הטוקבקים אתמול

ראשית, אני חייב להדגיש בפעם המיליון- אין לי כלום נגד האתר טלספורט והאנשים שמנהלים אותו. אם יביאו לי מוצר טוב, הם יקבלו רק מילים טובות, אבל כל עוד הם שומרים על הסטטוס קוו שהם נמצאים בו היום, זאת רמת הסיקור שהם יקבלו (וכמוהם גם אחרים- כמו אתר "ספורטליין" או אתר "ליגה").

שנית, אני לא מכחיש שאני אוהב לשמוע/לקרוא את מה שיש לעופר שלח להגיד, אם זה בכדורסל, צבא, פוליטיקה וכלכלה לצורך העניין. אני מאוד מעריך אותו, דווקא מכיוון שאין מספיק אנשים כמוהו לצערי. בטוקבק אחד המגיבים קרא לי "גרופי של שלח"- אז אם זה הכינוי שהודבק לי so be it, לא מתבייש בזה ואפילו מודה בזה. אני לא אומר אמן לכל דבר ששלח אומר, ואני לא מסכים עם הרבה דברים שהוא אומר, אבל אני עדיין מעריך מאוד את דעתו.

שלישית, אני לא רוצה להיות גננת או משהו, אבל בבקשה מכם, תשמרו על שפה נאותה בתגובות. אני לא מסנן תגובות כמו במערכות של אתרים מסוימים (למרות שיש לי את היכולת לעשות זאת), אבל אני מבקש שישמרו פה על שפה נאותה. תגובות כמו זו: "רק אתה, אחותך המו**ת ואשתו הדובה של **** קוראים את טלספורט" לא מקובלות עליי. אני מאמין שציבור הגולשים בבלוג הוא הרבה יותר בוגר ומשכיל, ולא חבורת ילדים מטומטמים שכל מה שיש להם בחיים זה להכנס לגליצ'ים ולכתוב "גוף אש, פרצוף בואש". תכבדו אחד את השני, ואל תרדו לרמה של כינויים וקללות בבקשה.  

זהו לבינתיים. תכתבו לי טורים אם קיבלתם קריזה על משהו, ואני בשמחה אפרסם פה.

shushuhashual1@gmail.com

שיהיה לכם סופ"ש נעים

שושו השועל

סקר TIM

אתמול פורסם סקר TIM לחודש אוקטובר האחרון. מה שמעניין אותנו הוא התחרות בין אתרי הספורט המובילים בישראל. ONE עדיין מוביל בתחרות בין האתרים, והוא מקבל "רייטינג" של 14.2% לעומת 12.4% של אתר ספורט 5. צירפתי את הטבלה שמראה את הירידה (המתמדת, יש לציין) באחוזי הכניסה לאתר ONE. בחודש שעבר הם קיבלו כ-15% לעומת ספורט 5 שקיבלו 11.7%. אנו רואים עלייה בצפייה בספורט 5, ככל הנראה על חשבון ONE. כנראה שתוכן האתר עושה את שלו, ומדיר את רגליהם (או יותר נכון, עיניהם) של האנשים ממנו. אם ספורט 5 רוצה להמשיך את קו העלייה, כדי לו להמשיך להתעסק בעולם הספורט ולא ברכילות הזולה שעוטפת אותו.  

 

עוד נקודה שאני חייב להתייחס אליה. עלו בפני מספר טענות שאני לא מתייחס לאתרים אחרים במלוא תשומת-הלב (טלספורט לדוגמא). השבתי לאותם מקטרגים שאני מעדיף להתייחס רק ל"אתרים הגדולים". אני לא אומר שלא צריך להתייחס אליהם, אבל מנקודת מבטי- אם האתר לא מופיע בסקר הזה (אפילו בתחתית שלו), הוא לא זכאי מבחינתי לאותה רמת סיקור של אתרים אחרים. אם לא מספיק אנשים נכנסים אליו (ע"פ הסקר), מדוע שיזכה לרמת סיקור כמו של אתר שצופים בו הרבה יותר אנשים (וואלה! למשל). אני יכול להבין את אלה שטוענים שצריך לסקר גם אותם, הטענה היא לגיטימית לחלוטין, אבל למרות זאת, היחס צריך להיות תואם לפרופורציות של האתר. כדי להמחיש את הדברים- זה כמו שאנשי הכוח ר"ג יטענו שהם לא זוכים לאותו באז תקשורתי כמו מכבי ת"א. אני חוזר שוב- אני לא מקפח אותם, אבל אני מודה בפה מלא שהם לא הכתובת הראשונה שאני בודק שאני נכנס לאתרי ספורט. המשימה שלהם היא לגרום לאנשים כמוני להיכנס לאתר שלהם, וכך הם יזכו לתשומת לב גדולה יותר.

החלטת מועצת הכבלים והלווין- טור אורח של מגהטרון

אני מניח ששיחת היום בבלוג תהיה החלטת מועצת הכבלים והלווין להגביל מאד את שידורי הלייב והגולד. ברמת העיקרון מדובר בהחלטה מבורכת. אכן ישנה זליגה בלתי נגמרת של שידורי ספורט לערוצים שבתשלום. מצב זה צריך להשתפר, אין ספק בדבר. בכל זאת הייתי רוצה להאיר בעיה מסויימת. על פי החלטה זו הוגבל מאד "החופש" של ערוץ הספורט לשדר משחקים ע"פ שיקוליו. אני מניח שכמות המנויים בערוצים התשלום תרד מאד, דבר שיסב נזק כלכלי לא קטן לערוץ. נזק זה יתבטא כמובן בחוסר יכולת לקנות זכויות שידור.

הנהנית העיקרית תהיה כמובן חברת צ'רלטון. מספר מנוייה יגדל (אלו שיעזבו את הגולד והלייב) וכך גם תוכל לקנות עוד זכויות שידור, נוסף על אלו שברשותה. החלטה זו מחזקת חברה אחת (שכל שידוריה בתשלום) ומחלישה חברה אחרת (שחלק משידוריה בתשלום). מה יקרה כשצ'רלטון תנצל את חוזקה ותקנה נניח את ליגת העל בכדורסל / הליגה הספרדית / הצ'מפיונס? האם ליגות אלו שמשודרות חלקן בתשלום וחלקן בחינם יעברו להיות משודרים רק בתשלום? כיצד ימנע מצב עתידי שחיזוק צ'רלטון והחלשת ערוץ הספורט יפגע בצרכן? לא ראיתי ברשימת השידורים החייבים בערוצים פתוחים איזושהיא התייסות לכדורסל ישראלי, ליגה ספרדית, צ'מפיונס וכו' מלעבור לערוצי צ'רלטון בתשלום. האם בעוד שנה נתעורר למצב שבו מה שהיה עד עכשיו חצי חינם וחצי בתשלום לכולו בתשלום? האם מישהו במועצה נתן דעתו על כך?

לירן שטראובר

עיתוני היום הגדולים עוסקים בשאלה האם לירן שטראובר צריך לפתוח הערב במשחק הידידות של נבחרת ישראל נגד חוף-השנהב. כתבה נרחבת בפתיחת המוסף (של רותם גרוסמן) ושליימה בטור מצוין ב"ישראל היום", שמפציץ לכל עבר (לראשונה מזה המון זמן, אני מסכים עם הדברים שלו, בעיקר כי לכאורה לא נראה שיש לו אינטרס כלשהו לכתוב את אותם הדברים). ב"מעריב" אביעד פוהורילס ממשיך את אותו הקו שהחל בו שלמה, ומוסיף עוד תוכן (דעות של שוערי עבר בנושא), טור טוב. הסניגור של שטראובר במוסף "ידיעות" הוא עמיר פלג, שלא מתבייש להגיד שהוא אינו מחסידיו של שטראובר, אבל חושב שיש לו מקום בהרכב. בניגוד לשאר העיתונים, מוסף "הארץ" לא בוחר באותו הקו, ומלבד פיסקה קצרה בנושא, אין התייחסות יתרה לסוגיית שטראובר.

סיקור עיתונים

מעבר להתייחסות של שטראובר, העיתונים היו צריכים למלא עוד מוסף שלם של ספורט. במוסף "ידיעות" מנסים לתת ל"מעריב" קונטרה על הפרסומים של טבק בנושא טביב והפועל ת"א, ומפרסמים ראיון בלעדי של נדב צנציפר ואמיר אפרת עם בעל ההון. בנוסף, הטור השבועי של מלינאק טוב מהרגיל. אם אתם זוכרים, ביום שבת כתבתי פה שפתאום פיני גרשון עולה לשידור ב"חדשות הספורט" ומפרשן את משחקה של מכבי ת"א, הסיבה היתה כמובן בגלל "סופ"ש פיני גרשון" בערוץ הגולד. והיום, מלינאק כותב על דרך ההתנהלות של פיני- "מתראיין רק אצל מי שמבטיח לו חסינות", כמו אילדיס ביום חמישי בערב.

במוספים של "מעריב" ו"הארץ" מעדיפים להתרכז בהופעת הבכורה של דייגו כמאמן הלאומי של נבחרת ארגנטינה. כתבת אמצע של יעקב זיו ב"מעריב", ודיווח של אדוארדו קאסטליונה ואוון מארי מגלזגו בכותרת של "הארץ" מסכמים את הנושא בצורה ראויה. ב"ישראל היום" ראויות לציון הכתבה של רונן דורפן על היריבות בין מישיגן לאוהיו סטייט, ואת הכתבה של אבי סגל על חילופי המאמנים בקבוצת הכדורסל מכבי ראשל"צ.

"חמישיות"

ציינתי פה כבר לפני מספר שבועות, שערוץ הספורט בנה לעצמו קונספט נכון לגבי תוכניות הלילה שמשודרות לאחר "חדשות הספורט". נדמה, שתוכנית הכדורסל "חמישיות" היא הדובדבן שבקצפת מבחינתי. תוכנית מצוינת, פרשנים רהוטים (מלבד שימי שאי אפשר להאשים אותו), הפרשנים הבכירים של הכדורסל בארץ, הומור שחור, "טוטאל פאקג'". "חמישיות" היא דוגמא לכיצד הופכים לכלוכית (ליגת הכדורסל), לסינדרלה של ממש. אתמול יצא להם צירוף מקרים שדורסמן מונה למאמן ראשל"צ, והם קיימו איתו ראיון גדול ומקיף- פשוט מצוין. ורק כדי להראות לכם שאני לא משוחד לגביהם או משהו, אתם מוזמנים להיכנס לכתבה של פז חסדאי שפורסמה בוואלה! שבוע שעבר:  http://sports.walla.co.il/?w=/3782/1378645

 

אתם מוזמנים להמשיך לשלוח לי דברים למייל: shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל