טראומה

טראומה- זאת המילה המדויקת להגדיר את מה שקרה מה שקרה למערכות העיתונים לאחר ההפסד של מכבי ת"א מול ריאל ביום חמישי. לא סתם תמיד אמרו שמכבי היא לא הקבוצה של המדינה אלא קבוצה שיש לה מדינה, כי אם לא, אז איך ניתן להסביר את העובדה שגם עורך ידיעות, וגם עורך מעריב בחרו להתייחס לנושא בכותרת הראשית של עמוד החדשות שלהם, והשתמשו באותה כותרת ("סוף עונה" בידיעות, "מכירת סוף עונה במעריב"). אני חושב שנסחפו לגמרי עם כל הסיפור של הכישלון של מכבי ת"א העונה האירופה, ובעיתונים הגדולים מתנהגים כאילו נפל דבר בישראל, דבר שלא ייעשה. הממסדיות של מכבי ת"א חלחלה במשך המון שנים גם לתקשורת, שאמורה להיות אובייקטיבית, אבל ממש לא מתנהגת כך. שהפועל ירושלים הודחה מהמשך המשחקים באירופה, לא היה כזה רעש. שהפועל ת"א בכדורגל סיימה את דרכה האירופית, הכותרות למחרת לא זעקו "מכירת סוף העונה", אבל במקרה מכבי בכדורסל העסק הוא שונה לחלוטין.

נכון, יש לקבוצה מסורת רבת שנים של הצלחה באירופה, ימי חמישי בערב הפכו להיות ערבי ספורט בזכותם, אבל זה לא הופך אותם נקיים מביקורת. נכון להיום, מלבד האתר וואלה! ספורט, שמטפטף טיפה ביקורת על מה שקורה העונה במכבי, גופי התקשורת בישראל מעדיפים לשמור על סטטוס קוו ועדיין לא משחיזים סכינים כמו שצריך שייעשה. בכל מקרה, בידיעות רפאל נאה מסקר את המשחק, ועידו אשד ומליניאק כותבים טורי פרשנות על מה שקרה במשחק מול ריאל. במעריב, ערן סורוקה מסקר את המשחק, ועופר שלח כותב טור פרשנות על המשחק. ה

בדל גדול בין העיתונים הוא ההתייחסות למשחק הותיקים שנערך לפני המשחק המרכזי: במעריב בחרו לתת לרון עמיקם לכתוב טור גדול בנושא לעומת ידיעות שבחרו להתייחס לנושא ב-13 שורות בלבד. בסה"כ סיקור טוב של שני העיתונים, אבל לדעתי הם יצאו לחלוטין מכל פרופורציה עם התמונה בשער הראשי של העיתון. אולי העובדה ששני העיתונים הגדולים במדינה התייחסו ומתייחסים למכבי ת"א באופן שמתייחסים אליה, הופכים אותה ל"מפלצת" הגדולה שהיא הפכה להיות. אם מכבי היא מותג כה חשוב בספורט הישראלי, אני מצפה לקבל השבוע בכל אחד מן העיתונים האלה כתבות גדולות שיסבירו לי את גודל הכישלון של הצהובים.

פוסט-ברנבאו

בשני העיתונים הגדולים ממשיכים עם חגיגת בניון, וכל אחד מהם מעלה ראיון עם כובש השער מול ריאל.  גידי ליפקין בידיעות, ויונתן הללי ויעקב זיו במעריב ממשיכים את הפסטיבל. מה שלא מובן לי בכל הראיונות שעשו עם יוסי זה הקשר שיוצרים העיתונאים בין השער שכבש בספרד לבין המשחק של נבחרת ישראל נגד יוון בחודש הקרוב. מה הקשר בין מחט לתחת?! יוסי כבש שער נהדר בברנבאו במסגרת ליגת האלופות לקבוצות, מה הקשר לתפקיד שלו בנבחרת ישראל, ואיך הוא אמור להביא את היכולת שלו ממסגרת הקבוצה למסגרת הלאומית?.

גידי ליפקין עם שאלת מיליון הדולר: "תשאיר משהו מהתחמושת ליוון?", מה הוא חשב שהוא ישיב לו? "בטח שנשארה לי תחמושת, יש עוד בעיטת מספרת במלאי שמוכנה למשחק נגד יוון". כל הכבוד ליוסי על הגול הנהדר מול ריאל, אבל די, סיימו עם הפסטיבל הזה, זה לא עושה לנו שירות כל-כך טוב ורק ממשיך למתג אותנו כפרובינציה (ולצערי זה מה שאנחנו כרגע בכל מה שקשור לספורט).

הורדת תכנים והוספת תכנים בערוץ התשלום

ערוץ הספורט ממשיך לשחק בצופים של הערוצים שלהם, וביום חמישי אוהדים של הכדורגל הארגנטינאי החליטו למחות על העובדה שבערוץ החליטו להוריד את הליגה הארגנטינאית מלוח השידורים שלהם: http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=129329. הדוברת של ערוץ הספורט ממשיכה לזרות חול בעיניהם של הצופים ומפילה את התיק על ההחלטה של ניצן חן והמועצה לשידורי כבלים ולווין, ואני לא מבין מה הקשר בין ההחלטה של המועצה לבין העובדה שבערוץ החליטו להוריד את שידורי הכדורגל הארגנטינאי ששודר במשך שנים? למה פתאום החליטו לוותר עליו, אולי בגלל שיש לו ציבור צופים גדול באופן יחסי?.

אוקי, בערוץ הספורט אומרים שזה נובע בגלל מחסור במזומנים, ואין להם את האפשרות לחדש את חוזה רכישת זכויות השידור. מקובל עליי, אבל איך זה שפתאום הם מחליטים לקנות את זכויות השידור של הכדורגל הטורקי ומהיום בערב הם יתחילו לשדר את המשחקים של פיני בלילי וסיבאספור?. שלא תבינו לא נכון, עד היום לא מובנת לי העובדה שבערוצי הספורט בחרו שלא לשדר את משחקיו של בלילי, אבל איך זה שפתאום יש להם כסף לשדר משחקים מהליגה הטורקית, ולא משחקים מהליגה הארגנטינאית. עוד דבר, בערוץ הספורט יכולים לטעון שהם הורידו תוכן, אבל הוסיפו משהו במקומו, אבל גם זה לא מדוייק. רוב המשחקים של הליגה הארגנטינאית היו משודרים בערוץ הפתוח (ערוץ 5) בעוד משחקיו של בלילי ישודרו מעתה והלאה בערוץ הלייב, אז איפה השיויון בין התכנים?. מישהו חייב לעשות משהו עם הנושא הזה, כי ערוץ הספורט משחקים אותה מסכנים ופגועים מההחלטה של ניצן חן לעומת צ'רלטון, ומי שנפגע בסופו של דבר אלה הצופים בלבד, ולא אף אחד אחר. אולי ממשלה חדשה תעשה בג'ונגל הזה סדר, אבל אני לא מפתח יותר מדי ציפיות בנושא…

תגובתו של יואב גורן (לכאורה) לתחקיר של שחר:

שחר כתב לי אתמול שפורסמה בבלוג שלו תגובה לתחקיר שעשה על טוריו של גורן. אי אפשר לדעת האם זה אכן יואב גורן, אבל אם כן- הוא בחר להתנצל במילים אלה: "לא יודע אל מי פנית בערוץ הספורט, לדעתי אני האיש המוסמך לענות לך ועל זה אני פה, קיבלתי את הביקורת, אני מתנצל ומבקש להסביר. התפריט שלי מורכב כמעט ורק מאתרי כדורסל אמריקאים אותם אני קורא כל בוקר וחלקם מהווים לי השראה לטקסטים. אני חושב שבכדורסל אמריקני הם יודעים הרבה יותר טוב ממני, לכן אני לא מתבייש לצטט אותם. מרוב עבודה (זלזול פושע ולא הוגן שלי בקוראים) בזמן האחרון שכחתי מה קראתי איפה, כמו בהשוואה בין ג’ורדן לבירד. אספר לכם איך זה קרה: חשבתי בעקבות האולסטאר ובעקבות ריאיון של ביל סימונס עם דיויד סטרן לרגל חגיגות ה-25 לעשות כתבה על מיתוסים באנ.בי.איי. קראתי הרבה חומר על סטרן, ואז על קובי בראיינט. ביניהם הכתבות שמצוינות למעלה. לכתבה השלישית חשבתי על המיתוס הגדול מכולם – מייקל ג’ורדן. חשבתי להשוות אותו למישהו אחר ובמהלך החיפושים הגעתי להשוואה של אוהד הסלטיקס בינו לבין בירד. פשעתי כאשר לא נתתי קרדיט לאוהד הסלטיקס ואשתדל שזה לא יקרה שוב. ה”חומר המקורי” שלי נוגע בעיקר לספורט הישראלי או אולימפי עימו התעסקתי כאשר עבדתי בעיתון “הארץ”. חומר הקשור לספורט אמריקאי, שהוא התחום שהכי מעניין אותי, הוא כמעט תמיד שאוב ממקורות אחרים ולהבא אדע לתת להם יותר קרדיט.
שוב מתנצל ושבת שלום". יואב גורן.

חובבנים, כבר אמרנו?- טור אורח של גולש בעילום שם

בספורט 5 מזלזלים בדיווחים על ליגת העל. דווקא בONE העלובים עושים עבודה הרבה יותר טובה בכל הנושא הזה. שימו לב לדיווח הבא: מספרים לנו בכותרת שכפיר אדרי מבני יהודה בהרכב (נו אז, הוא שחקן הרכב קבוע, מה החדשות פה?) וגם דני פרדה ממכבי פ"ת, אבל מבט בהרכב למטה מראה שפרדה לא בהרכב. חובבנים, כבר אמרנו?

תכתבו לי אם יש לכם משהו מעניין. shushuhashual1@gmail.com

שבת שלום, שושו.

שליימה VS הגרמני (אלי גוטמן)

אתמול נדב צנציפר חשף בידיעות אחרונות מדוע (לכאורה) שלמה שרף הטיח ביקורת חריפה במאמן הפועל תל-אביב בתוכנית 'יציע העיתונות' ביום שני. כל הסיפור החל כאשר מוני הראל, הבעלים של הפועל ת"א החליט לקנות את ויקטור מרעי, שחקן הנוער של בית"ר-טוברוק, שם שליימה משמש כמנהל המקצועי. לדברי גוטמן, המהלך נעשה לאחר החלטה בלעדית של הראל, ללא שום קשר אליו. שליימה מצידו טוען שלגוטמן יש יד בדבר, והוא גוזל ממנו פרנסה כי השחקן היה אמור להימכר להפועל פ"ת.

עד כאן הכל תקין, אבל העימות בין הפרסונות חרג מגבולות הטעם הטוב, כששליימה בחר להיכנס בגוטמן בתוכנית יציע העיתונות, רק שבוע אחרי שאמר שהפועל ת"א היא הקבוצה שנמצאת בכושר הכי טוב בישראל (אני חושב שזה היה לאחר הניצחון על בית"ר). לא פעם ולא פעמיים עלו טענות שהביקורת של שליימה בתוכנית נובעת מאינטרסים אישיים ותו לא. הביקורת על אברם גרנט, המטרייה האווירית שנותן ליצחק שום בכל הזדמנות וכו'. אבל את כל הדברים האלה של שרף אנחנו מכירים, מה שהפתיע אותי הבוקר זה חברו לפאנל, רון קופמן. בתוכנית ביום שני גם הקוף לא הבין מדוע שלמה משתלח בגוטמן, והפלא ופלא, בטור שלו היום בוחר קופמן גם להיכנס חזיתית בגוטמן ולקרוא לו בין היתר "ספינר" שבונה את דרכו לאימון הנבחרת.

אין לי בעיה עם הביקורת של הקוף, כי הוא צודק בכך שגוטמן הוא ספינר לא קטן, שמוכר בלופים לתקשורת, אבל הבעיה שלי היא עם העיתוי של הביקורת של הקוף על גוטמן. מדוע הביקורת על כך שהוא ספינר לא נעשתה הרבה לפני כן? אם הוא טוען שגוטמן גנב גול בפ"ת ואח"כ רץ למיקרופונים, אז למה הקוף שתק שגוטמן והפועל  גנבו צמד גולים בטדי ואח"כ רץ למיקרופונים ואמר שהוא ביטל את בית"ר (שכל אוהד כדורגל ממוצע ראה שהפועל היו צריכים לחטוף בראש בטדי). האם הביקורת שהטיח היום הקוף בגוטמן קשורה לעובדה שמאמן הפועל נכנס לעימות עם השותף שלו בפאנל התוכנית?. ביום שני הקוף לא הבין מדוע שלמה משתלח בגוטמן, אבל היום הוא נכנס בו באותה המידה, ולא מובן לי למה.   

*עוד נקודה הנוגעת לטורו של הקוף הבוקר: בסופו של הטור ישנה כוכבית שמציינת שהכותב עובד בערוץ הספורט, אבל זה לא משנה את העובדה שקופמן "פסול עדות" (כמו שהוא צועק בכל שבוע לשלמה ביציע), בכל הנוגע להחלטה של ניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין. מבחינתי, הוא יכול לבקר את כל העולם ואישתו, אבל הוא לא יכול לבקר מישהו שלכאורה פגע במקום העבודה שלו, שמשלם לו את המשכורת. אין בזה שום טעם ושום ריח, ומוטב שיתרכז בביקורת על ורשביאק, איגוד השפוטים ושאר הירקות של הספורט הישראלי.

יואב גורן

אתמול חשף הבלוגר שחר את מעלליו של יואב גורן באתר ספורט 5. דבר ראשון, אני חייב לתת ח"ח לשחר על חשיפת הנושא, הוא עשה עבודת מחקר לא פשוטה, אבל הצליח להוציא בסופו של דבר את האמת לאור. שחר גילה שיואב גורן לקח רעיונות מעיתונות זרה, לא טרח לציין מאיפה בדיוק, ונתן לגולשים להבין שכל טוריו הם פרי עבודתו הקשה.

דבר שני, במשך כל היממה האחרונה עלה ויכוח מאוד עקרוני בטוקבקים לנושא, ויכוח שעיקרו הוא האם שחר היה צריך לחשוף את הדברים, והאם מקום עבודתו של יואב גורן צריך להסיק מסקנות לגביו. הגולש יוספה טען ללא הרף שהמעשה של שחר יפגע בסופו של דבר בפרנסה של גורן, והתרעם על כך שקולו חשב בקול רם, שערוץ הספורט צריך לעשות חושבים לגבי הנושא. דעתי האישית: אני חושב ששחר עשה את המעשה הנכון. עיתונאי צריך לדעת לעמוד אחרי הדברים שהוא כותב, ולשאת באחריות של מעשיו. אני לא אומר שגורן צריך עכשיו ללכת ולתלות את המפתחות, ואני גם לא טוען שבערוץ הספורט צריכים להוריד את הגיליוטינה על ראשו, אבל מה שכן הם צריכים לעשות, זה לתת יותר תשומת לב לחומרים שמפורסמים באתר שלהם.

בתקופה האחרונה אנחנו נתקלים ביותר מדי מקרים שעיתונאים באתר ערוץ הספורט משאילים חומרים ממקומות אחרים (לדוגמא, הסיפור של פשכצקי שלקח חומר שפרסם וואלה אם אני לא טועה). אני בטוח שמהיום והלאה יואב גורן לא יעשה את מה שעשה, ואולי גם פשכצקי למד לקח ממקרה מכבי נתניה, אבל מי שצריך ללמוד את הלקח הם הקברניטים של האתר. כדי שהאתר שלהם לא יהפוך לסמרטוט האחרון בעולם תקשורת הספורט בישראל, הם צריכים לזעזע שם את המערכת, וזה לא נוגע בהכרח לגורן, פשכצקי או כל עיתונאי אחר. הם פשוט צריכים לשנות גישה…  

טור אורח של יצחק

כתלמיד כיתה י"א, דברים מסוימים גורמים לי להרגשה של פגיעה, גם אם אנשים אחרים לא ירגישו כלל בפגיעה זו. למה כוונתי? להשמצות נגדך שעלו היום בתגובות לפוסט. אני מניח שאין אתה נותן למגיב הבעייתי לפגוע בך, ואף על פי כן, אני מרגיש פגיעה עצמית. כן,אני מרגיש פגוע מהצורה המגעילה בה המגיב מתייחס אליך. כעיקרון, בחיי היום-יום אין לי בעיה עם השמצות שכאלו בנושאים מסוימים, והרבה מאוד פעמים אני פותח את הפה ומשתלח בפני חבריי בשלל נושאים ללא רסן. ובכל זאת, היתה צביטה בליבי תוך כדי קריאת התגובות היום.

ובהתייחסות עניינית לטענותיו של המגיב: אם אכן עיתונאים רבים נגועים בחיידק הזה של העתקות ללא הבאת מקור, אין זה אומר שהדבר מוצדק. או כמו שאומרים באנגלית – Two wrongs don't make a right. מה גם שלא הייתי ממהר להכתים את כל העיתונאים בחשד הזה. בעיתונים, בארץ ובחו"ל, מובאות כתבות ממקורות זרים. העיתונים משלמים לעיתונים המקוריים, ומפרסמים את הסיפורים. זוהי אחת הסיבות בגללה אני לא אץ ומכריז שהעיתונות הישראלית כולה נגועה בנגע הזה.

על כל פנים, יש לבער את הנגע הזה לאלתר ולצמיתות. בכל פעם שתהיינה ראיות מוצקות, יש לחשוף את הפרשייה ולטפל בה. אם נוותר על המקרה הזה, נוכל לוותר על כל החוליים הקיימים בתקשורת הספורט. זהו נושא חמור ביותר לעניות דעתי, והוא דורש טיפול, וכמה שיותר מהר.

כמובן,אנחנו ממהרים לשפוט אדם. אמנם החשדות מבוססים אך בואו נחכה לפתחון פיו ונראה מה יש לו לומר, ולאחר שנשמע את תגובתו לסיפור, נוכל לדון בסיפור ביתר חריפות (אם החשדות עדיין יהיו קיימים).

אוי הפרובנציאליות- קולו:

יוסי בניון כבש שער נצחון במשחק חוץ של ליברפול מול ריאל מדריד. המשחק עצמו לא התעלה לרמה גבוהה ויוסי בניון היה קצת מעל האפרוריות שאיפיינה כמעט את כל השחקנים האחרים במגרש (איזו בעיטה יפה של אלונסו). אבל זה בניון! הוא משלנו! אז כאילו לא עברו כל כך הרבה שנים ואנחנו חוזרים לתחילת שנות ה-90 בהם העיתונים היו מלאים בפרגונים לכל ישראלי ששיחק באירופה. מי שיביט בגודל הכותרות עשוי לחשוב שיוסי בניון כבש רביעיה תוך תצוגה נדירה וייחודית באיכותה.

בידיעות אחרונות מחרימים את חצי עמוד השער (לא של מדור הספורט, של העיתון כולו) כדי לדווח  שחניבעל בניון "כבש את מדריד". בשער של מדור הספורט המילה "צ'מפיון" מרוחה על פני כל העמוד כאילו בניון סחב על הגב את ליברפול לזכיה בליגת האלופות ולא צפוי עוד משחק גומלין. "השער החשוב ביותר של כדורגלן ישראלי באירופה" – כן, זה ציטוט מדוייק משער מדור הספורט של עיתון ידיעות אחרונות. אוחנה במדי מכלן? היה פעם משהו כזה?. יש היום גם משחק כדורסל של מכבי ת"א מול ריאל מדריד, אבל ההתייחסות בשער עיתון הכדורגל היא קטנטנה "תלמד, פיני", מבקשים בידיעות אחרונות. תלמדו אתם, אני מבקש.

מעריב מעט יותר סולידיים, אבל רק מעט. תמונה של יוסי בניון מכסה שליש מעמוד השער של העיתון עם הכותרת "איזה יוסי". שער מדור הספורט? כמעט כולו יוסי בניון עם הכותרת "הראש היהודי". אייל לוי בטור על שער מדור הספורט מסביר כי "אז לא יודע מה יקרה הערב בנוקיה, אבל אנחנו כבר ניצחנו – ובמדריד. לא משנה אם ליאור אליהו יקלע ‭,30‬ אפילו 50 נקודות. בניון גמר אותם."  – תקראו שוב.
מזל שהעורכים במעריב מבינים שהמשחק הערב של מכבי ת"א בכדורסל חשוב יותר מהשער של בניון והזיזו את ליגת האלופות לעמוד 4 ולא שמו אותה בכפולה הפותחת כפי שקורה היום בידיעות אחרונות. יעקב זיו לעומתם מתלהב כמו טוקבקיסט חסר זכרון: "בספרד תפסו אתמול את הראש. איך ויתרו לקוסם ושלחו אותו לפרמייר־ליג. הרי הוא היה אצלם בידיים. שיחק בסנטאנדר. אף אחד ממדריד לא טרח להרים טלפון ולהעביר אותו לבלאנקוס". – ועל זה אני אומר: כן, בטח.

בישראל היום לא יוצאים מפרופורציות. תמונה קטנה בשער העיתון, כתבה של לוינטל שמדווחת על האירועים בלי כל הסופרלטיבים המאולצים, וזהו. יופי.

 ONE וספורט5 לא נשארים מאחור – קולו

אתר SPORT5 מספר כי "עיתוני הממלכה מפרגנים לישראלי". מחפשים שם לגרד כל מילה טובה על בניון מאנגליה, ממש כמו בימים הטובים ההם של רוזנטל, תקווה ואחרים. מתוך הכתבה: "'יוסי הענק במדריד', 'ריאל נתפסה על ידי עקיצה של בניון' – זעקו העיתונים והאתרים באנגליה" - זעקו? אתם בטוחים? הנה עוד: "מי שנבחר לשחקן המצטיין ברוב אתרי האוהדים וגם בסקר של ה-BBC היה דווקא הספרדי צ'אבי אלונסו, כשבניון שני. אבל באתר של אופ"א הישראלי כבר עבר את הספרדי" – אנטישמים הבריטים האלה.

Anything you can do, ONE can do better. "גם בעיתוני הממלכה לא יכלו להתעלם מההופעה הפנומנלית של בניון" - פנומנלית? לא פחות על פי אתר ONE. מביאים בכתבה צילום כותרת של עיתון הספורט הנחשב סאן (האם הם הסכימו שאתר ONE ישים את הלוגו שלו על התמונה שלהם?), דברים של פרשן מהדיילי מייל, ניקוד מהגארדיאן ואפילו מחפשים בטיימס את השם של בניון. אבי לוזון התמלא גאווה, חיים רביבו ממקום מושבו גם פוצח בטור הלל ושימו לב איך נראה העמוד הראשי של אתר ONE. צריך לחקור איך פיני פתאום נדחף לשם, הלא כן?

 איך מתייחסים בגליצ'ים לפרשת גרינוולד – גרשון? – קולו

מסרסים את הציטוטים כדי להוסיף עניין

 

עוד קטנים של קולו

* ישראל פוסט היום עם שני עמודים וחצי בלבד למדור הספורט. קיצוצים?

* רון קופמן בישראל היום תוקף רשימה של אנשים בציניות ובאנדרסטייטמנט שתמיד איפיינו אותו. אני רוצה להתייחס לסעיף 9 בו קופמן מאשים את ניצן חן שבגללו הספורט הישראלי יהרס, וכבר עכשיו כמעט כל איגודי הספורט נעלמו מהמסך. אני שואל: קוף, אתה בטוח שהאשמה היא רק בניצן חן?

* דורון בן דור ורועי גלדסטון בעיתון 24 דקות מספרים שקבוצות יוצאות בדרישות לגבי שיבוצי שופטים. עוד מספרים השניים כי ג’קי בן זקן יוצא במכתב בו הוא מאשים שקבוצות גדולות משתמשות בתקשורת כדי להפעיל לחץ על שופטים. לדעתי הדברים הללו של בן זקן אינם תלושים לגמרי. בידיעות אחרונות, שם גם המכתב מופיע, אין זכר להאשמה של בן זקן על השימוש בתקשורת. על ראש הגנב?

* אני קורא בכמה מקומות כי מכבי ת”א צריכה לנצח מעל 19 הפרש את ריאל מדריד כדי לשמור על סיכוי. איכשהו שוכחים שריאל הפסידה בהפרש גדול לבארסה בליגה הספרדית והשתיים עוד תיפגשנה בפאלאו, כך שנצחון רגיל גם יכול להספיק (ואולי אפילו אלבא ברלין תנצח את אחת הספרדיות ותיצור מצב חדש). נראה שלא ממש למדו כאן מהמקרה של נבחרת ישראל בכדורסל שעלתה לאליפות אירופה בלי טורניר הזדמנות אחרונה - לפעמים יש עוד תרחישים.

"ONE – קטעים מה שהולך שם"

האמת, שעצוב לי שצריך להתעסק בנושא הזה שוב פעם, נשפכו יותר מדי מילים על העליבות של האתר "מספר 1 בספורט" בכל הקשור לתחרות בריאה עם המתחרים. פעם שעברה יכול להיות שקולו טעה עם ההבחנה שלו בקשר למחיקת הלוגו, הפעם אני די בטוח שאין שום ספק בכך שהמחיקה נעשתה. התמונה המקורית שפורסמה בוואלה! ספורט:

והתמונה שפורסמה לאחר עבודת מחיקה, באתר "מספר 1 בספורט":

אין לי מילים נוספות להוסיף בנושא, לצערי כבר הכל נאמר על האתר הזה..

ערוץ הקרחים:

בנושא התחרות בין אתר "מספר 1 בספורט" לאתר ערוץ הספורט כותב הגולש אורן: "כשעוד היתה לה תוכנית ברדיו, אופירה וברקוביץ' נהגו לכנות את ערוץ הספורט – ערוץ הקרחים. והנה, היום אותם קרחים מרוחים על כל האתר שלה, וגם מקבלים על זה כסף מהמועצה להסדר הימורים בספורט. אותי זה מאוד משעשע":

פדרר שיחק בדובאי ולא ידענו על כך?!

הגולש אסף הפנה את תשומת ליבי לבורות של אנשי האתר בכל מה שקורה בספורט האמיתי, ולא ברכילות זולה. שימו-לב לפיסקה האחרונה שהם כתבו בידיעה על ההדחה של אנדי רם מהטורניר בדובאי:

לידיעת החכמולוגים שם: רוג'ר פדרר לא משחק בכלל בטורניר דובאי, בגלל שפרש עקב פציעה. אז איך לעזאזל הוא העפיל לשלב הבא בטורניר??

הגליץ' השבועי- הגולש יניב:

אולי לא הבנתי נכון את הבדיחה שלהם או את הכוונה, אבל כשהם כותבים "ניפל" הם מתכוונים לפיטמה? כמה נמוך הם יכולים עוד לרדת? 

האתר הרשמי שמסקר את משחקי הצ'מפיונס מאמש:

אתמול בלילה אחרי שהסתיימו המשחקים בצ'מפיונס נכנסתי לעשות סיבוב באתרים לבדוק מה קורה. שהגעתי לטלספורט לא הבנתי מה עבר על העורך באותו הרגע שהוא החליט מה שהחליט:  

חמשת הכתבות הראשיות באתר היו על המשחקים שלא מכבר הסתיימו, האם לא היה ניתן לעשות זאת בכתבה אחת גדולה ולסגור עניין?. באתרים האחרים הגול של יוסי תפס את הכותרת הראשית, אבל במקביל היו עוד ידיעות מהספורט הישראלי שלנו, בעוד טלפסורט החליטו שכל הכתבות הראשיות באתר שלהם יעסקו במשחקים ששוחקו. לדעתי מוטב היה אם היו מרכזים את סיקור המשחקים לכתבה אחת גדולה, טובה ובריאה במקום לפצל את זה בצורה מוגזמת מדי לטעמי.

תכתבו לי אם יש לכם חומרים מעניינים, צילומי מסך, וכל מה שעולה על דעתכם למייל: shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל 

פרגון לבלוגר אחר

שימו לב לבלוג של שחר בו הוא מביא ממצאים על יואב גורן מאתר ערוץ הספורט.

http://blogs.web2sport.com/shkob1/2009/02/25/

אם החשדות אכן נכונים, אז באתר ערוץ הספורט צריכים לעשות חושבים ולהחליט מהם הצעדים שעליהם לנקוט. כיוון שמדובר בחשדות חמורים, אז החלטתי (על דעת עצמי) לפרגן ולתת לרשומה הבלטה מעבר לעוד טוקבק. בתוך התגובות לפוסט הנ"ל של שחר אפשר למצוא עוד ממצאים שמעלה קורא בשם אור (לחצו על "הוסף תגובה" בראש הפוסט כדי לצפות בתגובה של אור).

מקווה שבהמשך היום שושו השועל ישוב לפעילות ויעלה כאן פוסט משלו.

קולו

על הפיני שלי

פיני גרשון ידוע בפיו המפיק מרגליות בלי לקחת בחשבון את תוצאות דבריו. כולם זוכרים את נאום המוקה המפורסם שלו ואת הזלזול בהפועל ירושלים שלקחה את היול"ב קאפ בשנת 2004. אופיו חם המזג של פיני  גם גרם לו להסתכסך עם מספר גורמים החל מצביקה שרף, דרך עופר שלח וכלה ברענן כץ.

אתר וואלה אינו ידוע כאתר מפרגן במיוחד למכבי ת"א בכדורסל.  כששני אלה נפגשים, אז צפויים ניצוצות וכך אכן קרה.

בסוף השבוע שעבר קרלוס ארויו הושעה ממכבי ת"א. סיבת ההשעיה המדוייקת לא היתה ידועה עד שהגיע אוהד גרינוולד מוואלה ופרסם ב-19/2 את הסיבות להשעייה של ארויו. הדברים הובאו כעדות שמיעה, אך כיוון שמדובר על "גורמים בקבוצה" אני מקווה שמדובר ביותר ממקור אחד וכי נעשתה הצלבת מידע, אך לא בטוח. בין הסיבות שמפרסם גרינוולד מופיע הציטוט שארויו אמר לפיני גרשון: "You are a bullshit coach"

פיני גרשון עצמו במסיבת העיתונאים אומר שהתקשורת ניפחה את המקרה של ארויו מעבר לרצוי וכאן אני מאמין לו. אנחנו עדים להמון מקרים במהלך השנה של שחקנים מהכדורסל ומהכדורגל שמתנהגים לא כשורה, מקבלים השעיות, מתנצלים, מפצים את הקבוצה בארוחה באיזו מסעדה כזו או אחרת ובכך הפרשה תמה. לולא היה מדובר במכבי ת"א, המקרה של ארויו היה מחזיק מעמד בתקשורת יום, אולי יומיים.

בהמשך פיני פונה לכתבת ששואלת אותו וגם לאוהד גרינוולד ואומר שהם ממציאים דברים. עוד מבקש פיני מאוהד גרינוולד שיכתוב דברים בשם עצמו ומתחיל להטות את השורש "חרא". לדברי פיני הדברים שכביכול ארויו אמר לו לא היו ולא נבראו. בראיון פיני אומר דברים קשים על אוהד גרינוולד ועל תקשורת הספורט בארץ, אך להבדיל ממקרים אחרים בהם ראינו את פיני עצבני, במקרה דנן פיני גרשון אינו מרים את הקול, מוכן לענות לכל שאלה ואף מחייך בסיום ההתייחסות לגרינוולד. כמובן שאתר וואלה לא יעבור על הנושא לסדר היום ולכן יצא בכתבת מערכת בה הוא תוקף את פיני גרשון, את התבטאויותיו ואת דרך פעולתו.

עד כאן הפרטים ועכשיו הנה פרשנותי האישית. קודם כל אתר וואלה מנסה לנפח את הסיפור בתקווה שיימצאו לו הדים. פיני גרשון אמר את הדברים לאוהד גרינוולד, אבל הביטוי "חרא" נכנס לא בגלל איום גדול של פיני, אלא בגלל הדברים שארויו אמר לכאורה "bullshit coach" ובגלל שפיני טוען כי גרינוולד עצמו טען שמאמן מכבי ת"א הוא מאמן חרא. עובדה שפיני גרשון אינו מחרים את גרינוולד כפי שנימני החרים את שירלי בר דיין, אלא מוכן לענות על השאלות של הכתב על די בראון ואף לדון בנושא הכתבה על ארויו, כך שהביטוי "תאכל אצלי חרא" הוצא מהקשרו (בעצם פיני אמר: "אני מבין בחרא לא פחות ממך, אתה תאכל את זה"). אני יותר מוטרד מכך שפיני גרשון מתגלה כשוביניסט ואומר לגרינוולד שיהיה גבר ושלא יתחבא ויתנהג כמו גברת.

הנה לינק לוואלה ממנו אפשר להגיע גם לדברים של פיני וגם לכתבה המקורית של גרינוולד.
http://sports.walla.co.il/?w=/2971/1441392

סך הכל רוב מהומה על לא מאומה.

 

פשכצקי לא מבין

אתמול לקראת שעה 18:00 פשכצקי עלה בגלי צה"ל וסיפר על ההכנות של מכבי נתניה. הוא לא הבין איך לותר מתיאוס קבע אימון בבוקר אותו יום ואיך המערך המוזר שקובע מתיאוס יסתדר מול מכבי חיפה. מספר דקות לאחר מכן פשכה עלה גם בתוכנית הספורט של 102FM וגם שם חזר על משנתו. יוני הללי ממעריב הביא את החדשות ממכבי חיפה ופרט לאוחנה כולם היו תמימי דעים שאין סיכוי שחיפה תפסיד. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.

 

יואש אלרואי

לי קצת מוזר שמי שהבטיח לפרוש ממחלקת הספורט של ערוץ 1 אחרי אולימפיאדת ברצלונה ונשאר למרות זאת נטוע בכסאו עוד כעשור שלם, הוא זה שמעביר ביקורת של אתיקה על קולגות לתקשורת הספורט בעיתון ישראל היום. בתקופתו מכבי ת"א בכדורסל קיבלה כסף רב מרשות השידור, בתקופתו נשים היו תפאורה לגברים שידברו על הספורט, בתקופתו אבי רצון (שלדעת אלרואי הוא הפרשן הכי טוב אי פעם) הפך לפרשן הבכיר של הטלוויזיה, בתקופתו קיבלנו ספורט במשורה כשמבט ספורט, משחק השבוע/מכבי ת"א בימי חמישי ומשחק השבת היו הצוהר הכמעט יחיד (נו, טוב, גם סולומון מניר בימי שני בשידורי הערבית) לחובב הספורט בארץ. הוא זה שמעביר ביקורת על אחרים?

גם אם הביקורת נכונה (כמו למשל בטור היום נגד אסייג והורסקי), עדיין יש כאן בבחינת הפוסל במומו פוסל. האם ביקורת על תקשורת הספורט מטעם אופירה אסייג היא ראויה?

 

מי כבש?

על פי YNET זה מנשה, לא שכטר.

 

חילוקי דיעות בין וואלה ל-ONE

את מי באו הסקאוטרים לראות?

 

את הטור היום כתב קולו בעקבות בקשתו של שושו השועל שכרגע קצת עסוק. מקווה שישוב במהרה. טענות, ת"ש, מין, כלכלה – לשלוח כרגיל לאימייל של שושו השועל.

shushuhashual1@gmail.com

העם יגיד את דברו

במהלך היממה האחרונה הצטברו לי במייל מספר טורים של גולשים, לכן החלטתי לתת את הבמה כולה לאותם אנשים שהשקיעו. מקווה שתהנו ממה שאתם, הגולשים כתבתם…

הפועל אוסישקין

קולו: יש לי חבר שהוא אחד מהבעלים של קבוצת הכדורסל הפועל אוסישקין תל אביב. לאחרונה התחלנו להתווכח האם הקבוצה מקבלת חשיפה גבוהה יותר ממה שמגיע לה, לכן החלטנו להעלות על מסך המחשב את טיעונינו. יקראו הגולשים וישפטו. הנה הפוסט של החבר:
 
הפועל אוסישקין – חשיפת יתר או סיפור תקשורתי ראוי?

כמעט כל מי שקורא באדיקות מדורי ספורט בשנתיים האחרונות קרא על קבוצת הכדורסל הפועל אוסישקין. מדובר בקבוצה שהקימו אוהדי הפועל תל-אביב לאחר הריסת אולם אוסישקין ע"י עיריית תל-אביב, והריסת הפועל תל-אביב, לטענתם, ע"י היו"ר המיתולוגי שאול אייזנברג. מה שמייחד את הקבוצה לעומת קבוצות ספורט אחרות בארץ הוא שמדובר בקבוצה בבעלות מלאה של אוהדיה, שמשלמים 300 ₪ בשנה תמורת חברות בעמותה, ולא של גוף פרטי או ציבורי כלשהו. כיום גם הפועל קטמון ומכבי קביליו יפו מתנהלות לפי מודל דומה.

הקבוצה עלתה אשתקד מליגה ב' (החמישית בטיבה) לליגה א', ונמצאת השנה עם רגל וחצי בליגה הארצית. היא לא הפסידה מיום הקמתה באף משחק רשמי, כולל משחקים נגד קבוצות מליגה ארצית בגביע האיגוד (מפעל משותף לליגות ארצית וא'). מספר חברי העמותה עומד על כ-600. ככל שרבים הפרסומים בכלי התקשורת על הקבוצה, נשמעים יותר ויותר קולות הטוענים שמדובר בחשיפה גבוהה מזאת שהקבוצה ראויה לה מבחינה עיתונאית.

דוגמא לכך ניתן למצוא בטור של פז חסדאי שפורסם באתר וואלה! ספורט. לטענת חסדאי, החשיפה שהקבוצה מקבלת עומדת בלי שום פרופורציה לרמתה המקצועית. לטענתו, החשיפה נובעת מסיבות לא מקצועיות של שיוך גיאוגרפי (תל-אביב), שיוך פוליטי (שמאל) של הקבוצה, וקשרים טובים של אנשי הקבוצה בתקשורת (בעיקר במקומוני תל-אביב). טענה נוספת שחסדאי אינו מעלה היא שהכמות הגבוהה של חברי עמותה וצופים במשחקי הקבוצה (שלעתים מגיעים לכמות של כ-1,000 במשחק) אינם הוכחה לחשיבותה של הקבוצה אלא פועל יוצא של חשיפת היתר שהיא מקבלת.

לטענת כותב זה, טענות אלה של חסדאי ודומיו אינן מראות על הבנה יתרה בתחום בו עוסק חסדאי. לפי הקלישאה, הכלל הראשון שמלמדים בבי"ס לעיתונאות הוא ש'כלב נשך אדם' אינו סקופ, ו'אדם נשך כלב' כן. זאת מפני שכלבים נושכים בני אדם השכם והערב, ואילו בני אדם אינם נוהגים לנשוך כלבים. על-פי אותו עיקרון, כאשר אליצור מכבי נתניה מנצחת את אליצור יבנה ועולה לראשות הליגה הלאומית מדובר בידיעה שכיחה שאינה עשויה לעניין אנשים פרט לבעלי דבר או לחובבי כדורסל מושבעים. קבוצת כדורסל לפי המודל של הפועל אוסישקין הינו דבר ייחודי וסיפור עיתונאי בעל חשיבות עיתונאית רבה. ההצלחה הפנומנלית של הקבוצה רק  מעצימה את גודל הסיפור. מצד שני, ניתן לצפות שבכל פעם שאחד מחברי/בעלי הקבוצה כותב על הקבוצה הוא יזכיר למען הגילוי הנאות את חברותו בקבוצה, כפי שנעשה בטור זה.
 
לינקים:
המאמר של פז חסדאי:
http://sport.walla.co.il/?w=//1406297
 
האתר הרשמי של הקבוצה:
http://www.hapoeluta.com/
 
הכותב הינו חבר עמותת 'הפועל אוסישקין'

הפוסט של קולו:

הפועל אוסישקין – חשיפת יתר או סיפור תקשורתי ראוי?
 
חלק גדול מהחשיפה של הפועל אוסישקין הוא הרומנטיקה שהיא מושכת מעצם היותה נצר להפועל ת"א הגדולה. הפועל ת"א היתה היריב העיקש של מכבי ת"א הצהובה לאורך שנים רבות, וחלק מאוהדי הקבוצה ההיא הם אנשי תקשורת ידועים ומוכרים. בעבר להפועל ת"א (כדורגל וכדורסל) היתה גם תדמית של קבוצה המזוהה עם השמאל הפוליטי כפי שאוהדי בית"ר ירושלים מזוהים יותר עם הצד הימני של המפה הפוליטית.

הזיקה הזו קיימת עדיין אצל חלק מהאוהדים של הפועל ת"א בעבר והפועל אוסישקין בהווה, וכמובן גם אצל חלק מהעיתונאים. פז חסדאי כתב בטורו שאפילו אתר וואלה בו הוא מועסק, מזוהה יותר עם הצבע האדום ועם השמאל. אני לא טוען שהתקשורת שמאלנית כפי שניתן לשמוע חזור ושמוע בתוכניות מסוג "יש עם מי לדבר", אך גם אי אפשר להיתמם ולומר שאחרי ביצוע אינטגרל, התקשורת היא נייטרלית לחלוטין.
 
פירוק קבוצת הפועל ת"א (שחלק מהאוהדים גורסים כי לשאול אייזנברג מניות רבות בנושא) ביחד עם הריסת האולם ברחוב אוסישקין בתל אביב קיבלו במה גדולה מאוד בתקשורת כולל צילומים מישיבות מועצה, הפגנות וראיונות של ארי שמאי על ימין ועל שמאל. נכון שמדובר בקבוצה שהיתה לאורך זמן בצמרת הכדורסל, אבל כל כך הרבה אייטמים על מגרש כדורסל של קבוצה שכבר מזמן לא היתה שייכת לליגה העליונה? לדעתי היתה כאן הגזמה של התקשורת.
 

בעקבות החשיפה הגדולה שקיבל הליך הריסת האולם באוסישקין, הוקמה קבוצת הפועל אוסישקין בבעלות מלאה של האוהדים. מדובר על מעשה ראוי וחיובי. הקמת הקבוצה וגם ההחלטות שמקבלים האוהדים שהם גם הבעלים ראויות לאייטמים בתקשורת. מדובר על חיה חדשה שלא היתה מוכרת בגן החיות שלנו ולכן ראויה לחשיפה. גם הכתבה על המהלך המבורך שעושה הקבוצה למען כבדי הראייה והעיוורים חשובה וטובה. אף על פי כן כאשר משחקים של הקבוצה מקבלים חשיפה גדולה יותר מאשר משחקים של קבוצות אחרות, אז יש כאן העדפה אישית של העורכים והכתבים לסקר את הקבוצה הקרובה ללבבותיהם שנוגעת בחוסר אובייקטיביות. דמיינו לעצמכם שבצפון היתה קמה קבוצה בבעלות אוהדים בשם הפועל כפר בלום שהוקמה במחאה על האיחוד בין הפועל גליל עליון והפועל גלבוע. עם יד על הלב, האם אתם חושבים שהחשיפה בתקשורת היתה זהה לזו שמקבלת הפועל אוסישקין?

הכותב אינו, לא היה וגם לא יהיה חבר הנהלת 'הפועל אוסישקין'

עלילות הערוץ הראשון שגורם לגולשים לדרוש שוב את "לה מרמור":

הערוץ הראשון מביא את הסעיף- טור של הגולש אבי:

ביום חמישי הייתי נוכח בגמר הגביע בכדורסל וחיכיתי לשידור החוזר בערוץ הראשון כדי לחוות שוב את המשחק המותח. תכננתי את הוידאו על פי לוח השידורים של הערוץ הראשון כדי להקליט את השידור שנקבע ל 3:55 לפנות בוקר רק כדי לגלות מאוחר יותר שהערוץ שידר במקום זה ערב שירה בציבור. כמעט ארבעים שנה עברו מאז המערכון "לה מרמור" של צוות "לול" ושום דבר לא השתנה בערוץ הראשון.

 "ראשון בשער"-טור של הגולש אופיר:

בדרך כלל אני נמנע מלצפות בתוכנית "הראשון בשער" כי חיוכו העקום של בוני ושפתו העילגת של דני נוימן מצליחים להעביר אותי על דעתי. אולם אתמול, בעקבות מחלת השפעת שריתקה אותי למיטתי, מצאתי את עצמי בוהה בטלויזיה ולא מאמין לרמת החובבנות והשטחיות של התוכנית. חשבתי להשוות את התוכנית לתוכניות המשודרות בערוץ הקהילתי בממיר – אבל אני חושש שזה עלול להעליב את הערוץ הקהילתי. בנוסף לבוני לנוימן, התארח באולפן אבישי בן חיים הידוע יותר ככתב לענייני חרדים ואף יותר כאיש עם הדיקציה המזעזעת מתוכנית הבוקר של אברי והילה. מה הקשר שלו לספורט או לכדורגל? לא ידעתי וגם לאחר צפייה בתוכנית כנראה שלא אדע.

הפעמיים היחידות שבן חיים אמר משהו בתוכנית היו דברים תלושים לחלוטין (האחד היה על כך שצריך לשמוע יותר את שירי האוהדים והשני על חשפניות ונערות ליווי). הערות הביניים של בן חיים לא זכו לכל תגובה מצדו של בוני, לא בגלל שלא תרמו דבר כלשהו לתוכנית, אלא בעיקר משום שנראה שבוני לא טורח להקשיב לדברים שנאמרים אלא עסוק בלקרוא מהטלפרינטר.

לפתע פתאום, בין תקציר לתקציר הזכיר בוני Out of the Blue את הפועל חולון ואת גמר הגביע. אז הזכיר. אפילו זכינו לראות שוב את 8 השניות האחרונות של המשחק ואת הקריאות ההיסטריות של הורסקי. במקום דברי פרשנות קיבלנו את תגובתו של בוני (בחיוך עקום): Wow Wow שמיד עבר לעוד תקציר. אני אפילו לא טורח לציין את כתבת "הצבע" של דני נוימן על מכבי יפו, כתבה כל-כך ארכאית ומעייפת שהצבע היחיד שעלה בעיני רוחי היה אפור.

את הפיספוס הגדול ביותר עוד לא ציינתי: בוני מזכיר (בחצי פה, תרתי משמע) שאוהדי מכבי תל אביב צעקו לאבי נימני להתפטר. מלבד האיזכור (בקושי איזכורון) הנ"ל, לא נאמר על הקריאות לעברו של נמני דבר. לא צריך להיות עורך ספורט או אפילו חובב ספורט כדי להבין שמשהו קרה ביחסי אוהדי מכבי תל אביב-אבי נימני ומן הראוי לקיים על זה דיון באולפן. אין ספק שזהו אייטם בעל אופי חדשותי ועיתונאי העולה עשרות מונים על מכבי יפו. בשלב הזה כבר פרצתי בצעקות על הטלוויזיה בסגנון אורי זוהר "למה? הרי שילמתי את האגרה… למה?". כבר מוטב היה שהיו משדרים במקום את "לה-מרמור" מאת פרלש.

הביקורת בידיעות על הסרט של אופירה אסייג- תודה גדולה לגולש וינסנט וגה:

ספיחים אחרונים בהחלט לסרט של אופירה ביום חמישי. היום אחה"ת עלתה בקשה בטוקבקים שמישהו יסרוק את הביקורת על הסרט שהיתה הבוקר בפינת ביקורת הטלוויזיה בידיעות אחרונות. הגולש וינסנט וגה הרים את הכפפה וסרק את הביקורת לטובת מי שאין לו את העיתון.

על כך הוא כותב: "אם זה מה שכותבים עליה בעיתון שאמור להיות לו אינטרס לפרגן לה אז מצבו של ייגר די טוב. מצד שני, היא תמיד יכולה לטעון שידיעות נוקמים בה על זה שהיא הטילה ספק בתחקיר שלהם ויצאה לתחקיר נוקב משלה".

תודה רבה לכל הגולשים שהקדישו מזמנם וכתבו את מה שעל ליבם, אני מעריך את זה מאוד. תמשיכו לכתוב לי, אני אשמח לתת במה למגוון שלם של דעות: shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל

ריקושטים של "הסיפור האמיתי"

יום חמישי בערב, בזמן שמכבי חיפה והפועל חולון נלחמו על הזכות להניף את גביע המדינה, שודר בערוץ 10 הסרט המדובר על חיים רביבו והעזיבה שלו לארה"ב. האמת, שאין לי יותר מדי מה לכתוב בנושא. לא ראיתי את הסרט, ואין לי שום כוונה לצפות בו, בטח אחרי כל הביקורות שקראתי עליו, וכל הטוקבקים של גולשים שכן הואילו בטובת לצפות בסרט. מה שמאכזב מבחינתי היא העובדה שהסרט זכה לרייטינג גבוה ומכובד של 22.1% צפייה: (http://b.walla.co.il/?w=/3425/1439374). נכון לשבת אחר הצהרים עדיין אין נתונים לגבי אחוזי הצפייה של משחק הגמר, אבל אני מתאר לעצמי שהאחוזים נמוכים הרבה יותר ממה שגברת אסייג הצליחה להשיג. אני יודע מה זה אומר מבחינתי על תרבות הצפייה שלנו בישראל, אבל אני מעדיף לא להרחיב במילים על הנושא, אני בטוח שמרבית הגולשים יודעים למה אני מתכוון.

בכל מקרה, אני אמנם לא ראיתי את הסרט המפורסם, אבל יש כאלה שכן הואילו בטובם לראות את הסרט, לכן אספתי בשבילכם מקבץ של ביקורות על יצירת המופת של גברת אסייג. ביקורת של עמיחי שלו ב-YNET שזכתה למעל 450 תגובות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3674737,00.html.

ביקורת של ירון פריד מ"עכבר העיר" ועיתון הארץ: http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,790,209,33293,.aspx.

ביקורת של דורון ברגר, עורך טלספורט: http://www.telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=17546.

בנוסף לכך, הגולש שאנקלי פרסם בטוקבקים טור ביקורת שלו על הסרט, אבל בחרתי לפרסם אותה גם בפוסט הנוכחי, בעיקר בגלל שלדעתי זאת ביקורת של אדם מן היישוב ולא מבקר טלוויזיה כלשהו:

The lifestyle of the rich and famous with Haim Revivo

הפרומואים לסרט “האמת של רביבו הבטיחו לנו רבות. “הסרט שכל המדינה מחכה לו” הכריז הקריין, וערוץ 10 הציג את הסרט כתחקיר עיתונאי על השאלה שבאמת סיקרנה את כל עולם הספורט. אולם, כבר תחילת הסרט לא נבאה טובות: “גיא פינס הפקות” אמרה השקופית, והבנתי כבר שתחקיר עיתונאי רציני לא נוכל לקבל מהגוף שההישג העיתונאי הבולט שלו הוא “נועם ובר עושים את מיאמי”.

ואכן, הסרט מתחיל ובחמש הדקות הראשונות אנו מקבלים את דרכם העיתונאית של יוצרת הסרט ושל חברת ההפקה על קצה המזלג. הסרט מתחיל בתמונות אוירה המראות בעיקר כמה עשיר רביבו, כמה יפה וגדול הבית שלו, וכמה חברים מפורסמים יש לו- ממש כאילו נלקחו מכתבה ב”ערק טוב עם גיא פינס”. ואז מתחילה לקריין יוצרת הסרט, וכבר בפסקה הראשונה, שכה יהיה לי טוב, אומרת “בתאריך ___ פרסמתי לראשונה באתר ONE”, וכמובן שבלי תמונת מסך עם הלוגו אי אפשר. אחרי שסימנו V על הפרסום הראשון, אפשר להמשיך בסרט.

הסרט ממשיך לקטע ארוך ומייגע של הפרידהה, הבכי, וכל מיני ילדים בנמל התעופה שמבקשים להצטלם עם רביבו, ואחריהם “קשיי הקליטה” בלוס אנג’לס. אני לא עיתונאי, ומעולם לא עברתי קורס בעיתונות- אבל נראה לי שיש דברים שעיתונאים לא אמורים לעשות. אחד מהם הוא לשלב בסרט שלהם בכי של ילדה בת 10 שנפרדת ממשפחתה, או בכי של ילד בן 5 שלא רוצה ללכת לגן כדי להראות שהפרידה קשה. אבל יכול להיות שזה רק אני.

החלק שהיה אמור להיות העיקרי של הסרט, הראיונות עם חיים ושגית, לא חידשו דבר. הם נתנו תמונה די ממצה של חיי הנישואין של הזוג ושל האהבה הגדולה ביניהם- אך תשובה לשאלה שהוטחה לנו בפרומונים לא קבלנו. השאלה נשאלה, ורביבו הכחיש- אבל כאן זה נגמר. בלי שאלות המשך. בלי להקשות. להיפך, העיתונאית עוד הגדילה לעשות והמליצה לרביבו לתבוע דיבה- “מניסיון אישי”. השאלה מדוע אשתו לא מצליחה לענות על השאלה אם יחזרו לארץ למרות שדקות קודם לכן היא מודה שהיא לא ממש רוצה לנסוע, לא נשאלה. היא גם לא שאלה למה הוא התכוון בתשובה שלו לשאלה של ילד אמריקאי כשאמר “כי בארץ יש הרבה נחשים”.

מה שכן קיבלנו בראיונות זה את האתנחתה הקומית של הסרט- אופירה מתלוננת בפני רביבו בשם אשתו על “הרכלנים” (בנימת זלזול בולטת) שמציקים לה כמה פעמים ביום- איזה מפגן של חוסר מודעות עצמית!. אחרי קטע הראיונות, שכנראה היה רציני מדי, שוב עוברים לכתבת רכילות- החתונה של האח, דוד. ושוב ילדים מצטלמים עם רביבו בשדה התעופה, ושוב קטע ארוך של בכי, ושאלות עיתונאיות נוקבות למשפחה (”ומטבוחה, הוא אוהב?!”).

לסיכום, בפראפרזה על משפט שאמרה יוצרת הסרט בעצמה, אפשר להוציא את העיתונאית ממדור הרכילות, אבל אי אפשר להוציא את מדור הרכילות מהעיתונאית. הסרט היה חובבני ורכילאי. לדעתי, ערוץ 10 צריכים לעשות בדק בית רציני איך הם שמים כזה דבר בפריים טיים שלהם. בקטנה: חזון אחרית הימים, בקרדיטים בסוף הסרט: תודה מיוחדת- ארכיון ספורט 5.

סיכום גמר גביע המדינה בכדורסל

בעיתוני סוף השבוע הגדולים אנחנו מקבלים סיקור זהה למשחק הגמר שנערך בערב חמישי. בידיעות, רפאל נאה (שבדר"כ מסקר את מכבי בימי חמישי), קיבל את השרביט לכתוב על משחק הגמר. סיקור סביר לחלוטין למרות שהיה צורך בעריכה נוספת של הידיעה (משפט בסוף הפיסקה הרביעית כמו "אבל באותה מידה גם חיפה יכלה לנצח. אבל המזל הולך בסיום עם האלופים" נשמע כמו כתיבה של ילד בכיתה י"א שעושה עבודה בתקשורת). בנוסף לנאה ישנם 2 טורי פרשנות של הפרשנים הקבועים של ידיעות, עידו אשד ואריה מליניאק.

במעריב, אנחנו מקבלים סיקור משחק של יצחק ויסהוף, עם 2 טורי פרשנות של עופר שלח (שמנתח מקצועית) ואבי אורנן שכותב טור מצוין על "ענף נולד 2", אהבתי מאוד את מה שהוא כתב. מה שמבדיל בין 2 העיתונים והוא הערך המוסף זה התגובות שכל אחד מן העיתונים הביא, במיוחד התגובה של קפטן חיפה, עידו קוז'יקרו. בידיעות הביאו את התגובה כפי שכולם שמעו אותה בטלוויזיה, לעומתם במעריב הוסיפו עוד משפט (בהנחה שקוז'יקרו באמת אמר אותו): "נמאס לי משופטים שמוכרים משחקים. אעשה לזה סוף", וזה כבר חורג יותר מהתגובה הפוליטיקלי-קורקט שאמר הקפטן הירוק לכל אמצעי התקשורת, ואולי מבטא יותר מכל את התחושה של חיפה אחרי המשחק.

עוד בנושא גמר הגביע:

באתר NRG העלו את הכתבה על משחק הגמר, אבל בסיומו הם לא טרחו לכתוב ידיעה חדשה, אלא עידכנו את מה שכתבו מוקדם יותר באותו הערב, וכך יצא שבידיעה שפורסמה בשעה 20:50, הוכרזה הזוכה בגביע המדינה. קצת צורם לעין, לא? 

 

ועוד נפילה קטנה של NRG, הפעם שיבצו את הידיעה על הפרישה של רודיק תחת הקטגוריה של "כדורגל ישראלי":

פשכצקי או גולדברג?

זה אמנם נושא שלא זכה לסיקור ברוב אתרי האינטרנט, אבל בכל זאת בחרתי להשוות בין מי שכן בחר להעלות את האייטם. אוהדי הפועל פ"ת מגבירים את המחאה שלהם כלפי הבעלים של הקבוצה בסוף השבוע תלו בכל רחבי פ"ת מודעות בגנות ההנהלה. אשר גולדברג מטלספורט פרסם שהופצו כ-3,000 מודעות:

מוטי פשכצקי באתר ספורט 5 הכפיל את מספר המודעות שהופצו, וטוען שהופצו כ-6,000:

גולדברג ידוע באמינות שלו בכל מה שנוגע לסיקור של הפועל פ"ת, לכן אני נוטה להאמין לגרסה שלו. השאלה היא מה ומי הם בדיוק המקורות של פשכצקי לכל מה שהוא מפרסם. נכון, הפעם זה באמת על נושא טיפשי (למי בכלל אכפת אם הופצו 3,000 או 6,000 מודעות?!), אבל גם נושא כזה פעוט ולא חשוב מעיד על הכלל, ועל אופי העבודה של אדון פשכצקי. אולי הוא מנסה להעצים את הסיפור ולהוסיף עוד עצים למדורה, וכך ליצור לעצמו עוד עבודה? אין לי מושג, אבל לא פעם ולא פעמיים נתקלנו בהבדלי גרסאות גדולים בין מה שפשכצקי מפרסם, לבין מה שהמתחרים שלו מפרסמים (ולא משנה באיזה גוף תקשורת). ההבדל בסיפור זה הוא באמת קטן ומינורי, השאלה מה קורה בסיפורים הרבה יותר משמעותיים ומרכזיים?? 

אתם מוזמנים לשלוח לי אייטמים, רעיונות, מידע פנימי וכל שאר הירקות למייל: shushuhashual1@gmail.com

שבת שלום, שושו.

יום חמישי הגדול

במשך שנים רבות ימי חמישי היו תמיד ערבי ספורט חגיגיים, בעיקר בגלל המשחקים של מכבי ת"א באירופה. בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הכרסום במעמדו של המפעל האירופי, יום חמישי הוא לא אותו יום חמישי כמו לפני 10-15 שנה (שהייתי ילד, אבל אני בטוח שהמבוגרים מבינינו מבינים על מה אני מדבר). היום לשם שינוי אני מרגיש שמחכה ערב ספורט גדול, למה? בגלל שסוף סוף אנחנו עדים לכך שגביע המדינה בכדורסל יכול להיות כמו גביע המדינה בכדורגל, כאשר שתי קבוצות אנדרדוג מגיעות לנוקיהו למלחמה (יש אומרים שלא תחזור שנית), כדי לזכות בגביע.

במקביל לאחד האירועים החשובים בעונת הכדורסל בישראל, בחרו בערוץ 10 לשדר את יצירת המופת של גברת אסייג. הספקנו כבר לכתוב מספיק מילים על "הסרט הדוקומנטרי" שיוקרן הערב, אבל אני מקווה שהערב אוהדי הספורט בישראל יוכיחו שהם באמת אוהדי ספורט אמיתיים ולא חובבי זבל רכילותי צהוב שמעניין רק את מי שמייצר את הרכילות הזאת, ואת מי שמפרסם אותה. היום זה המבחן האמיתי, האם אוהדי הספורט מעדיפים לצפות באירוע ספורט שקורה פעם בעשור (ושוב פעם אני אדגיש: משחק גמר של אנדרדוג ללא מכבי ת"א והפועל ירושלים), לבין סרט שאנחנו יודעים לא יספק לנו את השאלות שכולם רוצים לשאול, ואת התשובות שאנחנו מקווים לקבל. אני לא יודע מה אתכם, הערב אני מול הערוץ הראשון.

קולו מוסיף בנושא הסרט: איך אפשר בלי אופירה? לפי מה שהיא אמרה בראיון לאתר אייס, היא טענה שהיא הציגה לחיים רביבו שאלות קשות. מדוע יש לי תחושה שהשאלות הקשות הן פולשניות וצהובות ולאו דווקא תוצאה של תחקיר עמוק שיכול באמת להעמיד את חיים רביבו באור לא חיובי? אולי בגלל שכך היא נהגה עם עוד מושאי סיקור מקורבים לה. http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=129175

אתר ONE גם החליט לצאת בפרומואים רחבים מאוד לסרט על רביבו. יש הערב גמר גביע בכדורסל? פחות חשוב מלהזכיר לגולשים באיזה ערוץ הם אמורים לצפות הערב:

אפילו במדור הכדורגל הישראלי של האתר העלו מהאוב (מחודש יולי, לפני יותר מחצי שנה) את הכתבה על כך שרביבו עוזב את הארץ (עם הכיתוב בלעדי, כמובן) לצד הכתבה על שידור הסרט:

אני מקווה שכשאני אפתח מחר את המדורים העוסקים ברייטינג, אני אראה שמשחק הגמר זכה ליותר אחוזי צפייה מהסרט הזה (למרות שאני יודע שהמון צופים שאינם אוהדי ספורט הולכים לצפות בערוץ 10). אני לא מתכוון לצפות בסרט שלה, אבל אם מישהו בכל זאת מעדיף לעשות את זה, אני אשמח אם הוא ירים את הכפפה ויכתוב על זה טור קצר שיעלה בפוסט של יום שבת.

סיקורי עיתונים

כמו שכתבתי, האירוע המרכזי של הערב הוא גמר גביע המדינה בכדורסל, אבל כנראה שמקבלי ההחלטות במוסף הספורט של ידיעות אחרונות חושבים שהאירוע חשוב, אבל לא מספיק חשוב כדי לקבל את כל השער של המוסף, בדיוק כמו שעשו במעריב. מה חשוב יותר מגמר הגביע שצריך להופיע בראש השער של המוסף? גברת גרנט ש'מאוכזבת מרומן'. אני פשוט מתבייש בשביל ידיעות אחרונות שהם בחרו לפאר את הכותרת הראשית של השער שלהם בראיון טיפשי, חסר משמעות, רכילותי וצהוב על חשבון אירוע ספורט טהור. איפה מערכת השיקולים שלהם לעזאזל? למה הם חושבים שמעניין אותי (ועוד הרבה אוהדי ספורט כמוני) מה צופית גרנט אומרת על אברמוביץ', סקולארי, פורטסמות' וכל מה שמסביב לנושא?. ומי אחראי על "ראיון השנה"? כמובן גידי ליפקין, שכל בוקר אנחנו פותחים את העיתון ומגלים שאברם מועמד לקבוצה X או קבוצה Y. בקיצור, שידיעות יעשו טוב טוב חושבים עם מה שקרה לשער של מוסף הספורט שלהם הבוקר.

ואחרי שנרגעתי טיפה, לסיקור המשחק בעיתונים: במוסף ידיעות נותנים את שני העמודים הראשונים למשחק, הכוללים סיקור של קספריוס וגליקמן, ובנוסף 3 טורי פרשנות של עידו אשד ומליניאק הקבועים, ורפאל נאה (שלצערו אין לו עבודה היום, כי מכבי לא משחקת), שחייב לקלקל את החגיגה שאומר שלא צריך לצפות לכדורסל גדול. למה לא יהיה כדורסל גדול? בגלל שמכבי לא שייכת למעמד זה?, גם אשד כותב שלא יהיה כדורסל גדול, אבל בניגוד לנאה, זה לא הטיעון המרכזי בטור שלו. היה עדיף אם היו שולחים אותו ליום חופש. במעריב, כפולה בעמודים הראשונים המורכבת מראיון גדול של אביב לביא עם מאמן חולון, דני פרנקו, וטור פרשנות של עופר שלח. בצד הירוק ישנו ראיון קצר יותר של אביעד צרפתי עם הבעלים האמריקני של החיפאים, ג'ף רוזן. את סיקור המשחק אנחנו מקבלים בבוקסה קטנה של יצחק ויסהוף, אביעד צרפתי ויונתן הללי. בישראל היום אנחנו מקבלים כתבה של אבי סגל על "הבלתי מוערכים" בשתי הקבוצות,  וטור פרשנות טוב של ארז אדלשטיין.

בסיכומו של דבר, אנחנו רואים שהעיתונים הגדולים הלכו על קונספציות שונות. בידיעות הלכו על סיקור משחק רחב יותר מהמתחרים, ועל 3 טורי פרשנות בהתאם לחשיבות המשחק, ואילו במעריב בחרו לראיין את הנפשות הפועלות והמרכזיות בשתי הקבוצות, ראיונות שבאו על חשבון סיקור קצר יחסית. בישראל היום עשו לדעתי את המקסימום יחסית לנפח העמודים שניתן להם, אז אין מה לבוא אליהם בטענות. את מה אהבתי הכי הרבה? אני חושב שמלבד השטות של שער מוסף הספורט שהבליט את גברת גרנט על חשבון משחק הגמר, אהבתי את ההכנה של ידיעות למשחק.

טור אורח של גולש בעילום שם:

אמנם סקר TIM לא באמת משקף משהו, כי מדובר בסקר מודעות ולא בנתוני גלישה, אבל אחת הבעיות של ספורט 5 היא שאדם אינטיליגנטי ממוצע שפעם היה נכנס לאתר הזה כמפלט מטעויות הכתיב והעילגות של ONE (שממש לא נעלמה, זה עדיין האתר הכי עילג בין כל אתרי הספורט, אולי פרט לטלספורט), לא מקבל היום מענה ראוי. אתמול נכנסתי באתר ספורט 5 ל-3 ידיעות שעניינו אותי ובכולן מצאתי טעות אחר טעות, כל אחת מביכה יותר מהקודמת. כנראה שאורי דגון לא מוצא לנכון לעבור על האתר שלו, כי אחרת קשה להבין איך הוא נראה כל כך חובבני. שימו לב: בידיעה על מהרן לאלה ישנה טעות מביכה בשורה הראשונה ("גל עלי הנהלת הקבוצה"). גם הציטוט בפסקה השנייה מובא בצורה עילגת ביותר, שכל תלמיד כיתה י' היה מנסח בצורה טובה יותר:

הידיעה על מכבי פ"ת נפתחת בכותרת עם שני סימני קריאה (על מה ולמה? הכותרת נראית כמו הודעת SMS ששולחת ילדה מתלהבת בת 13 לחברה שלה). בתוך הידיעה אנחנו מקבלים פסקת פתיחה של 12 מילים (עריכה גרועה במיוחד) וידיעה שנסגרת עם הפיכתו של איסמעיל עאמר למאמן ימני!!! (שלושה סימני קריאה):  

 
לסיום, נכנסתי לידיעה שכותרת שלה היא ציטוט של הבעלים של קבוצת הכדורגל, יעקב שחר. כלומר ניסיתי להיכנס, אבל לחיצה על הידיעה הכניסה אותי  דווקא למשחק החלומות שלהם, וזו כבר בעיה טכנית שמתרחשת לא מעט באתר הזה. הצלחתי להיכנס לידיעה רק דרך העמוד הפנימי של גביע המדינה בכדורסל, ובפנים היה עוד ניסוח עילג ("גם אלון חרזי שעוקב מקרוב אחרי קבוצת הכדורסל ולמעשה עוקב אחרי הקבוצה מאז שהייתה בליגה השלישית") ועוד טעות עריכה (סטרייט ניוז לגבי מאליק דיקסון מופיע כציטוט):

ורק כדי לאזן את התמונה, גם באתר "מספר אחד בספורט" מבריקים עם עוד משפט עילג במיוחד: "קאלה אמר לקורנפיין כי הישיבה על הספסל ממילא מושפלת עבורו":

השאלה שנשאלת היא האם אין יותר אנשים שמדברים עברית תקנית בתקשורת הספורט?

אתם מוזמנים לשלוח לי כל מה שאתם חושבים שראוי לבלוג זה, טענות, מענות, ת"ש, מין וכלכלה במייל: shushuhashual1@gmail.com

סופ"ש טוב, נפגש יום שבת

שושו השועל

סקר TIM לחודש ינואר 2009

אתמול פורסם סקר TIM החודשי העוקב אחרי צמרת האתרים המובילים בישראל, ומה שמעניין אותנו כמובן הם אתרי הספורט. האתר "מספר 1 בספורט" שומר על כוחו כאתר הספורט המוביל כיום במדינה עם 14.5% אחוזי חשיפה לעומת אתר ספורט 5 שמקבל רק 11.6% חשיפה (כמובן שאין דרך לבחון את מידת כוחם של ספורט YNET, NRG ווואלה! ספורט מכיוון שהם מדורים נפרדים באתר תוכן אחד גדול).

אם אנחנו עושים השוואה לחודש הקודם, דצמבר 2008, אנחנו רואים שאתר "מספר 1 בספורט" הגדיל את כוחו ב-0.8% (בדצמבר קיבל 13.7%), ואילו אתר ספורט 5 הגדיל את כוחו ב-0.5% (11.1% בדצמבר). למרות מאמצים רבים שהוא עושה, אתר ספורט 5 עדיין לא מצליח להדביק את המתחרה הגדול ביותר שלו בענף. מה שבטוח זה שאם בערוץ הספורט ימשיכו את בהתנהלות שלהם, אני לא רואה איך הם יכולים להדביק את המתחרים (מה גם שזה לא כל-כך קשה לדעתי לסגור את הפער מהמתחרים, אבל במקום לחשוב כיצד הם צריכים להיות כמה שיותר שונים מהאתר "מספר 1 בספורט", הם לאט לאט הופכים להיות דומים לו יותר ויותר).

אם אתם רוצים עוד הסבר להתנהלות של ערוץ הספורט, שפוגעת בהם, ובאה לידי ביטוי לא רק במספרים שמפורסמים בסקר הנ"ל, אתם מוזמנים לקרוא את הטור של רביב שכטר היום בעיתון ישראל היום, ולהבין מדוע הם מדרדרים מדחי לדחי (אני מתכוון בעיקר לפסקת הסיום של הטור, שמתייחס להחלטות של הערוץ בכל מה שנוגע לשידורים של ענפים אחרים בספורט הישראלי).

בנושא זה מוסיף קולו:  על פי סקר TIM, אתר ONE שוב מתחיל לפתוח פער מאתר ערוץ הספורט. כנראה שמידע סלקטיבי שערוץ הספורט אמון עליו פוגע בחשיפה שלו. אם כדי לקרוא על הליגה האנגלית צריך לכתת למקום אחר, אז זה בסוף מה שקורה. כפי שנכתב כאן רבות, הגיע הזמן שאתר ערוץ הספורט יתנתק מהשיקולים הטלוויזיוניים ויתן מוצר שלם לקורא. רק כך הוא יוכל לעבור את אתר ONE. אתר ONE עצמו מגלה עלייה של 0.8% לעומת 0.5% של אתר ערוץ הספורט. האם יש קשר לכך שנפסקה המגיפה של הפרסומים הראשונים על כל שטות?

טורניר הטניס בדובאי- סיקור העיתונים

אין ספק שהסיפור הלוהט ביותר ביממה האחרונה הוא הסירוב של דובאי להעניק ויזה לטניסאים הישראלים שחר פאר ואנדי רם לקראת הטורניר היוקרתי שמתקיים שם מדי שנה, ומדורי הספורט בעיתונים הגדולים במדינה מתייחסים בהתאם לחשיבותו של הסיפור. בידיעות אחרונות (שלקחו קרדיט לעצמם על פרסום הסיפור, ולא בדקתי אם זה באמת נכון), הסיפור מופיע על שער המוסף, אבל בתוך העיתון ישנה ידיעה בת חצי עמוד של נדב צנציפר המתייחסת לנושא, ועוד התייחסות לנושא בטור הקבוע של מליניאק ברביעי (לתשומת לב מי שאחראי על כך: יכול מאוד להיות שאנה איבנוביץ' החלה לשחק אתמול בדובאי, אבל מי שמצולמת בתמונה היא ונוס ויליאמס ולא הסרבית היפיפיה). 

במוסף הארץ (לבחור שמתלונן באופן קבוע שאני לא סופר את מוסף הארץ, היום השגתי את המוסף לכן הוא זוכה להתייחסות), הסיפור זוכה להיות הסיפור המרכזי במוסף. יניב קובוביץ', אמיר ענבר ורמי היפש נותנים לקוראים את כל הסיפור בצורה טובה, עוזי דן סוקר את ההיסטוריה הקצרה של ספורטאים ישראלים שסבלו מחרם בשנים האחרונות ואיתן בקרמן מוסיף טור פרשנות שמוקדש כולו לנושא ולא רק אייטם קטן בתוך טור גדול. בישראל היום ההתייחסות לנושא היא רק בטור של רונן דורפן, וחוץ מזה אין שום ידיעה נפרדת המספקת לקוראים את השתלשלות הסיפור באופן "יבש" כפי שיש בעיתונים האחרים.

במעריב, בחרו משום מה להעביר את הנושא לעמודים של החדשות, ומלבד הפנייה קטנה בעמוד 11 אין לנושא שום אזכור במדור הספורט. אין לי מושג מה השיקולים של העברת אייטם ממדור הספורט לעמודי החדשות, ואין לי מושג איך עובדת ההיררכיה בעיתון מבחינת עריכה, אבל אני חושב שמוטב היה אם היו משאירים את סיפור הזה במדור הספורט, ולא לתת לו להיעלם בערימת הסיפורים שיש בעמודי החדשות. בכל מקרה, בעמודי החדשות ישנה כתבה של אלמוג שריד המתייחסת לנושא, וטור פרשנות של אביעד פוהורילס (שעשה הסבה מקצועית לכבוד הסיפור והפך ליום אחד לחוקר חברתי/כלכלי/פוליטי של דובאי).

בשורה התחתונה, את הסיקור הטוב ביותר לנושא אפשר היום למצוא לדעתי במוסף הארץ. הייתי מצפה מידיעות אחרונות, היחידים שהכריזו שהם פרסמו על כך ראשונים, שיתייחסו בצורה יותר רחבה לסיפור, ולא כפי שהם בחרו לעשות (אישית אני מצפה שגוף תקשורת שחושף סיפור, שידאג להרחיב לגביו, ולא שיסתפק בפרסום הראשון בעצמו, ויתן למתחריו לעשות את שאר העבודה). אם מישהו יכול להסביר לי ולשאר הגולשים מהם השיקולים להעביר ידיעת ספורט לעמודי החדשות (מלבד הסיבות הטרוויאליות) אני אשמח לשמוע ולהרחיב את הידע שלי.   

טור אורח של הגולש שחר:

לאחרונה אנחנו עדים לשינוים שעבר על האתר NRG, ואחד השינויים שנעשו בו לטובה הוא פרסום כתבות ספורט מעיתונות חוץ. דוגמא טובה לכך היא כתבה טובה מאוד מתוך ה'אובזרבר': http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/855/003.html?hp=3&loc=113&tmp=3298. למרות הרצון הטוב של האתר, הם לא מביאים לנו את המוצר המושלם כפי שהוא, והם מחליטים לקצץ את כל 4 הפסקאות האחרונות.. וחבל. המקור לשיפוטכם:
http://www.guardian.co.uk/football/2009/feb/01/world-cup-2010-south-africa.

"גם אנחנו יודעים לפרסם פעמיים"- תודה לגולש ליאור:

בשבוע שעבר העליתי צילום מסך מתוך אתר ספורט 5 שבו העלו ידיעה על ראובן עטר שבטעות הוכפלה ונכנסה פעמיים לעמוד הראשי של האתר. באתר "מספר 1 בספורט" הראו שגם הם כישרוניים מספיק ומסוגלים לעשות את אותו הדבר כמו בספורט 5:

אתם מוזמנים להמשיך לשלוח לי רעיונות לאייטמים, צילומי מסך, אינטריגות וסיפורים מעניינים מתוך מערכות העיתונים ואתרי האינטרנט למייל: shushuhashual1@gmail.com

יום טוב, שושו השועל

סיכום הדרבי בגביע

מי שפתח הבוקר את שני מוספי הספורט הגדולים במדינה גילה את אותה תמונה של כובש השער הראשון של הפועל ת"א אתמול בדרבי הגביע מול מכבי. בנוסף לכך בחרו את אותם שחקנים לעריכת השוואה (בוזגלו לעומת ורמוט). טוב לדעת שיש לעורכים של המוסף את אותו הטעם . בתוך העיתון הסיפור שונה לגמרי, וידיעות מקציב לדרבי רק את 2 וחצי העמודים הראשונים הכוללים סיקור של נדב צנציפר וטור פרשנות של אמיר אפרת (לטעמי הוא לא היה אמור להיות זה שכותב טור פרשנות על המשחק הזה, בעיקר בגלל ה'מעורבות הרגשית' שלו).

לעומת זאת, במעריב נותנים משקל רב הרבה יותר עם לא פחות מארבעה עמודים הכוללים את סיקור המשחק של רון עמיקם, כתבת צבע של אייל לוי וטורי פרשנות של אבי רצון, אביעד פוהורילס ויצחק בן יצחק (החלטה נכונה לתת לשופט בדימוס לכתוב ביקורת על השיפוט במשחק, במיוחד לאור ההחלטה המוזרה לדעתי לפסול שער חוקי של הצהובים, אבל לא חבל על ההשמטה של האות נ' ואיבוד הפאנצ' בכותרת המשנה "הרגת אותנו ליימן"?). בישראל היום בחרו להקדיש לדרבי את 2 העמודים הראשונים הכוללים סיקור של רותם גרוסמן, ו-2 טורי פרשנות של שליימה שהתרכז בהפועל ועדי רובינשטיין שהתמקד בבעיות של מכבי. בהתחשב בזה שמדור הספורט של ישראל היום מצטמצם מיום ליום, אפשר להבין את ההתייחסות הקטנה באופן יחסי לשאר העיתונים הגדולים.

בכל אופן, הסיקור של מעריב למשחק אתמול הוא הרבה יותר מעמיק ומעניין משאר מוספי ספורט של היום, שכל אחד יעשה את החושבים שלו ויחליט מה מתאים לו יותר לקרוא. לטעמי, מעריב מספק לנו מוצר הרבה יותר שלם (סיקור, כתבת צבע, 2 טורי פרשנות וביקורת של שופט, אי אפשר לבקש יותר), מאשר המתחרים שלו.

ספיחים למשחק של בית"ר בקרית-שמונה

בעיתונים של אתמול בבוקר, הדעות והגרסאות היו חלוקות לגבי מה אמר ברק יצחקי לראובן עטר, ועל איזה שחקן הדברים שהוא אמר היו מכוונים. בידיעות הלכו עם הגרסא שאומרת שברק יצחקי אמר את מה שאמר על המגן הימני, כריסטיאן אלברז. לעומת זאת, במעריב הלכו על גרסא אחרת שאומרת שהדברים כוונו בכלל לקשר האחורי דריו פרננדס. אישית לא הייתי במגרש ואין לי מושג מה הלך שם, אבל על-פי שידור הטלוויזיה, שדרית הקווים מאיה חסון דיווחה באותו הרגע שיצחקי אמר את הדברים על אלברז, אז מאיפה מעריב שאבו את המידע שהוא התייחס לפרננדס?!, זאת נקודה שלא ממש מובנת לי.

כדי לחזק את הגרסא שלהם לאירוע, יניב טוכמן כותב בבוקסה קצרה על האירוע ונותן את תגובתו של פרננדס (יותר נכון של מקורביו) לנושא. פתאום זה לא רק פרננדס אלא גם אלברז, כפי שדווח בידיעות וכפי שנאמר באותם הרגעים ע"י מאיה חסון. אולי כדי לנסות לתקן את הדברים שהם כתבו אתמול, במעריב מנסים לעגל פינות ולהוסיף לסיפור שהם פרסמו את מה שקרה באמת (ושוב- אני לא הייתי במגרש, אני מתבסס על השידור הישיר שהיה בטלוויזיה. אם מי שדיווח שמע במו אוזניו שהדברים של יחצקי היו מכוונים לפרננס ולא לאלברז, אז אני חוזר בי ומתנצל).   

פשכציולוג- טור אורח של גולש בעילום שם

עם סגירת מועד חלון ההעברות של ינואר שוחרר תיירי טאזמטה ממכבי נתניה, ונתן ראיון לוואלה בו פתח על מכבי נתניה, דניאל יאמר ולותר מתיאוס (http://news.walla.co.il/?w=/157/1426527). באתר "מספר 1 בספורט"  עשו פולואפ, בהארץ פשוט לקחו ציטוטים ונתנו קרדיט לכתב של וואלה, כשבישדיעות ומעריב הסתפקו בדיווח על פשר הראיון עצמו. ערוץ הספורט החליט להתעלם ולא לראיין את החלוץ בעצמם. אלא שהראיון גרר בלאגן גדול בעקבותי עד עצם היום הזה החלוץ לא שוחרר ונתניה עושים לו עוול.

אתמול פשכצקי, שלא ראיין את השחקן רק בגלל שהתראיין כבר בוואלה ונתן פצצות אחת אחר השנייה, מדווח כי השחקן נקנס בסכום של שלוש משכורות עקב ראיון שנן לערוץ הספורט (http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=912&docid=54285&lang=HE). גם אם נתעלם מהעובדה שהוא כלל לא נתן ראיון לערוץ הספורט, די ברור שהראיון עליו הוא נקנס הוא זה שניתן לוואלה, אך זה לא מפריע לאנשים שם לקחת קרדיט לעצמם.

מספר טעיות באתרים- טור אורח של גולש בעילום שם

* בכתבה מסופר על 9 קבוצות מליגת העל שעלו שלב בגביע. בפועל בכתבה יש רשימה של 8 קבוצות. מישהו יכול למצוא את בני סכנין?

* אנדי רם אמור להרשם לטורניר דובאי יחד עם הטניסאי קווין אולייט לטורניר הזוגות. בספורט5 וב-NRG כתבו נכון שהשחקן מוצאו מזימבבואה, מה שנכון, ראו כאן
http://sports.espn.go.com/sports/tennis/players/profile?playerId=557

לעומתם YNET  ו – ONE החליטו שהוא בכלל מדרום אפריקה:

צירוף המקרים מאד מוזר, ששני האתרים יחדיו בחרו מכל המדינות בעולם לאזרח את השחקן דווקא לאותה מדינה לא נכונה. הניחושים שלכם כיצד קרה צירוף המקרים הזה טובים כמו הניחושים שלי. הכתבות מ- בספורט5 וב-NRG:
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=411&docID=54329&lang=HE
 
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/854/687.html?hp=3&loc=4&tmp=119.

הערה לסיום:

קראתי לא מעט טוקבקים של אנשים ששאלו אותי מדוע ביקשתי שמי שכתב את הביקורת על ערוץ הספורט בעיתון ידיעות ביום ראשון, יעמוד מאחורי הדברים שלו ויחשוף את עצמו. אותם אנשים דרשו גם ממני לחשוף את עצמי בגלל הביקורת שאני מעביר. אז אני חייב להבהיר משהו: לי אין שום אינטרס כזה או אחר בביקורת שלי (למרות שיש הרבה אנשים שחושבים שכן, אז תמשיכו לחשוב כך, אני יודע שאין לי), לכן אני לא רואה צורך לחשוף את שמי, מה גם שאתם יודעים לאיפה מובילים הדברים האלה (מי שלא יודע מוזמן לגגל את השם 'שלמה מן+ ייגרמאייסטר' ויבין לאיפה זה מוביל). אני חושב שהשוואה ביני לבין העיתון הגדול במדינה היא השוואה מופרכת לחלוטין. אני מצפה שכתבה או דעה בעיתון תהיה חתומה ע"י מי שכתב אותה, אבל בביקורת שנכתבת ברשת, זה פשוט מגוחך לדרוש מאדם לחשוף את זהותו.

עדכון- קראתי את התגובה של הגולש דוד הרס"ר והחלטתי להוסיף אותה לפוסט:

קראתי אתמול שהאתר מבית בסר מתכוון לשדר את אליפות ישראל בשחיה, לאחר שזו נזנחה לאנחות על ידי ערוץ הספורט, כקורבן נוסף במאבקם ה”הירואי” נגד שידורי ספורט בתשלום נוסף (עם דגש על המילה “נוסף”. הרי גם ספורט 5 הוא ערוץ בתשלום, אלא שכל כך התרגלנו ל”מס” הדרקוני של 200 ש”ח על חבילה בסיסית, שפתאום נדמה לנו שהערוץ הזה הוא בחינם והאחרים בתשלום). בכל מקרה, אחרי חודשים רבים בהם לא ראיתי פסים אדומים וכותרות צהובות, אני עומד לבצע את הבלתי יאומן, ולהיכנס לאתר הזה.

אני לא קונה בגרוש את הודעות יחסי הציבור המלוקקות של ערוץ הספורט בדבר “הבית של הספורט הישראלי”, בלה בלה בלה. עיני נותרו יבשות, אפילו לאחר ששמעתי את זעקתם של הפילנטרופים שם בדבר “העוול” הנורא של ניצן חן. אין לי שום ספק שהמדובר ב”הקרבה” מכוונת של ענף ספורט זניח לטעמם (ע”ע עניין הכדורעף מהשבוע שעבר) על מנת להפעיל לחץ על המועצה, מה שרק מדגיש שהם רחוקים מלהיות הבית של הספורט הישראלי, ומבחינתם כל מה שמעניין זה לגבות כמה שיותר כסף ממי שמוכן לשלם (אגב – לגיטימי לגמרי. אבל אל תתהדרו בנוצות לא לכם). אז ככל שהדברים נוגעים לי, בערוץ הספורט הרוויחו ביושר גולש נאמן אצל המתחרים. בשלושת הימים הקרובים.

תודה לכל הגולשים שעוזרים להרים את הבלוג הזה, אתם מוזמנים להמשיך לשלוח לי אייטמים: shushuhashual1@gmail.com

יום טוב, שושו השועל

ערוץ הקיבוץ

שידורי ערוץ הקיבוץ אתמול בערוץ הלייב:

* קולו: חצי רוסק (רביב שכטר) מעלה בעיתון ישראל היום את הנקודה שהחוזה בין צ’רלטון להתאחדות לכדורגל מסתיים בסוף השנה. הוא מהלל את ההפקה המושקעת של ערוץ הספורט בשידורי הגביע ומבקש כי בהתאחדות יעשו חסד עם הציבור ויעבירו את הזכויות מצ’רלטון אל היריבים מאיזור הסינרמה. אני מתחיל לחשוב שכל נושא האולפן הפתוח של הגביע ביחד עם הפמפומים הבלתי נגמרים נועדו בעצם להראות להתאחדות ש-ANYTHING CHARLTON CAN DO, WE CAN DO BETTER. אם צ’רלטון יאבדו את ליגת העל, זו תהיה מהלומת מוות עבורם. הם כבר לא יוכלו לדרוש ולקבל את הסכום השערורייתי של 50 ש”ח לחודש עבור שידורי כדורגל מחו”ל בלבד, אלא יצטרכו גם להוריד את העלות וגם להשיג עוד ועוד תכנים כדי להצדיק את הישארותם באוויר. בנוסף לשכטר, גם שגיא ניר מנענע 10 מתייחס לנושא ערוץ הקיבוץ: http://sport.nana10.co.il/Article/?ArticleID=616665&sid=160.

* במוסף ידיעות אחרונות מעבירים ביקורת לא קלה (אמנם קצרה, אך קולעת) על השידור אתמול של ערוץ הספורט, מכנים את השידור "עונש לצופים" ונכתב שם בין היתר "הצורך לשדר הכל ב-5 + לייב הביא לעודף ברברת והרג את הדרמה בגביע". השאלה היא מי בדיוק העביר את אותה ביקורת, משום שאף אחד לא חתום עליה. האם זו החלטה של העורך לכתוב את הביקורת הזאת, או שמא של מישהו אחר?. לדעתי חשוב שקהל הקוראים ידע מי בדיוק חתום על מה שנכתב בעיתון, אי אפשר לקרוא משהו מבלי לדעת מי עומד מאחורי הדברים. 

האם הפרה הקדושה פיני גרשון בדרך לקצבייה?

עיתון הארץ בחר הבוקר להתמקד במאמן מכבי ת"א פיני גרשון. גרשון ידוע בקשרים ההדוקים שלו עם לא מעט אנשי תקשורת, קשרים ששמרו עליו לא פעם והפכו אותו לחסין מביקורת. לח'ברה בעיתון הארץ נמאס והם הפשילו שרוולים (ואולי פתחו חזית מול גרשון). למרות מחזור הגביע אתמול, בחרו במוסף הארץ להתמקד בחלקו של פיני גרשון להתמוטטות של מכבי ת"א באירופה. יניב אורגד וורד כהן מציגים בצורה טובה את האחריות של גרשון להתדרדרות (עוזר מאמן יקר, שחקני רכש יקרים שלא תורמים לקבוצה, ניהול משחק לא נכון במשחק יום חמישי בספרד וכו').

גם בוואלה! ספורט לא פוחדים למתוח ביקורת על המאמן: http://sports.walla.co.il/?w=/151/1435459. אוהד גרינוולד מציין בין היתר שמכבי תסיים את העונה עם גרעון של 7 מיליון דולר, שיווצר בעקבות אי העפלה של מכבי לשלב הבא של היורוליג. ואם תוסיפו לזה לא מעט טוקבקים של אנשים שקוראים לו ללכת הביתה, אז אי אפשר להתעלם מהביקורת שהולכת וגוברת על מי שנחשב עד לפני מספר חודשים כ'משיח' שיוציא את מכבי ת"א מהבלגן.

במערכות העיתונים הגדולים, מעדיפים כרגע לשמור על פרופיל נמוך בכל מה שקשור לאחריות של גרשון לכישלון. בידיעות אחרונות, רפאל נאה מנסה לשמור על סטטוס קוו ביחסים שלו עם פיני, ולבינתיים אינו מותח עליו ביקורת ישירה. במקום זאת, נאה בוחר ללכת על הקו הפשוט ביותר ויורה את החיצים לעבר שחקני הרכש של המועדון. בכתבה הבוקר הוא מכריז שארויו יעזוב בקיץ את המועדון, שאראס מועמד לחזור במקומו, ובנוסף לארויו ישוחררו צמד הבראונים, סימונס, חג'ג' וגיינס. במעריב, חגי סגל בידיעה קצרה על האפשרויות של מכבי לקראת המשך המשחקים באירופה, עדיין ללא שום התייחסות לאחריות של גרשון למפלה. נדמה שכדי לשמור על יחסים תקינים עם המועדון, במערכות העיתונים מעדיפים לשמור עדיין על פרופיל נמוך בנושא זה, השאלה היא מתי יישבר גב הגמל והם יחליטו שגרשון כבר לא חסין?, ימים יגידו…

הקיצוצים בעיתון מעריב ובעקבותיו באתר NRG:

בשבועות האחרונים לאחר הקיצוץ הנרחב, נוצרה אי ודאות מסוימת אצל הגולשים/קוראים לגבי מצבו של העיתון והאתר. בכדי להבהיר לכם את המציאות היום במעריב ובאתר האינטרנט של NRG אני מביא מספר דברים שכתב לי גולש, שאולי יבהירו לכולנו את תמונת המצב שם:

"אתר NRG ומעריב ספורט שייכים כעת לאותה קבוצת תוכן, שזהו שינוי שנעשה בכל העולם, וגם בארץ אין הרבה כלי תקשורת שעובדים לפי מודל של שתי מערכות נפרדות. נכון שכמות הכתבים באתר הצטמצמה (וממילא לא היו לו הרבה כתבי ספורט עצמאיים), אבל האתר עדיין מייצר תוכן עצמאי, מביא עדכונים של משחקים בלייב, ומעלה ידיעות מהכתבים של מעריב שמגיעות במהלך היום.

שיתוף הפעולה בין העיתון לאתר הוא חלק ממגמה כלל עולמית. בימים בהם עיתונים ותאגידים גדולים בארה"ב מגיעים לפשיטת רגל, בימים בהם ישראל היום שובר את השוק הישראלי במודל נטול שום היגיון כלכלי ופוגע בכל עולם העיתונות בארץ, אין ברירה לפעמים אלא לחסוך בעלויות, לצמצם בכוח האדם ולאחד מערכות – עם כל הצער, ולפעמים אפילו הצער הגדול, על אנשים שנאלצים לעזוב. אבל מכאן ועד להגיע למצב של התעלמות מוחלטת מ-NRG, המרחק עדיין גדול".

מישהו שמע על מגיפת ה"מכירים"??

ידיעה של חן מישל שעלתה באתר "מספר 1 בספורט" אמנם מלפני יומיים, אבל אי אפשר להתעלם משגיאה שחוזרת על עצמה, מחירים הפכו למכירים (ועזבו את הטעות בסוף הידיעה, אני מאמין שזה קרה בטעות):

אבל כנראה שמגפת ה"מכירים" גדולה ממה שחשבנו, וגם באתר ספורט 5 נדבקו במגיפה:

אין על מערכת גליצ'ים, מספקת לי עבודה בטונות…

המנה היומית כוללת 2 גליצ'ים שכל אחד יותר טיפשי מהשני, והפעם הם החליטו ל'התלבש' על מכבי נתניה. נתחיל בראשון: 

שאלה לי אליכם ילדים: מיהו המאמן שמבזבז ימים רבים בשנה על טיסות?? ומיהי העיתונאית החרוצה (אולי זו שחתומה על הידיעה למעלה שמלאה שגיאות כתיב??). גלויה חתומה ע"י לותר מתיאוס תוגרל בין העונים נכונה. הטמטום השני ברשותכם:

כל מה שיש לי להגיד על מערכת גליצ'ים היא שמערכת גליצ'ים שולטתתתתתתתת!!!!!!11111 ואנחנו כולנו אחוזי קינאה מהצלחה של אופירה ואתר האינטרנט המשובח שלה. מעניין אם היא מכינה את השימלה לקראת הצעידה על השטיח האדום לפני קבלת הפרס של במאית השנה על הסרט של רביבו…

טעות, טועים, טעינו, טעיתי: מסתבר שכל החששות שלי לגבי הדרבי הוכיחו את עצמן, טעיתי והוטעתי שאמרו לי שהמשחק נמכר לערוץ 10. אז אני לוקח את האחריות על העניין. מסתבר שבסופו של דבר המשחק אכן ישודר בערוץ הלייב מכיוון שבערוץ חששו מביקורת גדולה שתגיע בעקבות מכירת זכויות שידור המשחק (כמו הביקורת שהשמעתי פה, והפכה ללא רלבנטית ונמחקה ברגע שנודע לי שהמשחק לא נמכר). באתר האינטרנט של ערוץ הספורט ממשיכים לדאוג לשיווקו ומעלים כתבות לקראת המשחק:

טענות, מענות, קללות, נאצות, ת"ש, מין וכלכלה במייל: shushuhashual1@gmail.com

שושו השועל