כל עורכי העיתונים נמצאים בדילמה גדולה לקראת הגליונות שיצאו בבוקר יום הזכרון לחללי צה"ל. מצד אחד מדובר ביום הזכרון ויש לשים פנים ממלכתיות, רציניות ואבלות, אך מצד שני האווירה תשתנה ללא הכר בערב לשמחה והילולה בגלל שמדינתנו הקטנה עדיין קיימת ולא התפרקה לחתיכות. חלק גדול מהציבור יחגוג את יום העצמאות עצמו במפגשים משפחתיים וחברתיים עם בשר על האש, כסאות מנוחה ואולי גם איזה עיתון ביד. אין פתרון אמיתי לשני הקצוות הללו בגליון אחד וגם במדורי הספורט לא תמיד יודעים איך לאכול את השילוב הזה שנתקע בגרון.
בעיתון ישראל היום בחרו להתייחס בעיקר ליום הזכרון עם סיפור על כדורסלן מצטיין שנפל במלחמת יום הכיפורים. כנראה לקחו בחשבון שהחינמון לא יישמר בבתים עד ליום העצמאות וכיוון שהוא מחולק בכל מיני אתרים שוקקים, אז גם אורך החיים של העיתון הוא קצר אצל הקורא.
בעיתון ידיעות החליטו לצאת בראיון חגיגי שבו מיקי ברקוביץ' מראיין את שני בניו שמשחקים בקבוצות תחתית. מי שעושה את הראיון לחגיגי הוא דווקא המראיין. תוכן הראיון עצמו הוא קליל ועוסק בעיקר בפרגונים הדדיים, משהו שלא דורש מחשבה והולך טוב כשנחים ופותחים כפתור אחרי שני סטייקים, ארבעה קבבים והמון סלטים.
במעריב החליטו להשקיע בפרוייקט ואספו תשעה ששיחקו כדורגל עוד בקום המדינה. מובאות מעט אנקדוטות מהמפגש וקצת מידע על כל אחד מהבאים. עצם קיום הראיון המשותף הוא הישג ונתינת כבוד לבוני היסודות. התוכן הוא בעייתי בגלל הצמצום במקום. חבל שלא נתנו במעריב מקום ליותר אנקדוטות ויותר סיפורים מהימים שרובנו לא היינו עדים להם. כיאה לדור תש"ח, יכולנו לקבל חופן צ'יזבאטים חדש של אמת מעורבת בדמיון כשכמעט אף אחד מהקוראים אינו יכול לחלוק עליהם.
עיתון הארץ שעדיין מזוהה כעיתון בוקר העדיף לאמץ את הקו של ישראל היום עם כתבה על יהודה תובל ז"ל, שוער הפועל ירושלים שעלה על מוקש שהוא אחרון כדורגלני הליגה שנפל. בסיום הכתבה מופיעה אמירה על השירות הצבאי של כדורגלני ישראל בשנים האחרונות – אמירה חשובה, אך מעט מוזילה את העלאת זכרו של תובל. אפשר היה לשים אותה בקוביה קטנה בצד.
ילד חורג – טור אורח של S&M:
ערוצי הלייב/גולד הם זברה שלבושה כמו זברה. עקרונית, הם בדיוק כמו צ'רלטון, או למשל ערוץ הבריאות לשם הדוגמה. תרצה תקנה, לא תרצה, לא תקנה. איפה הם מתחילים לעניין אותנו? כשמוכרים בהם תכנים שקודם לכן היו בערוץ 5 וערוץ הפלוס. זה שווה בדיקה, לזה קוראים "זליגת תכנים", וזה נושא בפני עצמו.
נושא זליגת התכנים הוא נדוש, ואם מישהו כן רוצה לדבר עליו – אז רק באמצעות טבלה השוואתית ועובדות בדוקות ברמה משפטית כמו שעשו עורכי הדין איתן ארז ויואב בן פורת בזמנו (כשאומרים שהם לא מזליגים למשל את ברצולונה וריאל מדריד, זה לא בגלל העיניים היפות של אבי בר, אלא בגלל פסק דין בפשרה שמאלץ אותם לכך. העיניים היפות של אבי בר לא מונעות הזלגת מכבי ת"א כדורסל לערוץ הלייב בדרך של הגדרת משחקי מכבי כמשחקים "משניים בחשיבותם").
אני רוצה לדבר דווקא על הבן החורג והמסכן – חמש פלוס. הוא היה זברה, והיום הוא יצור לא מוגדר. מתייחסים אל הערוץ הזה כאילו הוא לא יכול להרוויח כסף, וכאילו ערוץ הספורט חייב עוד ערוצי שידור כדי להתקיים. אני אתחיל בדמגוגיה הנדרשת, ואומר – ככה בדיוק הם אמרו כדי להצדיק את פתיחת ערוץ חמש פלוס, ורוקנו את ערוץ חמש מתוכן. ומספיק בזה כדי לסתור את הטענה הזו.
אבל מה שמקומם אותי יותר, זה שאומרים שערוץ הספורט לא מרוויח כסף, כי היום כל אחד מקבל את ערוץ חמש פלוס בחינם מהכבלים והלוויין ביחד עם שלוש החבילות שהוא בוחר. יש כאן שתי נקודות שראוי להאיר עליהן בפנס, כי הן לא אמת ומעידות או על רמת הניהול החובבנית של ערוץ הספורט, או על רמת הסילופים שמופצים על ידי היח"צנות של ערוץ הספורט. זה מה שהם מעדיפים שאתם תחשבו.
נתחיל בזה שערוץ הספורט יכול היה לבדל את ערוץ הפלוס, ולא להכניס אותו לחבילת הספורט שחברות הכבלים והלוויין נותנות "בחינם" לצרכנים שלהן. ערוץ האוכל לא נמצא בשום חבילה; ערוץ הבידור לא נמצא בשום חבילה; ערוץ הביוגרפיה לא נמצא בשום חבילה; אני מת לראות את ערוץ הביוגרפיה. אני חולה על ערוצי ההיסטוריה/דיסקברי/גיאוגרפי צ'אנל וכו'. הביוגרפיה יושב לי שם באמצע, תקוע, וסגור. כי הוא עולה כסף. וזה מעצבן, אבל זו זברה שלבושה כמו זברה. עם הרבה לחץ ואיומי ניתוק הצלחתי להוציא מהם את ערוץ האוכל, אבל בביוגרפיה הם נשברו ואמרו לי "אז תלך". עד הפעם הבאה.
אותו דבר יכול היה ערוץ הספורט לעשות – לא להכניס את חמש פלוס לשום חבילה, ולמכור אותו בדיוק כמו שהוא מוכר את הלייב והגולד. בעבר זה היה ככה. ערוץ חמש פלוס לא היה בשום חבילה ונמכר ככה, כמו שהוא, בנפרד. הם בחרו להכניס אותו לחבילת ספורט שהכבלים והלוויין מוכרים כי היה משתלם להם כחלק ממהלך שיווקי. אמרו לצרכן (ואני לא מתחייב לדיוק במספרים, כי זה מהזיכרון) – 'אם אתה רוצה לקנות את חבילת הספורט, היא עולה 25 שקלים. אם אתה רוצה רק את חמש פלוס, הוא עולה לבד 20 שקלים. קח את כל חבילת הספורט, ושלם רק 25 שקלים'. מבצע, רק היום.
כלומר, כשסיימו למכור את ערוץ הפלוס כערוץ בודד, השתמשו בו כמקדם מכירות לכל חבילת הספורט. ברור שמספר צופי הבייסבול ב-ESPN הוא קטן, ומי יקנה את כל ערוצי הספורט (כולל ערוץ NBA, פעם היה כזה) בלי ערוץ הפלוס ששפע כל טוב? השתמשו בו כמקדם מכירות – ובהתאם גם תיגמלו את ערוץ הספורט בחלק הארי של מחיר חבילת הספורט! כלומר, זה לא שדחפו אותו פנימה בחינם. מתוך ה-25 ש"ח, ערוץ הספורט קיבל 17-19 והשאר התחלקו בפירורים (ושוב, המספרים ניתנים להמחשה בלבד. לא יודע מה המספרים המדויקים).
עבר עוד שלב, גברה התחרות, קם הלוויין בפריפריה והגיע גם לערים הגדולות, החל לבעוט ולהוות תחרות, ואז החלו לחלק תופינים ללקוחות. כבר לא משלמים על חבילות, מקבלים אותן חינם!!! תתחבר וקבל שתי חבילות לבחירה, ועל השלישית שלם חצי מחיר. אח"כ שלוש חינם, אח"כ ארבע, ושני ממירים, והיום אני מקבל חמש חבילות ומי יודע כמה ממירים, וגם ניסו לדחוף לי טלפון ואינטרנט במחירים לא הגיוניים שמיד התחלתי לחשוד שהם גונבים את הקווים מבזק ונותנים חינם.
ומה אתם חושבים, שהיום, כשהכבלים והלוויין מחלקים את החבילות "חינם", בעלי הערוצים שבתוך החבילות לא מקבלים על זה תמורה?! מה ניראה לכם, שעל ערוץ הפלוס לא משלמים לערוץ הספורט כלום?! אני לא יודע מה המחיר, מה הכוח של ערוץ הספורט במשא ומתן, ועד כמה הוא יכול להתנגד חוקית להכנסתו לחבילת הספורט, אבל תמורה יש! זה לא חינם.
אם התמורה על ערוץ הפלוס בתוך חבילת הספורט היא נמוכה, זה כי הוא מנוהל לא טוב. ואני לא צריך לשלם את מחיר הניהול הכושל שלו. אם התמורה עליו יותר נמוכה מערוץ הלייב שנמכר עצמאית, זה בגלל שערוץ הספורט בחר לעשות כך מטעמיו שלו. אחד הטעמים, למשל, לדעתי, הוא חמדנות. ערוץ הספורט מעדיף מטעמי חמדנות, לרוקן את ערוץ הפוקר והסנוקר, לרוקן את ערוץ הפלוס למרות שהוא מקבל עליו תמורה, ולהגיד שאין לו מספיק ערוצים לשדר את כל מה שהוא רוצה לשדר והוא צריך עוד ערוצים בתשלום. וכך הוא קיבל את הלייב והגולד. אז עכשיו את הלייב והגולד מוכרים בנפרד (כמו שפעם מכרו את הפלוס) ואת הפלוס נותנים "בחינם" עם חבילת הספורט, כמו שפעם נתנו את ערוץ 5 "בחינם" עם חבילת הבסיס.
וכאשר בודקים, בטבלה, כמו שעשו למעלה כושלקולו, רואים שלא צריך לבכות על מצבו של ערוץ הספורט, כי הכל נובע משיקולים פנימיים, ואם הם התבררו ככושלים, אני לא אשם ולא צריך לשלם את המחיר.
על חלק מהשיקולים הכושלים קצת לא נעים לי לדבר, אבל אי אפשר להתעלם מהם וצריך לשים אותם על השולחן. נכון שבשידורי ספורט, "החבילה", כלומר השידור פלוס המעטפת שלו הם חשובים. אבל גם כאן צריך לדבר על מהות ועל תפל. היותר חשוב זה עצם השידור. התפל הוא המעטפת – השדר, האולפן, האווירה וכו'.
אני לא יכול ולא מוכן לשמוע טיעונים של אי רווח ממי שמעדיף להחזיק טלנטים יקרים על חשבון שידורים חיים. אין בארץ מתחרה ראוי למודי בר און. אני לא יכול לומר עליו מילה רעה, ולא רק בתחום שידורי הספורט. הוא כותב נפלא, חוש ההומר שלו הוא לעילא, הוא מנומס, הוא רהוט, הוא שנון, הוא מבין בספורט לפחות כמוני, הוא מפרסם את הבנק שאני לקוח בו ופעם הוא אפילו גר קרוב אלי. הוא בסדר גמור. אבל אני מניח שהוא יקר. נדב יעקובי הוא ספר מהלך של כדורגל, בעיקר לטיני. הבנאדם מבין מה שהוא אומר, ובדרך כלל הוא אומר דברי טעם. נכון שהוא מעצבן אותי כשהוא צועק בשידור, אבל גם כשהוא צועק זה לא שטויות, זה חלק מהשידור. אין לי יותר מ-3% ביקורת לעומת 97% תשבוחות. אבל אני מניח שעיתונאי לשעבר של ידיעות אחרונות עולה הרבה יותר מאשר החברה שמשדרים בצ'רלטון.
ואבי מלר – אוהו, אבי מלר נערץ עלי עוד מהימים שאבא שלי היה מתעקש לקנות מעריב כי ידיעות שמאלנים מדי. הוא מבין בליגה אנגלית יותר מכל מי שאני מכיר. ואני לא אומר מילה על זה שלהחזיק מקצוען של ליגה אנגלית בערוץ בלי שידורי ליגה אנגלית, זה כמו להגיד לי לרוץ מרתון או להחזיק דג מחוץ למים. הוא מצוין, הוא נפלא, גם הוא קצת (הרבה!) צועק, אבל גם הוא עומד ביחס של 97-3. אם הייתי מחפש מישהו שידבר על שחיתויות וסאוב הייתי לוקח את קופמן; אם הייתי רוצה ליצור עניין באינטריגות שבכדורגל הייתי לוקח את שלמה שרף (אולי גם את אופירה אסייג); ומי יצעק בחוסר טעם ובציניות כמו צביקה שרף, שאפילו מבן משהו בכדורסל?; והרי ברור שניב רסקין הוא עיתונאי הספורט מספר אחד בתקשורת המשודרת. ואם שכחתי מישהו אני מתנצל (אלי אילדיס, מירי נבו וכו' וכו') – כולם טובים. אבל כולם יקרים. וחלק מאלו ששכחתי זה בכוונה כדי לא להרוס את הטיעון (איציק זוהר, אלי אוחנה), אבל גם הם יקרים (תשאלו את אופירה אסייג כמה אלי אוחנה ביקש מגאידמק).
כלומר, התקורות בהן עובד ערוץ הספורט הן גבוהות. עוד ערוצים בתשלום יעזרו לו, אין ספק, אבל גם קיצוץ בתקורות יעזור לו. ובמקרה, יעזור גם לי כצופה, הרבה יותר מהעלאת מחירים (ופתיחת עוד ערוצים). ומה התוצאה של כל זה? – ערוץ הספורט מגלגל בעיניים בצדקנות, אומר שהוא מפסיד כסף כי כל שידור עולה לו הרבה, והוא חייב עוד ערוצים ועוד שידורים כדי להרוויח. זה קצת מזכיר לי את רשת השידור, שבגלל הסכמי שכר וארגוני עובדים, רוב הכסף שלהם הלך על משכורות ותנאים נלווים, ולא נשאר להם כלום לשידורים אמיתיים. ועד היום זה כך.
אם ערוץ הספורט ימשיך כך, אין לו סיכוי לשרוד. בתחרות מול צ'רלטון הוא רק יפסיד. בתחרות כלכלית אתה לא יכול להצליח עם תקורות גבוהות מול מתחרה שעובד כמעט בלי תקורות. אני לא אתפלא אם צ'רלטון משלמים גרושים לפרשנים, ומשדרים מדירת חדר וחצי בדרום בת ים. ככה נישאר להם הרבה כסף לקנות את כל הזכויות שערוץ הספורט לא יכול לקנות. זה בדיוק מה שקרה לרשות השידור שנתיים אחרי שצחקו על יורם ארבל שהוא ישדר דוקים. ערוץ הספורט העשיר, הרזה והרעב קנה כל מה שזז, והשאיר את רשות השידור לשדר רק את מה שרשות השידור האירופית קנתה את הזכויות שלו + מכבי ת"א. זה בדיוק מה שקורה לערוץ הספורט, שרגע לפני שהוא ממאיס את עצמו על הצופים בחמדנות יתר, כדי שיתנער, ישנה גישה, יתפטר מהתקורות הגבוהות שלו ויחזור לקנות זכויות ולשדר משחקים. אחרת, צ'רלטון יתפסו את המקום שלו. מכת המוות של ערוץ הספורט תבוא ברגע שצ'רלטון יורידו מחירים רק קצת, או יתפרו עסקה עם הכבלים והלוויין כמו שבזמנו היה עם ערוץ הפלוס.
לכן, בהמשך לטוקבקים של מגהטרון ואיציק מהפוסט של אתמול- העיסוק בצ'רלטון מול ערוץ הספורט לא צריך להיות בתחום הפורמאלי של הבלוג הזה. לא מדובר בביקורת עיתונות במובן הצר שלה. כל מילה על זה היא מיותרת, וברור לכולם שמבחינת איכות השידור והמעטפת, ערוץ הספורט עולה על צ'רלטון. אין ולא יכול להיות על זה ויכוח. תכתבו אתם את הביקורת על צ'רלטון, ואני אחתום עליה בלי להסתכל בכלל. אני בטוח שאני הייתי אומר עליהם דברים יותר חמורים ממה שאתם מסוגלים לחשוב עליהם אפילו.
אבל זה כלל לא נושא הדיון, כי נושא הדיון הוא (או לפחות צריך להיות!) – האם יש הצדקה שערוץ הספורט יפתח עוד ערוצים ויגבה עליהם כסף, כשיש לו כבר שני ערוצים שהוא מקבל עליהם כסף. הם לא חינם. אם כן – אז אני מציע שיסגרו את שני הערוצים הראשונים (חמש ופלוס) וייתנו לשתי החברות להתחרות בכלים שווים. אם לא, וזה מה שאומרת (בערך) מועצת הכבלים והלוויין – אז שערוץ הספורט ייערך לימים קשים, יפתור את הבעיות אצלו בבית בדרך של קיצוץ התקורות, ולא יהלך עלינו אימים בכך שיגיד שאם לא ייתנו לו לעשות מה שהוא רוצה, החל מחודש יוני לא יהיו שידורים.
צריך לזכור שהכללים היו ברורים. לפני כמה חודשים כשערוץ הספורט התחרה מול צ'רלטון (ואתר וואן) על הזיכיון להחזיק את ערוץ הספורט של הכבלים (או הלווייין?), הכל היה ברור. וכשהרגולטור אומר את הברור מאליו, שערוץ הספורט מזליג תכנים, זה לא צריך להביא לשבירת הכלים. אם הם רוצים לשבור כלים, שיחזירו את המפתחות, יוותרו על הזיכיון, ויתחרו בצ'רלטון מהעמדה שצ'רלטון נמצאת בה היום. ואם לא – אז שישדרו בערוצים הפתוחים את מה שצריך היה להיות בהם מלכתחילה, ואת מה שבאמת היה בהם בשנים עברו.
עוד יציאה מוצלחת של האתר "מספר 1 בספורט":
כל מילה מיותרת, לשיפוטכם:

נשמח אם תשלחו לנו פרגיות, מעורב ירושלמי, חתיכת סטייק עסיסית, רעיונות, אייטמים וטורי אורח למייל: shushuhashual1@gmail.com
שיהיה לכם חג עצמאות שמח
קולו ושושו