כמה אפשר?

בעיתוני יום העצמאות עלו אייטמים על כך שמכבי ת"א שוקלת להעניש את מאור בוזגלו על דברי אביו. מסופר לנו כי בחוזה של מאור הוכנס סעיף במיוחד לנושא הזה. יעקב בוזגלו משתמש באתר ONE ובאופירה אסייג כדי להשמיע את דבריו על התכשיט שלו שעל פי האבא צפוי להיות שווה הרבה כסף. לאחרונה האתר סיפר בהתחלה כי יש שלוש קבוצות אנגליות שמתעניינות בבן, ביניהן אסטון וילה – קשר שלא היה ולא נברא. אחר כך יעקב בוזגלו פירסם ב-ONE שמדובר בקבוצה אחת בלבד. היום בתוכנית "עושים ספורט" יעקב בוזגלו מספר שבכלל לא נקט בסכומים כלשהם, אז מאיפה הגיעה הכותרת הזו?

http://www.one.co.il/Article/136141.html

כיוון שבאתר עלה גם גליץ' עם צילומים מאנגליה של יעקב בוזגלו ועובד קראוס, וכיוון שלא נכח באירוע צלם של ONE, אז ברור שהליקוקים באתר לשניים מגיעים בגלל ריבוי הראיונות והאייטמים הבלעדיים שאופירה אסייג מקבלת.

http://www.one.co.il/Cat/Extra/Glitch.aspx?id=36988

יעקב בוזגלו קורא לבנו ברדיו "שחקן מספר 1 שמרוויח שכר מספר 1" ומהלל את עצמו: "אני מאמן בכיר שויתר על הקריירה שלו למען הילד". זכותו של יעקב בוזגלו לחשוב שמאור הוא תותח על בקנה מידה בינלאומי, אבל לי כבר נמאס שמספר פעמים בחודש אני צריך לקרוא (או לשמוע ברדיו) את הפאפא מספר איך הבן שווה "לא רק מיליונים אלא עשרות מיליונים". ראיון אחד עם האבא זה מעניין, שניים – סביר, אבל בראיון העשירי גם אידיוט כמוני תופס את הפואנטה.

אני פונה בתחנונים לאתר ONE – אם תעזבו את משפחת בוזגלו בצד, אני אשקול לפרגן לאתר ONE בכל פוסט.

 

בילד של פרסום ראשון

אתמול אתר ONE פרסם ציטוט מראיון שנתן לותאר מתיאוס לעיתון "בילד" הגרמני ובה אמר שהוא לא רוצה להמשיך לאמן את נתניה. הכתבה שעסקה בציטוט הזה לוותה בפס האדום "פרסום ראשון". לצערי לא שמרתי את צילום המסך, אך לא רק אני הייתי עד ל"פרסום ראשון" שהוא בעצם ציטוט ממקום אחר. כנראה שגם ב-ONE הבינו את הפאדיחה ונדמה לי שזו הפעם הראשונה שהפס האדום הוסר מכתבה באתר ONE.

http://www.one.co.il/Article/136239.html

אבל אצל אופירה אסייג אי אפשר להיות פטורה בלא כלום ולכן עלתה כתבה עם "פרסום ראשון" של אסייג ומישל שבה נאמר שנתניה החליטה שמתיאוס לא ימשיך בקבוצה. הבנתם? מתיאוס הודיע שהוא עוזב ולכן נתניה הודיעה שהוא לא ימשיך. בטח מסקנה שדורשת פרסום ראשון.

http://www.one.co.il/Article/136243.html

הנה עוד כמה אופציות לפרסומים ראשונים:

אסטון וילה לא רוצה את מאור בוזגלו. יעקב בוזגלו בפרסום ראשון: ירדנו מאופציית אסטון וילה.

ליאור אליהו לא קיבל הצעה על סך 5 מיליון דולר ממכבי ת"א. אליהו בפרסום ראשון: אחפש קבוצה אחרת.

לוזון לא קיבל הצעה לרכישת בית"ר ירושלים. פרסום ראשון: עמוס לוזון יישאר במכבי פתח תקווה.

בעצם ההצעה האחרונה כבר קרתה.

רכילאית ספורט – אייטם ששלח וינסנט וגה

ידיעות אחרונות מחזיק באחוזים של אתר ONE. בעיתון 24 דקות מעורבים אייטמים גם מ-YNET וגם מ-ONE, כך שזה קצת תמוה שבעיתון של המדינה עולה הקטע הבא בכתבה על ארקדי גאידמק:

צ'רלטון – "רגעים שרואים רק מכאן??"

אחרי שבדקנו לפני מספר ימים את לוחות השידורים של ערוצי הספורט, היום בחרנו לבדוק את לוחות השידור של ערוצים ספורט 1 וספורט 2 של חברת צ'רלטון. זה מה שמצאנו (בהתאם ללוחות השידורים שמפורסמים באתר החדש שהשיקה החברה: http://www.sport2.co.il/?q=schedule/0).

תאריך	שידורים בספורט 1	שידורים בספורט 2
יום חמישי 30 אפריל	שידורים חוזרים של משחקים מליגת העל	שידורים חוזרים של משחקים מהליגה האנגלית + ש.ח של סיכומים של הליגה האיטלקית והבלגית + ש.ח דודי סלע + ש.ח של מגזין NBA
יום שישי 1 במאי	ש.ח של אליפות אירופה לג'ודו + ש.ח של משחקי ליגת העל	שידורים ישירים של 2 משחקי הפיינל-פור של היורוליג (צסק"א נגד ברצלונה והדרבי היווני) + ש.ח של משחקים מהליגה האנגלית
יום שבת 2 במאי	2 שידורים ישירים של משחקים מליגת העל + ש.ח של משחקים מליגת העל	4 משחקים בשידור ישיר ( אחד מליגת העל, 2 מהליגה אנגלית ועוד אחד מהליגה איטלקית) + ש.ח
יום ראשון 3 במאי	שידור ישיר של משחק מהליגה האנגלית הראשונה + שידור ישיר של משחק פליאוף מה-NBA	שידור ישיר מהליגה האנגלית + 2 שידורים ישירים מהיורוליג (משחק הגמר והמשחק על המקום ה-3)
יום שני 4 במאי	ש.ח של משחקים מליגת העל	שידור ישיר של משחק מהליגה האנגלית + סיכום ליגה אנגלית + ש.ח
יום שלישי 5 במאי	ש.ח של משחקים מליגת העל	סיכומי שבוע מהליגה האיטלקית, הבלגית וה-NBA + ש.ח
יום רביעי 6 במאי	ש.ח של משחקים מליגת העל	ש.ח של משחקים מהליגה האנגלית, איטלקית ו-NBA.

 

אז מה הדבר העיקרי שאנחנו מקבלים מהערוצים של משפחת זהבי? גם כאן בעיקר שידורים חוזרים, מכל המינים וכל הסוגים שיש. בשבוע שנבדק (השבוע הקרוב שבא עלינו לטובה 🙂 ) אנחנו מקבלים בסה"כ 14 שידורים ישירים שכמעט כולם מרוכזים בסופ"ש בלבד (שישי עד ראשון), כשבשאר השבוע נאדה פרט למספר משדרי סיכום ביום שלישי ומשחק אחד וסיכום ביום שני, כמעט כלום ושום דבר כמו שהקוף אומר. ככה זה כשהגיעו השלבים האחרונים של ליגת האלופות שמשודרים אצל המתחרים. אני כבר לא רוצה לשאול מה יקרה אחרי היורוליג. לכן עולה שוב השאלה, מה עדיף לנו בתור צופים תמימים שרוצים לראות טיפה ספורט בשקט? האם עדיף לנו לשלם עבור שני ערוצים שיענו על הצרכים שלנו רק בסופ"ש, או שעדיף לנו לשלם על ערוצים הרבה יותר איכותיים, אבל עם הרבה פחות תוכן שנפרס על פני כל השבוע (הערוצים של חברת ערוץ הספורט)?

ערוץ ספורט i

לפני מספר ימים עלה שירות חדש של ערוץ הספורט לצופי הטלוויזיה שלו בכבלים: ערוץ אינטרקטיבי (ערוץ 59 בממיר של הוט) שעובד בשיתוף אתר האינטרנט של החברה. ע"פ האינפורמציה שמפורסמת בערוץ הוא "תוספת לערוצי ספורט 5, ניתן לצפות בחדשות מהאתר, בתוצאות משחקים המתעדכנות ב-LIVE, בקליפים עדכניים ממשחקי השבוע, ביחסי המשחקים של הווינר, בטבלאות, סקרים וכו'". על פניו זה נשמע שירות נחמד כשירות אקסטרה לחובבי הספורט, אבל (ופה האבל הגדול) הערוץ הוא בחינם עד תאריך ה-11 במאי. חיפשתי וחיפשתי אבל לא הצלחתי למצוא מה תהיה העלות של השירות החדש, אבל אני גם ככה מתאר לעצמי שלא יהיו הרבה קופצים על המוצר החדש. אם הוא יהיה בתשלום אז מדובר בעוד ניסיון קלוש של אבי בר וחבורתו לסחוט עוד כמה שקלים מהצופים המרוששים של הערוצים שלו. ב-YES הערוץ כבר קיים לאורך מספר שבועות והוא החליף את הערוץ האינטראקטיבי של ONE שהיה קבור אי שם במספרי 300 ומעלה ועבד בקצב של צב צולע שמנסה לעלות את הקסטל.

פרגון

ראיון מצוין של אלי סהר ואבי סגל בישראל היום עם שופט הכדורסל סמי בכר, שהולך לשפוט בפיינלפור של היורוליג. בכר סומן ע"י אוהדי הפועל ירושלים כאחראי הישיר להפסד האליפות המפורסם למכבי ת"א כששרק מספר שריקות שנויות במחלוקת בדקות הסיום (בין היתר למאיר טפירו). בראיון בכר עונה על שאלות קשות שהפנו אליו סהר וסגל, והוא עונה בין היתר על שתי השריקות המדוברות.

שיעור בחשבון:

היום בבוקר פרסמה אופירה אסייג (בפרסום ראשון כמובן), שאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, יוזם הפחתה של מחירי הכרטיסים למגרשים למחיר אחיד של 50 ש"ח לכרטיס. לאתר "מספר 1 בספורט" נודע ש-12 קבוצות מליגת העל נתנו את הסכמתן באופן מיידי, מלבד 4 הקבוצות הגדולות (בית"ר, חיפה והתל אביביות):

עכשיו ילדים, בואו נעשה חשבון פשוט: אם יש בליגת העל כיום 12 קבוצות, כולל 4 הגדולות שמתנגדות למהלך, אז איך יש 12 קבוצות מליגת העל שהסכימו מיידית למהלך? אוקי, בואו נגיד שהכלילו בחישוב את הפועל חיפה והפועל באר-שבע שכבר עלו לליגת העל, אנחנו עדיין אנחנו לא מגיעים ל-16 קבוצות, אז למה לעשות סתם כותרות לעזאזל?! האם יכול להיות שהיא סתם עושה משלולית אגם? סביר להניח שכן. אגב- כמובן שמיד אחרי הפרסום עלה "טור דעה" של אחד מהכתבלבים של גברת אסייג.

מחר האחד במאי, חג העובדים. אז לפני שאתם יוצאים במצעדים עם דגלים אדומים ושירת אינטרנציונל, אל תשכחו לשלוח לנו אייטמים. shushuhashual1@gmail.com

שושו וקולו

יום הזכרון ויום העצמאות

כל עורכי העיתונים נמצאים בדילמה גדולה לקראת הגליונות שיצאו בבוקר יום הזכרון לחללי צה"ל. מצד אחד מדובר ביום הזכרון ויש לשים פנים ממלכתיות, רציניות ואבלות, אך מצד שני האווירה תשתנה ללא הכר בערב לשמחה והילולה בגלל שמדינתנו הקטנה עדיין קיימת ולא התפרקה לחתיכות. חלק גדול מהציבור יחגוג את יום העצמאות עצמו במפגשים משפחתיים וחברתיים עם בשר על האש, כסאות מנוחה ואולי גם איזה עיתון ביד. אין פתרון אמיתי לשני הקצוות הללו בגליון אחד וגם במדורי הספורט לא תמיד יודעים איך לאכול את השילוב הזה שנתקע בגרון.

בעיתון ישראל היום בחרו להתייחס בעיקר ליום הזכרון עם סיפור על כדורסלן מצטיין שנפל במלחמת יום הכיפורים. כנראה לקחו בחשבון שהחינמון לא יישמר בבתים עד ליום העצמאות וכיוון שהוא מחולק בכל מיני אתרים שוקקים, אז גם אורך החיים של העיתון הוא קצר אצל הקורא.

בעיתון ידיעות החליטו לצאת בראיון חגיגי שבו מיקי ברקוביץ' מראיין את שני בניו שמשחקים בקבוצות תחתית. מי שעושה את הראיון לחגיגי הוא דווקא המראיין. תוכן הראיון עצמו הוא קליל ועוסק בעיקר בפרגונים הדדיים, משהו שלא דורש מחשבה והולך טוב כשנחים ופותחים כפתור אחרי שני סטייקים, ארבעה קבבים והמון סלטים.

במעריב החליטו להשקיע בפרוייקט ואספו תשעה ששיחקו כדורגל עוד בקום המדינה. מובאות מעט אנקדוטות מהמפגש וקצת מידע על כל אחד מהבאים. עצם קיום הראיון המשותף הוא הישג ונתינת כבוד לבוני היסודות. התוכן הוא בעייתי בגלל הצמצום במקום. חבל שלא נתנו במעריב מקום ליותר אנקדוטות ויותר סיפורים מהימים שרובנו לא היינו עדים להם. כיאה לדור תש"ח, יכולנו לקבל חופן צ'יזבאטים חדש של אמת מעורבת בדמיון כשכמעט אף אחד מהקוראים אינו יכול לחלוק עליהם.

עיתון הארץ שעדיין מזוהה כעיתון בוקר העדיף לאמץ את הקו של ישראל היום עם כתבה על יהודה תובל ז"ל, שוער הפועל ירושלים שעלה על מוקש שהוא אחרון כדורגלני הליגה שנפל. בסיום הכתבה מופיעה אמירה על השירות הצבאי של כדורגלני ישראל בשנים האחרונות – אמירה חשובה, אך מעט מוזילה את העלאת זכרו של תובל. אפשר היה לשים אותה בקוביה קטנה בצד.

ילד חורג – טור אורח של S&M:

ערוצי הלייב/גולד הם זברה שלבושה כמו זברה. עקרונית, הם בדיוק כמו צ'רלטון, או למשל ערוץ הבריאות לשם הדוגמה. תרצה תקנה, לא תרצה, לא תקנה. איפה הם מתחילים לעניין אותנו? כשמוכרים בהם תכנים שקודם לכן היו בערוץ 5 וערוץ הפלוס. זה שווה בדיקה, לזה קוראים "זליגת תכנים", וזה נושא בפני עצמו.

נושא זליגת התכנים הוא נדוש, ואם מישהו כן רוצה לדבר עליו – אז רק באמצעות טבלה השוואתית ועובדות בדוקות ברמה משפטית כמו שעשו עורכי הדין איתן ארז ויואב בן פורת בזמנו (כשאומרים שהם לא מזליגים למשל את ברצולונה וריאל מדריד, זה לא בגלל העיניים היפות של אבי בר, אלא בגלל פסק דין בפשרה שמאלץ אותם לכך. העיניים היפות של אבי בר לא מונעות הזלגת מכבי ת"א כדורסל לערוץ הלייב בדרך של הגדרת משחקי מכבי כמשחקים "משניים בחשיבותם").

אני רוצה לדבר דווקא על הבן החורג והמסכן – חמש פלוס. הוא היה זברה, והיום הוא יצור לא מוגדר. מתייחסים אל הערוץ הזה כאילו הוא לא יכול להרוויח כסף, וכאילו ערוץ הספורט חייב עוד ערוצי שידור כדי להתקיים. אני אתחיל בדמגוגיה הנדרשת, ואומר – ככה בדיוק הם אמרו כדי להצדיק את פתיחת ערוץ חמש פלוס, ורוקנו את ערוץ חמש מתוכן. ומספיק בזה כדי לסתור את הטענה הזו.

אבל מה שמקומם אותי יותר, זה שאומרים שערוץ הספורט לא מרוויח כסף, כי היום כל אחד מקבל את ערוץ חמש פלוס בחינם מהכבלים והלוויין ביחד עם שלוש החבילות שהוא בוחר. יש כאן שתי נקודות שראוי להאיר עליהן בפנס, כי הן לא אמת ומעידות או על רמת הניהול החובבנית של ערוץ הספורט, או על רמת הסילופים שמופצים על ידי היח"צנות של ערוץ הספורט. זה מה שהם מעדיפים שאתם תחשבו.

נתחיל בזה שערוץ הספורט יכול היה לבדל את ערוץ הפלוס, ולא להכניס אותו לחבילת הספורט שחברות הכבלים והלוויין נותנות "בחינם" לצרכנים שלהן. ערוץ האוכל לא נמצא בשום חבילה; ערוץ הבידור לא נמצא בשום חבילה; ערוץ הביוגרפיה לא נמצא בשום חבילה; אני מת לראות את ערוץ הביוגרפיה. אני חולה על ערוצי ההיסטוריה/דיסקברי/גיאוגרפי צ'אנל וכו'. הביוגרפיה יושב לי שם באמצע, תקוע, וסגור. כי הוא עולה כסף. וזה מעצבן, אבל זו זברה שלבושה כמו זברה. עם הרבה לחץ ואיומי ניתוק הצלחתי להוציא מהם את ערוץ האוכל, אבל בביוגרפיה הם נשברו ואמרו לי "אז תלך". עד הפעם הבאה.

אותו דבר יכול היה ערוץ הספורט לעשות – לא להכניס את חמש פלוס לשום חבילה, ולמכור אותו בדיוק כמו שהוא מוכר את הלייב והגולד. בעבר זה היה ככה. ערוץ חמש פלוס לא היה בשום חבילה ונמכר ככה, כמו שהוא, בנפרד. הם בחרו להכניס אותו לחבילת ספורט שהכבלים והלוויין מוכרים כי היה משתלם להם כחלק ממהלך שיווקי. אמרו לצרכן (ואני לא מתחייב לדיוק במספרים, כי זה מהזיכרון) – 'אם אתה רוצה לקנות את חבילת הספורט, היא עולה 25 שקלים. אם אתה רוצה רק את חמש פלוס, הוא עולה לבד 20 שקלים. קח את כל חבילת הספורט, ושלם רק 25 שקלים'. מבצע, רק היום.

כלומר, כשסיימו למכור את ערוץ הפלוס כערוץ בודד, השתמשו בו כמקדם מכירות לכל חבילת הספורט. ברור שמספר צופי הבייסבול ב-ESPN הוא קטן, ומי יקנה את כל ערוצי הספורט (כולל ערוץ NBA, פעם היה כזה) בלי ערוץ הפלוס ששפע כל טוב? השתמשו בו כמקדם מכירות – ובהתאם גם תיגמלו את ערוץ הספורט בחלק הארי של מחיר חבילת הספורט! כלומר, זה לא שדחפו אותו פנימה בחינם. מתוך ה-25 ש"ח, ערוץ הספורט קיבל 17-19 והשאר התחלקו בפירורים (ושוב, המספרים ניתנים להמחשה בלבד. לא יודע מה המספרים המדויקים).

עבר עוד שלב, גברה התחרות, קם הלוויין בפריפריה והגיע גם לערים הגדולות, החל לבעוט ולהוות תחרות, ואז החלו לחלק תופינים ללקוחות. כבר לא משלמים על חבילות, מקבלים אותן חינם!!! תתחבר וקבל שתי חבילות לבחירה, ועל השלישית שלם חצי מחיר. אח"כ שלוש חינם, אח"כ ארבע, ושני ממירים, והיום אני מקבל חמש חבילות ומי יודע כמה ממירים, וגם ניסו לדחוף לי טלפון ואינטרנט במחירים לא הגיוניים שמיד התחלתי לחשוד שהם גונבים את הקווים מבזק ונותנים חינם.

ומה אתם חושבים, שהיום, כשהכבלים והלוויין מחלקים את החבילות "חינם", בעלי הערוצים שבתוך החבילות לא מקבלים על זה תמורה?! מה ניראה לכם, שעל ערוץ הפלוס לא משלמים לערוץ הספורט כלום?! אני לא יודע מה המחיר, מה הכוח של ערוץ הספורט במשא ומתן, ועד כמה הוא יכול להתנגד חוקית להכנסתו לחבילת הספורט, אבל תמורה יש! זה לא חינם.

אם התמורה על ערוץ הפלוס בתוך חבילת הספורט היא נמוכה, זה כי הוא מנוהל לא טוב. ואני לא צריך לשלם את מחיר הניהול הכושל שלו. אם התמורה עליו יותר נמוכה מערוץ הלייב שנמכר עצמאית, זה בגלל שערוץ הספורט בחר לעשות כך מטעמיו שלו. אחד הטעמים, למשל, לדעתי, הוא חמדנות. ערוץ הספורט מעדיף מטעמי חמדנות, לרוקן את ערוץ הפוקר והסנוקר, לרוקן את ערוץ הפלוס למרות שהוא מקבל עליו תמורה, ולהגיד שאין לו מספיק ערוצים לשדר את כל מה שהוא רוצה לשדר והוא צריך עוד ערוצים בתשלום. וכך הוא קיבל את הלייב והגולד. אז עכשיו את הלייב והגולד מוכרים בנפרד (כמו שפעם מכרו את הפלוס) ואת הפלוס נותנים "בחינם" עם חבילת הספורט, כמו שפעם נתנו את ערוץ 5 "בחינם" עם חבילת הבסיס.

וכאשר בודקים, בטבלה, כמו שעשו למעלה כושלקולו, רואים שלא צריך לבכות על מצבו של ערוץ הספורט, כי הכל נובע משיקולים פנימיים, ואם הם התבררו ככושלים, אני לא אשם ולא צריך לשלם את המחיר.

על חלק מהשיקולים הכושלים קצת לא נעים לי לדבר, אבל אי אפשר להתעלם מהם וצריך לשים אותם על השולחן. נכון שבשידורי ספורט, "החבילה", כלומר השידור פלוס המעטפת שלו הם חשובים. אבל גם כאן צריך לדבר על מהות ועל תפל. היותר חשוב זה עצם השידור. התפל הוא המעטפת – השדר, האולפן, האווירה וכו'.

אני לא יכול ולא מוכן לשמוע טיעונים של אי רווח ממי שמעדיף להחזיק טלנטים יקרים על חשבון שידורים חיים. אין בארץ מתחרה ראוי למודי בר און. אני לא יכול לומר עליו מילה רעה, ולא רק בתחום שידורי הספורט. הוא כותב נפלא, חוש ההומר שלו הוא לעילא, הוא מנומס, הוא רהוט, הוא שנון, הוא מבין בספורט לפחות כמוני, הוא מפרסם את הבנק שאני לקוח בו ופעם הוא אפילו גר קרוב אלי. הוא בסדר גמור. אבל אני מניח שהוא יקר. נדב יעקובי הוא ספר מהלך של כדורגל, בעיקר לטיני. הבנאדם מבין מה שהוא אומר, ובדרך כלל הוא אומר דברי טעם. נכון שהוא מעצבן אותי כשהוא צועק בשידור, אבל גם כשהוא צועק זה לא שטויות, זה חלק מהשידור. אין לי יותר מ-3% ביקורת לעומת 97% תשבוחות. אבל אני מניח שעיתונאי לשעבר של ידיעות אחרונות עולה הרבה יותר מאשר החברה שמשדרים בצ'רלטון.

ואבי מלר – אוהו, אבי מלר נערץ עלי עוד מהימים שאבא שלי היה מתעקש לקנות מעריב כי ידיעות שמאלנים מדי. הוא מבין בליגה אנגלית יותר מכל מי שאני מכיר. ואני לא אומר מילה על זה שלהחזיק מקצוען של ליגה אנגלית בערוץ בלי שידורי ליגה אנגלית, זה כמו להגיד לי לרוץ מרתון או להחזיק דג מחוץ למים. הוא מצוין, הוא נפלא, גם הוא קצת (הרבה!) צועק, אבל גם הוא עומד ביחס של 97-3. אם הייתי מחפש מישהו שידבר על שחיתויות וסאוב הייתי לוקח את קופמן; אם הייתי רוצה ליצור עניין באינטריגות שבכדורגל הייתי לוקח את שלמה שרף (אולי גם את אופירה אסייג); ומי יצעק בחוסר טעם ובציניות כמו צביקה שרף, שאפילו מבן משהו בכדורסל?; והרי ברור שניב רסקין הוא עיתונאי הספורט מספר אחד בתקשורת המשודרת. ואם שכחתי מישהו אני מתנצל (אלי אילדיס, מירי נבו וכו' וכו') – כולם טובים. אבל כולם יקרים. וחלק מאלו ששכחתי זה בכוונה כדי לא להרוס את הטיעון (איציק זוהר, אלי אוחנה), אבל גם הם יקרים (תשאלו את אופירה אסייג כמה אלי אוחנה ביקש מגאידמק).

כלומר, התקורות בהן עובד ערוץ הספורט הן גבוהות. עוד ערוצים בתשלום יעזרו לו, אין ספק, אבל גם קיצוץ בתקורות יעזור לו. ובמקרה, יעזור גם לי כצופה, הרבה יותר מהעלאת מחירים (ופתיחת עוד ערוצים). ומה התוצאה של כל זה? – ערוץ הספורט מגלגל בעיניים בצדקנות, אומר שהוא מפסיד כסף כי כל שידור עולה לו הרבה, והוא חייב עוד ערוצים ועוד שידורים כדי להרוויח. זה קצת מזכיר לי את רשת השידור, שבגלל הסכמי שכר וארגוני עובדים, רוב הכסף שלהם הלך על משכורות ותנאים נלווים, ולא נשאר להם כלום לשידורים אמיתיים. ועד היום זה כך.

אם ערוץ הספורט ימשיך כך, אין לו סיכוי לשרוד. בתחרות מול צ'רלטון הוא רק יפסיד. בתחרות כלכלית אתה לא יכול להצליח עם תקורות גבוהות מול מתחרה שעובד כמעט בלי תקורות. אני לא אתפלא אם צ'רלטון משלמים גרושים לפרשנים, ומשדרים מדירת חדר וחצי בדרום בת ים. ככה נישאר להם הרבה כסף לקנות את כל הזכויות שערוץ הספורט לא יכול לקנות. זה בדיוק מה שקרה לרשות השידור שנתיים אחרי שצחקו על יורם ארבל שהוא ישדר דוקים. ערוץ הספורט העשיר, הרזה והרעב קנה כל מה שזז, והשאיר את רשות השידור לשדר רק את מה שרשות השידור האירופית קנתה את הזכויות שלו + מכבי ת"א. זה בדיוק מה שקורה לערוץ הספורט, שרגע לפני שהוא ממאיס את עצמו על הצופים בחמדנות יתר, כדי שיתנער, ישנה גישה, יתפטר מהתקורות הגבוהות שלו ויחזור לקנות זכויות ולשדר משחקים. אחרת, צ'רלטון יתפסו את המקום שלו. מכת המוות של ערוץ הספורט תבוא ברגע שצ'רלטון יורידו מחירים רק קצת, או יתפרו עסקה עם הכבלים והלוויין כמו שבזמנו היה עם ערוץ הפלוס.

לכן, בהמשך לטוקבקים של מגהטרון ואיציק מהפוסט של אתמול- העיסוק בצ'רלטון מול ערוץ הספורט לא צריך להיות בתחום הפורמאלי של הבלוג הזה. לא מדובר בביקורת עיתונות במובן הצר שלה. כל מילה על זה היא מיותרת, וברור לכולם שמבחינת איכות השידור והמעטפת, ערוץ הספורט עולה על צ'רלטון. אין ולא יכול להיות על זה ויכוח. תכתבו אתם את הביקורת על צ'רלטון, ואני אחתום עליה בלי להסתכל בכלל. אני בטוח שאני הייתי אומר עליהם דברים יותר חמורים ממה שאתם מסוגלים לחשוב עליהם אפילו.

אבל זה כלל לא נושא הדיון, כי נושא הדיון הוא (או לפחות צריך להיות!) – האם יש הצדקה שערוץ הספורט יפתח עוד ערוצים ויגבה עליהם כסף, כשיש לו כבר שני ערוצים שהוא מקבל עליהם כסף. הם לא חינם. אם כן – אז אני מציע שיסגרו את שני הערוצים הראשונים (חמש ופלוס) וייתנו לשתי החברות להתחרות בכלים שווים. אם לא, וזה מה שאומרת (בערך) מועצת הכבלים והלוויין – אז שערוץ הספורט ייערך לימים קשים, יפתור את הבעיות אצלו בבית בדרך של קיצוץ התקורות, ולא יהלך עלינו אימים בכך שיגיד שאם לא ייתנו לו לעשות מה שהוא רוצה, החל מחודש יוני לא יהיו שידורים.

צריך לזכור שהכללים היו ברורים. לפני כמה חודשים כשערוץ הספורט התחרה מול צ'רלטון (ואתר וואן) על הזיכיון להחזיק את ערוץ הספורט של הכבלים (או הלווייין?), הכל היה ברור. וכשהרגולטור אומר את הברור מאליו, שערוץ הספורט מזליג תכנים, זה לא צריך להביא לשבירת הכלים. אם הם רוצים לשבור כלים, שיחזירו את המפתחות, יוותרו על הזיכיון, ויתחרו בצ'רלטון מהעמדה שצ'רלטון נמצאת בה היום. ואם לא – אז שישדרו בערוצים הפתוחים את מה שצריך היה להיות בהם מלכתחילה, ואת מה שבאמת היה בהם בשנים עברו.

עוד יציאה מוצלחת של האתר "מספר 1 בספורט":

כל מילה מיותרת, לשיפוטכם:

נשמח אם תשלחו לנו פרגיות, מעורב ירושלמי, חתיכת סטייק עסיסית, רעיונות, אייטמים וטורי אורח למייל: shushuhashual1@gmail.com

 שיהיה לכם חג עצמאות שמח

קולו ושושו

ערוץ הספורט בשבועיים האחרונים

החלטתי לבדוק מה קיבלנו במהלך השבועיים האחרונים משני ערוצים של ערוץ הספורט שאמורים לתת לנו הרבה יותר מהערוץ הפתוח תמורת תשלומים לא קטנים בכלל.

תאריך	השידורים בערוץ ספורט 5+	השידורים בערוץ LIVE 5+
13/4 – יום שני	חדשות הספורט ויציע העיתונות. פרט לכך רק שידורים חוזרים של תוכניות מהערוצים השונים.	משחק כדורסל מהליגה הבכירה, MOTO GP, מגזין WWE וסיכום הליגה הספרדית. כל השאר שידורים חוזרים.
14/4 – יום שלישי	משחק מליגת האלופות ושידור זהה לאורך הערב של הערוץ הפתוח. עד פתיחת אולפן ליגת האלופות היו רק שידורים חוזרים.	רק שידורים חוזרים של תוכניות מהערוצים השונים
15/4 – יום רביעי	בדיוק כמו ביום שלישי. ה-ADDED VALUE הוא רק עוד משחק מליגת האלופות.	רק שידורים חוזרים
16/4 – יום חמישי	חדשות הספורט, יציע העיתונות ותחזית שבועית. שידור של אירועי ספורט חדשים? תנסו במקום אחר. שידורים חוזרים? בשפע	שני משחקים מגביע אופ"א וכל השאר שידורים חוזרים.
17/4 – יום שישי	רק שידורים חוזרים של תוכניות מהערוצים השונים	רק שידורים חוזרים
18/4 – יום שבת	משחק אחד מהליגה האיטלקית ואחד מהליגה הגרמנית. כל השאר הם שידורים חוזרים.	מירוץ סוסים ו…זהו. כל השאר שידורים חוזרים.
19/4 – יום ראשון	בגלל שבערוץ הפתוח שודר משחק כדורסל עם תחרות המעודדות, אז ערב הכדורסל של ישראל נדד לערוץ הפלוס. גם היה משחק כדורגל מהליגה הצרפתית. מה עם השאר? אתם יודעים – שידורים חוזרים.	משחק מהליגה הספרדית נדד לערוץ הזה, משחק מהליגה הצרפתית ומועדון ספורט. יש גם תוכנית סיכום למשחקי ליגת העל. גם אם השאר שידורים חוזרים, מדובר ביום סביר.
20/4 – יום שני	ערב יום השואה, אבל עד הצהריים יש בערוץ הפלוס שידורים חוזרים.	שידורים חוזרים בלבד.
21/4 – יום שלישי	מוצאי יום השואה ועדיין פרט לחדשות הספורט ולמגזין חמישיות, הכל שידורים חוזרים בערוץ הפלוס.	תוכנית סיכום לליגה הספרדית וכל השאר שידורים חוזרים.
22/4 – יום רביעי	כרגיל: חדשות הספורט ורק שידורים חוזרים.	משחקי גביע המדינה. עוד יום עם תמורה.
23/4 – יום חמישי	מגזין WWE, יציע העיתונות וחדשות הספורט. כמה שידורים חדשים של אירועי ספורט אמיתיים? אפס. רק שידורים חוזרים.	משחק מהגביע איטלקי.ושידורים חוזרים למיניהם
24/4 – יום שישי	לא השתנה כלום משבוע שעבר. רק שידורים חוזרים.	אימון של GP MOTO וזהו.
25/4 – יום שבת	או, סוף סוף קצת ספורט. משחק מהליגה הגרמנית ומקצה דירוג של פורמולה 1. השאר שידורים חוזרים.	משחק כדורסל של יום שבת, משחק מהליגה הטורקית ו-MOTO GP. עוד יום עם תמורה סבירה.
26/4 – יום ראשון	משחק מהליגה הספרדית, פורמולה 1 וחדשות הספורט. לגבי השאר אתם יודעים	משחק מהליגה הצרפתית, MOTO GP, מירוץ סוסים ומועדון ספורט. לא מספיק מעניין.
27/4 – יום שני	ערב יום הזכרון, אבל עד אז בערוץ הפלוס יש רק שידורים חוזרים	שידור חי של תחרות WWE ועד אחרי הצהריים יש רק שידורים חוזרים.
לסיכום	לא משהו ששווה בשבילו להחזיק את הערוץ. כמעט כל מה שמשודר בחדשות הספורט ניתן למצוא באינטרנט.	מיעוט בשידורים חיים ומחסור חמור במגזינים שונים שיכולים להצדיק 25 ₪ שעולה הערוץ.
הערות	גם כשיש שידורים של אירועי ספורט, הם לא מסודרים., פעם הליגה הספרדית היא בערוץ הפתוח, פעם בלייב ופעם בפלוס. גם משחקי הליגה האיטלקית נוטים לנדוד בין הערוצים ללא התרעה מוקדמת. מי שרוכש ערוץ מסויים מצפה לדעת מה הוא מקבל באותו ערוץ ולא להיות נתון לגחמות של אבי בר ולהקתו.

 

עוד משהו בעניין

היום בבוקר בחדשות ערוץ 2 הובא תקציר קטן של הדרבי מאתמול. הלוגו של ערוץ 10 כוסה פתאום על ידי פס אדום שבו כתוב: מתוך שידורי  5+ LIVE. על מה ולמה?

פניה אישית לקברניטי ערוץ הספורט: אם אתם רוצים להביא עוד רוכשים לערוץ הלייב, אולי תשקיעו בתכנים? אתם מפרסמים את הערוץ כמעט בכל מגרש כדורגל וכדורסל, אתם מכניסים הפניות לשידורים כמעט בכל כתבה באתר האינטרנט שלכם, אתם הופכים את חדשות הספורט לתוכנית קדימונים לשידורי הערוץ, ואתם נראים פאתטיים! כשהליגה הטורקית משודרת פעם כן ופעם למה כן, כששידורי ה-NBA נעלמים בלי הודעה מוקדמת, כשהליגה הארגנטינאית היא רק שמועה, אז איך יקחו אתכם ברצינות? מיליון פרומואים לא יכסו על דלות החומר ועל חוסר העקביות בשידורים.

 

טור אורח של כחול אדמדם

אני נגד התלהמות בדרך כלל, אבל מה שערוץ הספורט עושה עם (חוסר) שידורי ה NBA זו פשוט בושה וחרפה!!! התעלמות כזאת זה כבר בלתי נסלח, אז נכון שזהו אחד הפלייאופים הצפויים בהיסטוריה, (נתראה בגמר לייקרס – קליבלנד, והימור שלי אף סדרה, למעט אולי שיקגו – בוסטון לא מגיעה למשחק 7), אני באמת מקווה שניצן חן יכניס להם עמוק חזק וכואב, על כל הלילות האלו מול סיניים מצווחים באינטרנט.

אני משלם כל חודש 50 ש”ח לצ’רלטון, וכל חודש אני אומר לעצמי שזהו הנה אני מתנתק, אני מוכרח להודות שהם עושים עבודה פשוט טובה, ומוסיפים עוד ועוד תכנים, הם שווים כל אגורה, אם כי בחודשי הקיץ אני אתנתק מהם, מהסיבה הפשוטה שהם עושים הכל, אבל פשוט הכל לחרב את המוצרים שהם משדרים. ניר לוין היה שחקן ענק (אני אוהד הפועל פ”ת), מאמן בינוני, ופרשן זוועתי, אלא אם כן צ’רלטון מתחשבים באוכלוסיית העיוורים, ואם כך ניר לווין עושה עבודת קודש, שכן הוא מתאר בדיוק את מה שקורה/קרה, וכלום מעבר לכך.

לגבי לייזי גורדון, אני עובד על תרגום של כמות השטויות שיוצאת לו מהפה לאנגלית, שליחת הקטע המתורגם לשחקני הNBA עליהם הוא קדח. הגאנג באנג שיבוצע בו ישודר רק בצ’רלטון, עם הכוכבים האהובים עליכם, שכנר וניר לוין – תגידו לי שזה לא שווה 50 ש”ח… שווה גם 500.

אתר מנהלת הליגה עונה לאתר ONE

בפוסט אתמול הבאתי מראה מקום לטור מאתר ONE שיוצא נגד אבנר קופל והבג"ץ שהוא אמור להגיש נגד מועצת הכבלים והלוויין. היום באתר מנהלת הליגה עולה טור תגובה די חריף שמכנה את אתר ONE בשם "אתר הספורט והרכילות" ומאשים את ראשיו באינטרסים ובנקמנות קטנונית. האם שי אליאס שוקד על הגשת כתב אישום נגד מנהלת הליגה על לשון הרע? התחושה שלי היא שהפעם יבליגו ב-ONE.
http://www.ligatwinner.com/NewsFlash.asp?id=3655

 טוקבקים באתרי הספורט – טור אורח של מגהטרון

טוקבקים אמורים להיות כיכר העיר של שנות האלפיים. מקום החגיגה לדמוקרטיה שבה משמיע העם את תגובותיו לאירועים השונים. בימים האחרונים (למעשה המון זמן, פשוט היום היה לי כוח לכתוב על זה) אני שב ומגלה שלא כך. אתרי הספורט אומנם מציגים את הטוקבקים ויוצרים מצג שווא של "קול העם" אך בפועל הם מסננים הודעות ומציגים רק מה שנוח להם. ראש וראשון לכך הוא כמובן "אתר העם" האתר מספר אחד. כאשר בתגובה לכתבה על קופל והשידורים בתשלום קראתי להם לצאת למאבק גם נגד השידורים בתשלום של הכדורגל (שבפועל מעניינים הרבה יותר אנשים בארצנו הקטנה) כמובן שסוננתי. הרי תקיפת צ'רלטון אינה חלק מקול העם.

בדומה ל-ONE, גם אתר ערוץ הספורט מסנן בצורה דומה תגובות לגבי חוסר שידוריו את ה-NBA. אז אם ברור שעובדים שם מסננים שדואגים שרק תגובות נוחות יעלו (ביזיון ונוגד כל רוח עיתונאית, אך לקרוא לח'ברה האלה עיתונאים זו מילה קצת גדולה) מדוע בכל זאת עולות שם תגובות שיטנה, קללות, גזענות, שובינזם, גועל נפש מיני וכו'. האם זה לא מפריע לאתר? כמה נמוך אפשר לרדת? עורך שרואה קריאות גזעניות או מיניות דוחות זה בסדר מבחינתו וביקורת על צ'רלטון לא? אין כאן אחריות פלילית על פרסום דברי הסתה?

 התוספת שלא תופסת

בהמשך לאייטם של אתמול על אבי רצון. בשבועות האחרונים התלוננו לא מעט גולשים, שלא ניתן להגיב לטורים של אדון אבי רצון באתר NRG. עד לפני כמה שבועות ניתן היה להגיב לטוריו. הפעם האחרונה שניתן היה להגיב לטוריו היתה בתאריך ה-22/3: http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/869/292.html
למחרת כבר לא ניתן היה להגיב לטורים שלו. ובדרך כלל התגובות שם לא היו ממש "אוהדות" כלפיו בלשון המעטה. השאלה היא מי בדיוק סגר את הפה לגולשים ומדוע. האם זאת בקשה של רצון עצמו, או שעורך מדור הספורט של NRG החליט שהוא לא רוצה לשמוע מה עם ישראל חושב על אחד מבכירי פרשניו.

מי ניצח?

העיתונאי ירון ארבל שם לב לכתבה הזו מבית וואלה. שימו לב לכותרת הראשית ולכותרת המשנה:

 

ליאור אליהו – אייטם של נמשל שנדחה להיום

ליאור אליהו היקר, תחנוניי לפניך, חפש לך מנהל חשבונות אחר כי לפי חישוביה של גברת אסייג, תתקשה להבין מה מצבך האמיתי: מצד אחד בכותרת נאמר שמכבי הציעה לאליהו 5 מיליון דולר, ומדובר על חוזה לשלוש שנים. מצד שני נאמר בתוכן הכתבה שהסכום ברוטו הוא 1.25 מיליון דולר, שזה בחישוב גס ומורכב ע"י מחשבון ביתי משוכלל עם סוללה, 3.75 מיליון דולר לשלוש שנים. לאיפה נעלמו 1.25 מיליון שמופיעים בכותרת? האם יתכן שזו העמלה של מנהלת החשבונות החדשה? אמנם כתוב שהשכר צפוי לגדול משמעותית כל שנה, אך עלייה של יותר מחצי מיליון דולר כל עונה נראית לא הגיונית.

וזה לא נגמר כאן, מספרת לנו גברת אסייג שעוד 3 שנים אליהו צפוי למצוא בחשבון הבנק שלו 5 מיליון דולר. אבל רק 2 שורות קודם היא ציינה שאליהו יקבל 630 אלף דולר נטו, שזה פחות משני מיליון דולר ל-3 שנים (שוב אותו מחשבון משוכלל שמלווה אותי כבר 10 שנים משרת אותי נאמנה). אז אולי תגידו, היא התבלבלה והתכוונה שהוא יראה בחשבון 5 מיליון שקלים, ולא דולרים. אבל גם כאן, לפי ערך שקלי הכי סטנדרטי של 4 ₪ לדולר, אליהו צפוי לראות בחשבונו יותר מ7.5 מיליון שקלים, הרבה הרבה יותר מ-5 מיליון.

האם יש בין קוראי הבלוג מנהל כספים שמוכן לייעץ לאתר בחישובים כה מסובכים?

גברת התוכן שוב מתעלה על עצמה:

אחרי השטויות שכתבה בסופ"ש על כל נושא ליאור אליהו והחוזה העתידי שלו במכבי ת"א (אם בכלל הוצע לו דבר כזה), היום היא פשוט עושה לעצמה בושות לטעמי. אופירה אסייג תמיד החזיקה מעצמה עיתונאית ספורט, לכן אני לא מבין איך היא מרשה לעצמה להיות חתומה על הידיעה הזאת:

העיתונאית המוכשרת הצליחה להביא סקופ אדיר בזכות הקשרים המצוינים שלה, ואפילו הצליחה להוציא מהאווירון עוד אחד מהמשפטים המפורסמים שלו ("לא זכיתי, רק הבאתי 15"). אבל חכו חכו, זה לא נגמר בזה. העיתונאית הוותיקה והמוכשרת הלכה לעשות עבודת תחקיר יסודית כדי לא לפספס שום פרט ופרט בסקופ שלה. היא נברה, בדקה ובסופו של דבר היא מצאה שמזרחי שלח את הטופס (שלא זכה) בתחנת הטוטו "מפגש שירי" שממוקמת ברודצקי 50 ברמת אביב, השייכת לליאור אהרוני. האמת? אני מתפלא שהיא לא מתחה את הפס האדום המפורסם שלה על הידיעה הזאת, כדי שתהיה חותמת על העובדה שהיא עושה בושות לעצמה. בנוסף, אני רק יכול לדמיין כמה גרם גרעינים שחורים, גרעיני אבטיח וקבוקים אדון אהרוני הולך לספק למשפחת אסייג בקיץ הקרוב. אין ספק, עיתונות במיטבה.

 

היום זה לא המקום להתחכם במשפט האחרון, פשוט נרשום את כתובת האימייל בלי הרבה הסברים.
shushuhashual1@gmail.com

זוכרים ולא שוכחים את אלה ששילמו בחייהם כדי שנוכל לחיות חיים נורמליים במדינה הזאת, יהי זכרם ברוך.

קולו ושושו

חנות הממתקים של סוף השבוע

סוף השבוע פשוט היה חגיגה עבור כל עורכי העיתונים. במקום לנסות למלא עמודים בג'אנק (הגדלת תמונות, הגדלת גופני כותרת, כל מיני טורים מאולצים שלא אומרים כלום והמון אינטריגות דה לה שמאטע), הפעם היו המון אירועי ספורט לגיטימיים.

בכדורגל מחזור נחמד שבו בית"ר ירושלים ומכבי חיפה מנצחות, וכמובן גם מחזורים שונים באירופה עם מהפך יפה של מנצ'סטר יונייטד.
בכדורסל אשקלון מנצחת את האימפריה הצהובה מכבי ת"א ובמקביל מתקיים גם פלייאוף NBA.
רוצים טניס? מפגש פדרציה של נבחרת הנשים של ישראל מול אסטוניה וטורניר ברצלונה.
יש גם אליפות אירופה בג'ודו עם מדליית ארד לשלזינגר, מדליית זהב לשחר צוברי בגלישת רוח בדגם ניל פרייד, תחרות גרנד פרי התעמלות אומנותית בחולון, משחק פלייאוף בכדוריד, מרתון ת"א, שחיה, פורמולה 1 ועוד ועוד. פשוט חנות ממתקים שכל מה שצריך זה לשלוח את היד, לקחת מהמדפים ולשים בעגלה.

בעיתון מעריב ריבוי האייטמים גרם לכך שהעבירו את הטור של פוהורילס על מכבי קביליו לעמוד 2, אך שכחו לעדכן את עמוד השער. הטיפול בליגת טוטו מצטמצם והעורכים מקצים לה היום רק 4 עמודים (לא כולל טור הפרשנות של רצון והטבלאות), ואני לא מרגיש חסר. עורכי העיתון גם החליטו לדחות טורי פרשנות של הליגה לפעם אחרת על מנת למלא את המדור בדיווחים מעוד ענפים ומפעלים. במדור יש רק עמוד פרסומת אחד מתוך 16, ועדיין יש תחושה שגולן, כהן וסורוקה יכלו למלא בקלות גם 20 עמודים.

ברוטו יש לעיתון ידיעות אחרונות 20 עמודים למדור הספורט, אבל עם שני עמודי פרסומות, עמוד טוטו וכמה פרסומות בעמודים האחרים, אז מה שנשאר למדור הספורט נטו הוא קרוב לזה של המדור במעריב. כמו תמיד, ידיעות הוא עיתון של כדורגל ושל מכבי ת"א בכדורסל. עמיר פלג ואמיר אפרת לא מוותרים על טורי פרשנות ועד עמוד 9 הכל ליגת העל וליגה לאומית בכדורגל. בעמודים 10 ו-11 התייחסות למכבי קביליו וליגה ב'. בהחלטה מוזרה שמו את הכדורסל בעמודים 12-13 כשמיד אחריהם עוד כדורגל ישראלי עם ליגה ארצית וליגה א'. אין התייחסות במדור הספורט למרתון ת"א, לשחיה, לסיוף וגם הכדורגל באירופה הוכנס למשורה. מנגד מאוד חשוב לבשר ששיחת היום היא חשיפת ידיעות אחרונות לגבי המיני תקרית בין פאר למור. להאדרה עצמית של האגו תמיד יהיה מקום בידיעות.
התייחסות חלקית למרתון ת"א ניתן למצוא בידיעות דווקא בעמוד 12 של דסק החדשות. מדוע? זה לא ספורט לגיטימי?

בישראל היום המצב קשה מבחינת בחירת האייטמים. שני עמודים על שתי ליגות הכדורגל הבכירות בישראל, עמוד כדורסל ישראלי ואירופאי, NBA, כשליש עמוד על טניס, עמוד כדורגל אירופאי, ג'ודו, מעט שחר צוברי וטיפונת כדוריד. זהו. אפילו להתעמלות אומנותית לא מצאו מקום לא כל שכן למרתון ת"א שעבר גם כאן לדסק החדשות בעמוד 19.

בישראל פוסט דווקא כן מנסים לכסות כמה שיותר. יש אצלם בנוסף לאייטמים של שרוליק התייחסות למרתון (כולל הדיווח על המאושפז במצב קשה), התעמלות אומנותית ופורמולה 1. הדיווחים בפוסט באים על חשבון טורי פרשנות שאינם בנמצא כלל (אצל שרוליק יש טורים של שלמה שרף וארז אדלשטיין).

 

איפה יואש אלרואי המתלהב?

בסוף השבוע הועברה בערוץ 1 בשידור חי תחרות הגרנד פרי בהתעמלות אומנותית מחולון. גם אם נדלג על התקלות הטכניות, אי אפשר להתעלם מהשידור הלקוי. כבר שנים אנחנו שומעים שאסור לכדור ליפול והסרט צריך להתנועע כל הזמן. כל חובב התעמלות מכשירים יודע משידורי האולימפיאדה בערוץ 1 של לבנשטיין ווישניה שצריך תרגילים ברמות דירוג שונות, שהידיים לא תהיינה מכופפות בעמידת ידיים על המתח והמקבילים ושפתיחת רגליים בנחיתה מורידה מספר עשיריות מהציון. השידור מחולון היה חפיפניקי לחלוטין ברמה המקצועית. לא הסבירו לנו איך לדרג את ביצועי הבנות, לא על קושי התרגילים וההתייחסות הכללית היתה כמו אל תחרות ספורטיבית ולא כמו אל מופע ריקוד עם עזרים. בעיקר עזרו קריאות של "כל הכבוד", "חבל", ו-"תרגיל בהחלט טוב". מזל שהפעם לא היו אלות כדי לשמוע ש"זה לא טוב שהאלה נפלה".

לפני מספר שבועות יואש אלרואי התלהב מאיכות מחלקת הספורט של ערוץ 1. לו היה צופה בשידור של ההתעמלות האומנותית, סיכוי גדול שהיה שוקל למחוק את רשות השידור מהרזומה שלו.

 

מאיר לוי

כולם מודים שהיה פנדל שלא נשרק לטובת קרית שמונה. רק בישראל היום עדי רובינשטיין מחליט לתקוף את מאיר לוי כ-"איש קטן שסוגר חשבונות" ומוסיף גם את עמית קליין עם "מתי יחליט עמית קליין, עוד אחד שהגיע לאן שהגיע בזכות קשרים ולא בזכות יכולת, להוריד את לוי ללאומית ולא להחזיר אותו עד לסיום העונה?"

אין לי מושג איזו קבוצה אוהד עדי רובינשטיין, אך נראה כי הוא מערבב את אהדתו האישית בדברים האלה.

 

פיני גרשון

היום מתחילה להיסדק דמותו של האתרוג פיני גרשון. בנובמבר 2008 אפי בירנבוים עזב ופיני גרשון מונה במקומו. מאז עברו 5 חודשים וחלק מרכבת הזרים רשומה על שמו.  היו מאז הפסדים בליגה (בני השרון וחיפה), הפסד בגביע לנהריה, ביורוליג הדחה בשלב הטופ 16 עם ארבעה הפסדים, ועד עתה פיני גרשון היה די חסין מכל ביקורת בוטה לגבי מכבי ת"א. דיברו על הבלאגן בהנהלה, על חוסר המקצועיות של הזרים ואפילו על הסקאוטינג הגרוע. פיני גרשון מקורב היטב לאתר ONE ועיתון ידיעות, הוא נחשב כאבי השושלת של מכבי ת"א (עם שאראס, וויצ'יץ' ופארקר), הילת האליפות של הגליל והגביע בירושלים עדיין מרחפת עליו ולכן הוא זוכה לקרדיט שאפי בירנבוים מעולם לא קיבל במכבי ת"א. היום בידיעות אחרונות יש טור פרשנות של עמיר פלג נגד פיני גרשון, בטלספורט אשר גולדברג גם יוצא נגדו, ונראה שנפתחה עונת הצייד גם על המאמן.

בקטנות

אחרי הנצחון אתמול החליטו הפרשנים שבית"ר ירושלים עדיין נמצאת במירוץ האליפות. אחרי ההפסד למכבי נתניה ובטח אחרי התיקו עם בני יהודה, מיהרו אותם פרשנים להוציא את בית"ר מהמירוץ לאליפות. אופס, פתאום הם נזכרו שבעצם מכבי חיפה והפועל ת"א צריכות לשחק זו מול זו, לשחק כל אחת לחוד מול מכבי נתניה, ובמחזור האחרון בית"ר מגיעה לקרית אליעזר.

על פי ידיעות בסיום המשחק בין בית"ר ירושלים לאשדוד כתוב: "רביבו הגביה קרן, קוביצה התרומם מעל כולם ונגח כדור שפגע במשקוף של קאלה והורחק מקו השער על ידי דנין". איפה יוסי אופיר שבעט את הכדור שדנין הרחיק?

במוסף הספורט של ידיעות יש את הפינה של הליגה הלאומית בנוער לכדורגל (עמוד 14). בפינה היום מספרים לנו שחיפה עשתה צעד גדול לאליפות, ובפסקה השנייה נכתב שמכבי ת"א התבססה במקום השני. אם מסתכלים שמאלה לטבלה המצורפת אנו רואים בכלל טבלה מהמחזור ה-13, כשחיפה אמנם הובילה כבר אז, אבל מכבי היתה במקום הרביעי. בקיצור, לא עשו שם שיעורי בית ובמקום לפרסם טבלה עדכנית, פרסמו טבלה ישנה הרבה יותר.

אייטם של האשכנזי מהמזרחי: היום רצון אפילו מזמין את הקוראים לרשום לו "מי שזוכר אליפות כה אפורה או מועמדות לאליפות כה משעממות, מוזמן להסב את תשומת לבנו ומיד יקבל התנצלות."
הוא רק לא מזכיר לכולם שאי אפשר להגיב לכתבות שלו ב-NRG ובטח לא במעריב.
נשמח לקבל את הכתובת בביתו של מר אבי רצון כדי לספר לו באופן אישי את זכרונותינו.
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/883/018.html

עוד מהאשכנזי: לשם שינוי – שאפו לאתר ONE שהעלה כתבה על המשמעות של שיטת המיסוי החדשה למה שיקרה בליגה. הפעם באמת ידיעה ששווה כותרת ראשית
http://www.one.co.il/Article/136065.html

אייטם של צ'יפופו: איתי שכטר בעט לקורה בדקה ה-60. רק שאיתי שכטר שנכנס כמחליף, כלל לא מופיע בהרכב נתניה, כולל המחליפים. מישהו אפילו העיר על כך בתגובות, אבל לא מצאו לנכון לתקן.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=912&docid=57813&lang=HE

 

 

אייטם של ליאור

רואים בתמונה של אתר ONE את בן לוז ומתחת יש כותרת "בן לוז אחרי השער שלו מול מכבי חיפה"
השער שבן לוז הבקיע נגד חיפה היה בכלל בקרית אליעזר, ובתמונה רואים בבירור שזה בבלומפילד, וגם מול חיפה הפועל שיחקו עם מכנס אדום.

אבנר קופל אוהב כסף

אבנר קופל מאיים שיגיש בג"ץ בגלל אפלייה נגד הכדורסל. הוא טוען (ויש מידה של צדק בדבריו) שהכדורגל משודר בערוצים בתשלום, אך מועצת הכבלים והלוויין הולכת להטיל מגבלות על ענף הכדורסל. אם במהלך מחזור יהיה שידור של משחק אחד או שניים בלבד, מנהלת הליגה תרוויח פחות כסף. לא רק בגלל שערוץ הספורט ישלם פחות, אלא גם המפרסמים לא יקבלו את החשיפה שהם מקבלים כיום.

עדיין מהכתבה של ONE שיוצאת נגד אבנר קופל עולה ריח חזק מאוד של אינטרסים. כל מה שיכול לפגוע בערוץ הספורט, גורם למערכת שלהם תחושה של סיפוק. הם אפילו מנסים לחמם את אוהדי מכבי ת"א. יאללה בלאגן!
http://www.one.co.il/Article/136075.html

 

תודה על כל מה שנתתם, תודה על כל טור וכל אייטם.
shushuhashual1@gmail.com

קולו ושושו

ספינינג

אתר "מספר 1 בספורט" מלמד אותנו פרק בהלכות ספינים. במקום להתנצל על ידיעה שלא היתה, משתמשים בה כדי למנף כתבה חדשה על הכרזות חדשות. ביום ראשון אופירה אסייג שמחה לדווח על מפגש בו הוצע לעמוס לוזון לרכוש את בית"ר ירושלים וכל הקולגות או התעלמו או שכתבו ישירות שלא היו דובים מעולם ביער בסר. היום יניב יוסיף אור (אחלה שם) מוציא מתוך הברווזיה את הברווז הלוזוני, לוקח אותו לטיול בשעת הזריחה ומשתמש בו כסיבה להכרזה הכה מפתיעה: עמוס לוזון נשאר במכבי פתח תקווה.

 

הקוף והחלטורה

אתמול רון קופמן יצא נגד מרתון ת"א בטענה כי ישתתפו בו רק 1240 רצים שרובם חובבים אשר ירוצו בשרב וקרא למפעל חלטורה. היום מדווחים לנו שבערך רבבת רצים תרוץ ברחובות תל אביב והחלטורה הזו נראית כמו משהו שמעניין מאוד את הציבור, ובכלל מזג האוויר מחר יהיה מאוד נוח לריצות ארוכות.
כמו במקרה של המרתון הקוף מסוגל לצאת חוצץ נגד כל העולם – בעצם עד שזה מגיע אל מקורביו. ההתאחדות לכדורגל? כלומה ומאומה. איגוד הכדורסל? חבורת ליצנים. ג'ודו? אינטרסנטים. הועד האולימפי? עסקונה שטסה לחו"ל ודואגת לעצמה. מצד שני: ניצן חן שיוצא נגד ערוץ הספורט? איום על הספורט בארץ. צביקה שרף? מועמד לגיטימי ליו"ר איגוד הכדורסל.

 הנה מה שכתב היום הטוקבקיסט שלמה שרף:
רון קופמן מוכיח עד כמה האתיקה היא נר לרגליו. בטורו היום בישראל היום הוא כותב שכדאי לערוץ 2 לרכוש עוד סרטים כמו זה של דני ענבר. אולי תציין קופמן כי אתה עובד בערוץ הספורט יחד עם דני ענבר? אולי תתפטר? אולי זה אוסף של כלום ושום דבר חוץ מעבירת אתיקה חמורה?

כשאני קורא את הטור של קופמן בישראל היום אני דווקא לא מוצא פרגון גדול לדני ענבר. הוא יורד על הרמה של משחקי הגביע וכותב כך בפסקה האחרונה:
צריך לקוות שערוץ 2 ידאג לנו לעוד סרט דוגמת זה ששודר על יוסי בניון. כדאי ללכת על דודו אוואט, זה יהיה יותר מעניין מחצי הגמר. על בטוח.

למרות שיש לי הרבה ביקורת נגד רון קופמן ודרך התנהלותו ובטח נגד ההתלהמות חסרת הבסיס שלו, הפעם הוא יוצא מבחינתי זכאי.

גילוי נאות: לא ראיתי את הסרט על בניון כיוון שצפיתי באירועי ספורט אחרים.

 

צ'רלטון ושיקולים פיננסיים 

לא רק בערוץ הספורט שיקולים פיננסיים ושיקולי רייטינג באים לפני השיקולים הספורטיביים. גם בצ'רלטון זה קיים. שלושה משחקים מליגת העל יועברו בספורט 1 ביום שבת: מכבי חיפה-קרית שמונה ובית"ר ירושלים – מ.ס. אשדוד בשידור ישיר. מכבי נתניה – הפועל פ"ת מוקלט. מה עם המשחק החשוב בין הכח רמת גן ובני סכנין? משחק קריטי שיכול לקבוע מעשית את זהות השתיים שתישארנה בתחתית הליגה, שבטח קובע יותר מהמשחק של נתניה.

פרויקט היכל התהילה של ערוץ הספורט

בימים האלה דני ענבר מערוץ הספורט מעביר את פרויקט היכל התהילה של הכדורגל הישראלי בערוץ הגולד. דבר ראשון, אני חושב שהפרויקט הזה מבורך, כי בישראל הקבוצות, האוהדים והתקשורת אינם יודעים להעריך מספיק כוכבי עבר, ולא פעם אנחנו שומעים על יחס מזלזל כלפיהם. שוכחים מה הם עשו וזה עצוב, לכן המיזם הזה של ארגון השחקנים וערוץ הספורט הוא חשוב לדעתי.

דבר שני, מה שמפריע לי בכל הרעיון הנהדר הזה הוא הקונספט עליו הוא נבנה. אני רוצה לקחת לדוגמא את התוכנית שהוקרנה אתמול בלילה: אתמול הועמדו להצבעה 5 כדורגלנים שכל אחד יכול היה בקלות להיכנס להיכל התהילה (אוחנה, שום, יוסי מזרחי, עלי עותמן ושהרבני), אבל בסופו של דבר "הועדה" החליטה שאוחנה ושום בפנים, ומזרחי ושהרבני יעמדו במבחן ה-SMS של הצופים בבית. השאלה שלי היא מי בדיוק מחליט איזה חמישייה תעמוד במבחן על ערב, ומה השיקולים לשיבוץ של שחקן זה או אחר. עד עכשיו הוקרנו כ-20 תוכניות של היכל התהילה (אל תתפסו אותי במילה), ולא ראינו עקביות, כלומר, היו תוכניות שהעלו חמישייה עם 2 כוכבים שאין עליהם עוררין והיה ברור שהם יעלו, ומצד שני ראינו תוכנית כמו אתמול, שלדעתי 4 מתוך ה-5 צריכים להיות בפנים.

קברניטי התוכנית לא מקטלגים אותם לפני עמדות, שמות משפחה, התקופה בה הם שיחקו, לכן לעיתים קרובות נוצר מצב שמשבצים מספר פייבוריטים באותה התוכנית, ומישהו צריך לשלם את המחיר. דוגמא כדי להבהיר את הדברים שלי: לא זכיתי לראות בחיי את אלי בן רימוז', אבל מספרים שהוא היה אגדה על המגרש. בן רימוז' שובץ יחד עם צביקה רוזן ואלי דריקס. הועדה החליטה שרוזן יעלה אוטומטית בעוד בן רימוז' ודריקס יעמדו למבחן הצופים. ומי אלה הצופים? רוב רובם הם אנשים צעירים שלא ראו בחייהם את חלוצה האגדי של הפועל ירושלים, אבל כן ראו את דריקס קורע רשתות, כך שלדעתי הבחירה כאן תהיה ברורה מאוד.

אנו נשמח אם מישהו יוכל להבהיר לנו כיצד מתקבלות ההחלטות בתוכנית, ומה השיקולים המנחים כשמחליטים על השיבוץ של השחקנים לפני התוכנית.

גזל או בלאנקו? – טור אורח של הגולש אלימלך

עוד פאדיחה מבית היוצר של האתר "מספר 1 בספורט": קשר מכבי נתניה, רביד גזל קיבל אמש את הציון 4 במשחק הגביע נגד בני סכנין, למרות שלא שיחק גם לא כמחליף. התבלבלו בינו לבין בלאנקו, למרות שהם לא בדיוק דומים:

אתר 'ספורט הארץ' – טור אורח של הגולש אור הלוי

היום כבר יום חמישי ו"הארץ ספורט" עדיין לא עידכנו שום דבר. טבלת ליגת העל, תוצאות המחזור האחרון ומשחקי המחזור הבא לא מעודכנים כבר שבוע:

הכותרת הראשית לא השתנתה מאתמול (ה4-4 של ליברפול וארסנל):

ככה מדור ספורט נראה? כמו שהקוף אומר- עושים שם טוב לחלטורה 🙂

 

אפילו הגולשים עושים צחוק מהגליצ'ים

גליץ' עמום כנהוג בקודש על הסתבכות של מישהו. שימו לב לתגובות של גולשי "מספר אחד בספורט" שמנסים לנחש את זהות הפרסונה. החל מאיציק זוהר ועד הסתלבטויות כמו כרמלו מישיש וצ'רנוחה. http://www.one.co.il/cat/extra/glitch.aspx?id=36881

 

אברהם גרנט וההצעה לאימון נבחרת צ'כיה

אתמול בשעה 23:16 אשר גולדברג מטלספורט כותב על הצעה קונקרטית עם התייחסות מפי גרנט עצמו.
http://www.telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=18508

הקדים אותו פשכצקי באתר ערוץ הספורט שפרסם בסביבות עשר בלילה אתמול כי  ההתאחדות הצ'כית פנתה לגרנט. את המידע הוא הצליב עם סגן נשיא ההתאחדות הצ'כית.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=937&docID=57667&lang=HE

YNET העלו כתבה אתמול על הנושא סביב חצות, באתר וואלה חיכו עד הבוקר.

ומי נשאר מאחור? היום רק בשעה 10:45, שבמונחי אינטרנט זה הפרש גדול מאוד אחרי האחרים, אופירה אסייג באתר ONE מדווחת שאברהם גרנט קיבל רמזים מהצ'כים עבור אימון של הנבחרת המקומית. בתוך הכתבה דווקא כתוב שמדובר בהצעה רשמית. כשמדובר בלוזונים אז אופירה רצה לספר לחברה' גם אם אין מה לספר, אבל הצעה קונקרטית לאברהם גרנט תפסה את החבורה ה"ראשונה" בתרדמה עד אחרי שארוחת הבוקר תסתיים להתעכל.
http://www.one.co.il/Article/135892.html

 

עדכון מהמכבש

נודע לי כי אתר ONE והועד האולימפי סגרו ביניהם על שיתוף פעולה. ב-ONE יוקם דף אתר הבית של הועד האולימפי הישראלי ו-ONE מצידו ייתן חסות לפעילויות הוועד. באתר יסוקרו אירועים שונים שקשורים לאולימפיאדות בהם משתתפים ישראלים. ההסכם הוא עד אחרי המשחקים האולימפיים בלונדון.

 

לידיעת ביירון, את הטור היום כתבו קולו ושושו במשותף ביחד עם גולשי הבלוג ששלחו אלינו חלק מהתכנים. מזמן לא קיבלנו איזה טור דעה טוב לאימייל, אך אנחנו שמחים בכל מה שמגיע אל הכתובת: shushuhashual1@gmail.com

קולו ושושו

בניון כמשל להתנהגות אתרי הספורט המובילים

שעה 10 בבוקר. עמוד ראשי באתר ערוץ הספורט. מה עושים כשהסיפור העיקרי של הבוקר הוא יוסי בניון בגלל הליגה האנגלית? מנסים לרקוד על שתי החתונות: גם לא לתת במה גדולה יותר מדי לליגה האנגלית אך גם לא להתעלם לגמרי מההישג. בחלק העליון של העמוד הראשי יש רק כתבה אחת על הכדורגל האנגלי. הכתבה הראשית היא על חיים סילבס בגלל שיש שידור היום של חיפה-נצרת בערוץ הלייב. הכתבה השניה היא על הליגה האנגלית, שנכתבה בשעה 9:42. אחר כך NBA, כתבה מאתמול בשעה 15:15 של מאיה חסון על בית"ר ירושלים לקראת הגביע (למי ששכח, כמובן מזכירים לנו שיש שידור בערוץ הלייב), עוד כתבה מאתמול משעה 21:23 של פשכה ולוי על סכנין ונתניה (כולל אזכור לשידור ישיר באתר ספורט5) וכן גם אייטם משעשע על הרחקה מהירה. מבין שש כתבות מובילות, שלוש עוסקות במשחקי גביע המדינה שלהם יש לערוץ הספורט זכויות שידור ורק אחת על הכדורגל האנגלי כשהמשחק של ליברפול לא מקבל דגש גדול בה.

הכתבה על תוצאת המשחק נדחקה למדור "כדורגל עולמי" והיא גם מכילה התייחסות למשחק בין ריאל מדריד לחטאפה מהליגה הספרדית, שהזכויות עליה שייכות, כמובן, לערוץ הספורט.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=252&docID=57617&lang=HE

כשכל הפלצה שקשורה בנתניה מובאת בכתבה נפרדת (כמו על מרין, או על בן דיין שאמור לשחק בקישור), דווקא ההתעלמות החלקית מהמשחק של ליברפול זועקת מאינטרסנטיות בייחוד כשהמשחק בין ריאל מדריד לחטאפה מקבל גם כתבה נפרדת עם דיווח מפורט למדי.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=378&docID=57614&lang=HE

אתר ONE כהרגלם בקודש תופסים את הקיצוניות השניה. התלהבות חסרת מעצורים מיוסי בניון "שלנו" עם חיפושי ציטוטים מעיתוני אנגליה שמזכירים את השם המפורש, טור דעה שזו הקבוצה הכי טובה של ליברפול מזה 20 שנים, קביעה שארשבין "מנע מהקבוצה של בניון לפתוח פער", דבריו של ג'רארד ופרגון מכאן ועד להודעה חדשה.

עיתוני היום

היום נהניתי גם מידיעות אחרונות וגם ממעריב. זה לא קורה אצלי הרבה.

איך מכניסים עניין במשחק גביע שעל פניו נראה משעמם בין בית"ר ירושלים לכפר סבא? מגייסים במעריב את רון עמיקם שמביא כמתאבן טעים פיסת הסטוריה נשכחת ממשחק גמר בין השתיים משנת 75. אחרי סיום העונה הרגילה אבי אורנן בודק עם אזמל מנתחים את טל בורשטיין, דיווח של שועלי על חקירה של מבקר המדינה במועצת ההימורים וכתבה נחמדה על קבוצות שהוקמו על ידי אוהדים (קביליו, קטמון ואוסישקין) שחבל שלא הורחבה יותר.

בידיעות אחרונות יש מהפך. בניון כובש, יש משחקי גביע, אבל על השער דווקא מתאגרף שמחפש אזרחות. עמודים 2-3, 5 בנאליים, אבל בעמוד 4 צנציפר מביא מידע על השופט הזר שישפוט בדרבי, יש כתבה לקראת תחרות התעמלות אומנותית, התייחסות ראויה לשחר צוברי (במעריב הייתי צריך להשתמש בגשש בדואי כדי למצוא את ההתייחסות למרות שבימים קודמים כן היתה התייחסות ראויה) ואפילו המלפפון על שום נראה לגיטימי. חבל רק שליפקין ממשיך במרתון שלו אחרי העתיד של בית"ר ירושלים, לא עדיף שקודם העונה תיגמר?

בישראל היום טור טוב של דורפן, התייחסות מפתיעה ונדירה לליגה הפולנית של לוינטל וגם המאמר על הבעלויות של מכבי ת"א בכדורסל הוא אכיל. טור הדיעה של אבי סגל על ההורים מתייחס לאבות ממשפחות כספי ואליהו, ולא מזכיר את יעקב בוזגלו כאילו ההתנהגות הזו אינה מקובלת רק בענף אחד מסויים. הטור של קופמן על מרתון תל אביב חלקו נכון וחלק מצוץ מהאצבע כי מזג האוויר יהיה נוח, מרתון הוא גם ספורט עממי וקופמן עצמו אפילו לא הרים טלפון כדי לברר אם המרתון הוא חד פעמי או תחילתו של מפעל קבוע.

אז מה אם יש קטגוריות?

באתר ערוץ הספורט יש חלוקה לקטגוריות כך שאפשר בקלות למצוא את הנושאים המעניינים. אך כשמעורבים שיקולים פיננסיים, אז כל החלוקה הזו יכולה להיזרק לפח. תחת כדורגל ישראלי ישנן בין השאר שתי קטגוריות נפרדות: גביע המדינה וליגת טוטו (ליגת העל). מי שיבחר היום בקטגוריה השניה יקבל אותן שלוש כתבות על הגביע.
http://www.sport5.co.il/liga.aspx?FolderID=44&lang=HE

 

הליגה הראשונה?

מספר גולשים הפנו אותי לפרסום ראשון באתר ONE.

גם אם אתעלם משגיאת הדקדוק החמורה (עם במקום אם), אי אפשר להתעלם מכך שמאור בוזגלו נמצא במשא ומתן עם שלוש קבוצות מהליגה הראשונה באנגליה. קשה לי להאמין שקבוצה כלשהי מ-LEAGUE ONE באנגליה עושה סקאוטינג בישראל ותתעניין בבוזגלו ג'וניור וגם אם כן, לא ברורה לי ההתלהבות. הנה רשימת הקבוצות בליגה: http://www.football.co.uk/league_tables/league_one/index.shtml

נו, טוב, אז כנראה מדובר בפרמייר ליג.

 

אנחנו משחקים עם השעון? מה פתאום?!

שימו לב איך מספר 18 מוכרז שבוע לפני שהוכרז מספר 17.

 

בקטנה

מוטי פרנג'י התקבל למעריב כמחליף של אייל מלול ככתב שמסקר את הפועל ירושלים ועוד אירועים מהאיזור. הוא גם צפוי לסקר את בית"ר ירושלים כאשר טוכמן יוצא לחופש.

אייל ברקוביץ' הימר אתמול שליברפול תנצח את ארסנל וטעה. זה לא מונע ממועצת ההימורים לשים את תמונתו והמלצותיו שוב היום.

מישהו יכול להסביר לי איך בוואלה כדורסלן העונה הוא לא הישראלי של העונה וגם לא הזר של העונה?
http://sports.walla.co.il/?w=/3828/1470591

עוד באתר וואלה מביאים קטע וידאו של אלימות ממשחק כדורגל בליגה השניה בארגנטינה. הכתב אומר: "מסתבר שגם בתחום הזה יש לנו מה ללמוד". יופי של חינוך לסובלנות. http://sports.walla.co.il/?w=/316/1471944

אתמול גם במעריב וגם בידיעות רואיין יואב כץ. בידיעות קראו לו "ראיון עליה חגיגי", במעריב "ראיון עלייה לא חגיגי". היום בעמוד 9 בידיעות מיקי שורץ מדווחת שכמה מאנשי הפועל חיפה נפגעו מהדברים שאמר כץ בידיעות אחרונות. חס וחלילה שאותם אנונימיים פתאום יעלבו מהראיון במעריב.

מכבי ת"א ואתר ONE

גם כאן בבלוג וגם אצל ייגר מאיסטר דווח על מגמתיות בדיווחים של אתר ONE נגד אביב בושינסקי. בוואלה מפרסמים שבמכבי ת"א לא אהבו את הכיוון הזה שאליו פנה אתר ONE ולכן הגישו בקשה לתביעה בגין לשון הרע נגד אתר ONE. אם רק תעצמו את העיניים אז אפשר לדמיין שדברי שי אליאס בשינוי קל נאמרים על ידי עורכי הדין של ROSK ושל ייגר מאיסטר.
http://b.walla.co.il/?w=/3050/1472125

 

עדכון מהטוקבקים

בועז גולן מספורטליין החליט לבדוק את הסיפור של מאור בוזגלו ואסטון וילה. לטענת הסקאוטר שלהם, הכל עורבא פרח. לא רק אתר ONE בלע את הברווז, אלא גם ידיעות אחרונות (שיינמן ובן שימול) שבלעו כל מילה של האב יעקב.
http://www.sportline.co.il/showart.php?art_id=5264

 

האימייל שלנו מחכה לתכנים נוספים. לא תמיד קל לקושש לבד את החומרים, ביחד זה הרבה יותר קל.
shushuhashual1@gmail.com

קולו ושושו

גע גע

אתמול אתר ONE מפרסם בתופים ובמחולות (כלומר פס אדום עם כיתוב בלעדי) כי עמוס לוזון קיבל הצעה לקנות את בית"ר ירושלים. http://www.one.co.il/Article/135654.html

כמובן שהידיעה תפסה את הכותרת הראשית באתר ולצידה עלה טור דעה של משה דדש שכמובן פירגן "עמוס לוזון מתאים לבית"ר". http://www.one.co.il/cat/articles/PersonalColumn.aspx?id=135676&cid=27

הייתי בטוח שכמיטב המסורת אתר ONE ימשיך לחגוג את החשיפה שלו עם עוד כתבות, עוד התפתחויות, עוד תגובות ועוד פולו-אפים, אך בינתיים הכל רגוע במחוזות האסייג. ידיעה כזו חשובה בטח אמורה לקבל הדים באתרים אחרים. YNET? נאדה. NRG? שום כלום. וואלה? גם לא. אולי אצל היריבים מאתר ערוץ הספורט? לא מצאתי. רק באתר טלספורט אשר גולדברג מספר שבכלל הפגישה נערכה עבור נושא זניח ו-"נושא אחר כלל לא עלה על הפרק". http://www.telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=18441

העדפתי לחכות ולבדוק בעיתונים הבוקר, אולי באמת יש דברים בגו. הרי הכתבים צמאי הסקופים בטוח יחשפו את האמת. בידיעות גידי ליפקין מספר שדני נוימן מועמד להיות המפרק של בית"ר ירושלים. עוד כותב ליפקין: "בניגוד לפרסומים השונים לוזון לא מועמד לרכוש את בית"ר ירושלים". בישראל היום לא מצאתי כלל התייחסות, ובמעריב טוכמן מספר כי בבית"ר מקווים שראש העיר, ברקת, יצליח לגייס רוכש.

בדיעבד מה שנראה אתמול כמו ברווז עיתונאי של אופירה אסייג, מתברר היום כאפרוח שעדיין בביצתו עם חותמת של כל העמיתים בתקשורת הכתובה והאינטרנטית. אופירה משחקת בגע גע.

 

יעקב בוזגלו

כותרת גדולה בידיעות אחרונות בעמוד 3 "יעקב בוזגלו: לא רוצה שמאור ישחק במכבי". קודם כל כבר מזמן לא ממש מעניין מה יש לפאפא בוזגלו לומר – שימו לו מיקרופון מול הפנים ותקבלו כותרת שיוצאת מתוך הנחה שהבן יקיר הוא מינימום רונלדיניו אם לא די סטפאנו. כל השאר פשוט לא מבינים איזו זכות נפלה בחיק הקבוצה בה הוא משחק. הנקודה היא שמי שיקרא את הכותרת עלול לחשוב שמדובר בעוד ראיון מיני רבים של האב עם שיינמן ובן שימול, אך בפועל מדובר בציטוט וציתות לדברים שאמר האב לאשתו בזמן החילוף של הבן אתמול.

  

ערב הריקודים של ישראל

בכל העיתונים מזכירים את תחרות ריקודי המעודדות בפסקי הזמן במשחק בין מכבי ת"א להפועל חולון. אני  שואל מדוע בערוץ הספורט נשארו בפסקי הזמן לצפות בביצועים הללו במקום לעבור למגרשים אחרים? הרי לא כולם מנויים על חבילת הספורט וכידוע, אבי בר התגאה שבערוץ הפתוח מקבלים את "ערב הכדורסל של ישראל". אם תחרויות הריקודים כל כך חשובות, אז אפשר היה להקליט ולשדר אותן מאוחר יותר.

כיוון שתחרות להקות המעודדות הן הבייבי של אבנר קופל (השד יודע מה הקשר לכדורסל, הרי יש גם קבוצות כדורגל, כדורעף וכדוריד בישראל ולא שמעתי ששם קיימת דרישה למעודדות), אז מסתמן שערוץ הספורט רוצה לצאת טוב בפנקסים של מר קופל שכידוע, הוא בעל זכרון ארוך.

 

קטנות

מתקיימות חקירות נגד אדי קואז. בידיעות אחרונות הארגון נקרא איגוד הג'ודו, במעריב התאחדות הג'ודו. דובר איגוד הג'ודו לא מוכן להגיב בעיתון ידיעות, דובר התאחדות הג'ודו דווקא מגיב במעריב ואומר שזו השמצה פרועה. בישראל היום אין כלל התייחסות.

"מספר כל כך גבוהה של כוכבים על כר דשא אחד, לא ראינו מאז גמר הצ'מפיונס ליג… " – גם אם אתעלם מהטעות הלשונית, עדיין יש תחושה שמדובר בבלוג של ילד בן 16 שמתלהב לראות את חיים רביבו, ברק יצחקי ומריאנו אידלמן. תודה לקרת על האייטם.  http://www.one.co.il/cat/extra/glitch.aspx?id=36868

הכותרת "אליפות זה לא בשווילי" של ישראל היום נגועה בקצת דעות קדומות. אולי לא התכוונתם, אך זה בהחלט מזכיר סוג מסויים של בדיחות עדתיות.

 

 

יוסי בניון בערוץ 2

אחרי סרטי תדמית לאבי נימני (פוהורילס) וחיים רביבו (אופירה אסייג), מגיע תורו של יוסי בניון מבית דני ענבר. על פי הפרסומים המוקדמים הסרט יתאר את הקריירה של בניון, ההחלטות שלו וכמובן גם הזוגיות עם מירית. ההבטחות מתארות גם ביקורת של בניון נגד פרשני הכדורגל והקהל הישראלי – לא משהו חדש שלא נתקלנו בו קודם. בטח הסרט יגרוף רייטינג של מעל 20 אחוזים כמו כל סרט בסגנון, אך אני בספק כמה באמת נקבל חומר עיתונאי אמיתי. למרות שעדיין לא ראיתי את הסרט, התחושה הראשונית שלי היא שאני מעדיף לצפות בדני ענבר מראיין את בניון במסגרת התוכנית "אחד על אחד" במקום לצפות בעוד סרט שעלול לגעת ביחצ"נות (רבה).

 

אבי נימני אינו מאמן

בתקשורת מתייחסים לאבי נימני כמאמן לכל דבר ועניין. ייתכן שבפועל הוא מתפקד כך, אך עדיין אין לו תעודת מאמן ולכן אבי נימני נחשב רק כחבר הנהלה או מקסימום עוזר מאמן. בלי קשר להתנהגות שלו, אני מצפה מהעיתונאים והכתבים להתייחס לעובדות לאשורן. גם כאשר בהתאחדות לכדורגל ובאיגוד השופטים מתייחסים לאבי נימני, הם חייבים לזכור שאין לו תעודת מאמן ולכן אינו כזה. אם הם לא זוכרים, אז העיתונאים צריכים להעמיד אותם על טעותם.

 

אבי לוזון מתרגז

אני קורא במעריב כי מה שהפריע לאבי לוזון הם שלטים שהרים הקהל של מכבי ת"א נגד ההתאחדות לכדורגל. בפעם הבאה, אמר היו"ר, הקבוצה תקבל קנס. מה עם קנס על ההתאחדות בפעם הבאה שאבי לוזון פותח את הפה ומתבטא בצורה לא ראויה? היו לו דברי בלע  נגד מי שלטענתו פגע במכבי פתח תקווה (כולל שופט שטעה), זלזול בנבחרת היוונית, התבטאויות נגד התקשורת הישראלית – ואלה רק חלק מהקורבנות של חרצובות לשונו של אבי לוזון. הפוסל במומו פוסל.

רק בשביל התיאוריה, מעניין מה יעשה אבי לוזון אם בקהל של מכבי פתח תקווה יעלו שלטים נגד ההתאחדות. האם גם אז ירהיב ליבו להטיל קנס על הקבוצה אליה קשור?

 

עד כאן להיום. אם יש לכם עוד מה לתרום בנושאים דומים ואחרים, אנחנו מקשיבים באימייל shushuhashual1@gmail.com

מרכינים ראש ביום השואה, קולו ושושו

53-54 או 55-58?

בסופ"ש האחרון נתקלתי בטור מאוד נחמד של ערן לאור במקומון הירושלמי "כל העיר" שעוסק בתחרות בין שני גופי השידור בישראל. אתם מוזמנים לקרוא:

הכותב מציג את המציאות העגומה: "העשירים" האיכותיים שאיבדו את כל הנכסים האטרקטיביים שהיו בידיהם ונשארו רק עם העטיפה הנוצצת, לעומת "העניים" שלמעשה יש להם את כל החומרים האטרקטיביים, אבל הם מציגים אותם בחובבנות לשמה. מסכים מילה במילה עם מה שכותב לאור, ומקווה שבעתיד נראה דברים אחרים: או שצ'רלטון יחליטו לקחת את עצמם בידיים ולנצל את מה שיש להם כדי למנף את זה ולהפוך את הצפייה בערוצים שלהם לחוויה, או שבערוץ הספורט יחליטו לפתוח את הכיס ולקנות זכויות שידור של ליגות יוקרתיות מספיק כדי להצדיק את הצוות המצוין שיש להם בערוץ (ולמעשה די מבוזבז במציאות של היום כשאין להם את הליגה הישראלית, האנגלית וטורנירים בינלאומיים גדולים).

השעמום מכה שוב

מכבי חיפה והפועל ת"א עדיין נמצאות בתחרות עיקשת על ראשות הטבלה. אחרי שכבר קיבלנו השוואות של המאמנים, השחקנים ואפילו היכולת הביתית, ולכן בערוץ הספורט חשבו שכנראה הגיע הזמן לשטויות. עידן עמיאל מאתר ספורט5 בודק את היכולות לנצח בקופסא ובאורווה, היכולת לכבוש בדקות הכרעה, טעויות שיפוט לטובתם והקרבות ראש בראש ביניהן כדי לקבוע שהפועל ת"א עדיפה.
http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Article.64.57302.html
ברמת הקוריוז זה סביר, רק חבל שהכתבה המאוד לא מקצועית הזו הופיעה ככותרת ראשית לאורך זמן באתר ערוץ הספורט כאילו מדובר בידיעה חדשותית ממעלה ראשונה.

עוד כתבה מוזרה היא באתר ONE. עמנואל רוזן מפריז בקובעו כי גוטמן מצליח היכן שאפילו סר אלכס פרגוסון היה נכשל. כן, גם לי זה נשמע ביזארי באותה מידה.
http://www.one.co.il/Article/135613.html

ערוץ הספורט ו-NBA

הפלייאוף החל אתמול ומעיון באתר ערוץ הספורט לא נראה כי מתוכננים שידורים בערוציהם בימים הקרובים. אתמול והיום היריבים מצ'רלטון משדרים שני משחקי פלייאוף ואתמול גם קיבלנו משחק בערוץ ESPN. מה קורה עם ערוץ הספורט וה-NBA? בארבעת השבועות האחרונים פתאום צומצמו עד נעלמו לגמרי שידורי ה-NBA מכלל ערוצים 55-58. האם זו בעיה חוזית? האם זו בעיה כספית? חוסר זמינות פרשנים? לאבי בר הפתרונים.

גם אתר ערוץ הספורט היום בבוקר ממשיך בחוסר ההתייחסות. מדור ה-NBA הכיל הבוקר טבלאות כאילו העונה הרגילה עדיין לא תמה.

בינתיים בצהריים בערוץ הספורט גילו את הבעייתיות ועדכנו את לוח התוצאות של הסיבוב הראשון בפלייאוף, אבל כנראה שהם לא ממש יודעים שהמשחק בין לוס אנג'לס לבין יוטה משוחק היום בשעה 22:00 על פי שעון ישראל, קרי בתאריך 19/4 ולא 20/4.

עדף, הדף, או עקף?

טעות מאוד נדירה אבל משעשעת בוואלה! ספורט בדיווח על המשחק אתמול בין מכבי פ"ת לבית"ר ירושלים:

מי שלא ראה את המשחק לא ממש הבין מה קרה בדיוק במהלך: האם קאלה הדף את הכדור, אולי הכדור הדף את קאלה בדיוק כמו בתחילת המשחק שהוא קיבל את הכדור לפרצוף מטל בן חיים 🙂 או שבעצם הכדור עקף את קאלה? לזכותם ייאמר שהם עלו על הטעות מהר מאוד ותיקנו את זה:

מזל טוב למיכל גרונדלנד- הגולש מייק:

ראיתי ב"אתר מספר אחת" שהעובדת המצטיינת מיכל גרונדלנד חגגה בריתה לבתה החדשה. ומי בין המוזמנים? כמובן כל המי ומי בעולם הספורט כולל שחקנים ומאמנים בכירים שמסוקרים ע"י האתר ביום יום, פשוט לא יאמן כי יסופר… תמונה אחת שווה אלף מילים, ובמיוחד זו:

איך אפשר לקרוא אח"כ את האתר הזה ולקחת אותו ברצינות? (למראות זוועה נוספים: http://www.one.co.il/cat/extra/glitch.aspx?id=36853).

קטנות

ניר שועלי, ממש לא חשוב לי אם מושיק ליפץ צופה או לא במשחק ספורט.

עדי רובינשטיין, אני מבין שהחלטת שבטוח יש שתי יורדות מליגת העל, אחרת לא ברורה לי הקביעה שמהמשחק בין סכנין לקרית שמונה תצא יורדת אחת (ביחד עם הכח עמידר).

ליפקין, התסריטים לבית"ר ירושלים יכולים לחכות קצת. להבדיל מהפרשנים שכבר הספידו את בית"ר ירושלים, כרגע (גם פורת חושב כך) הקבוצה הזו נראית טוב. עדיף לבצע סיכומים כאלה בסיום העונה או לפחות אחרי שהקבוצה באמת איבדה סיכוי תיאורטי.מה גם שאתר ONE פתאום מוציא סיפור לתסריט 2 שלך בעל הסיכוי הבינוני…

גולש ותיק שמקושר לכדורסל שלח לי את הלינק הבא שבו נשאלת השאלה אם דריק רוז משיקגו אחרי משחק אחד טוב הוא היורש של מייקל ג'ורדן. אין מי שחתום על השטות הזו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3703051,00.html

איכות השידורים – טור אורח של קרת

אין ספק שכאשר התוכן הספורטיבי משודר ברמת HD (היי דפינישן) הוא נראה פשוט מדהים אבל כאשר הדבר היחיד שקיים ברמת הספורט הוא ליגה ספרדית (בין משחק אחד ל 2 בשבוע) ומשחק ביום מליגת האלופות קצת קשה לבקש מהצרכן לשלם עוד 65 שקל בחודש (25 על הממיר ו 40 על החבילה) עבור התוכן הזה. אני יודע בוודאות שהליגה האנגלית כן משודרת ב SKY HD ככה שיש אפשרות טכנית להעביר את זה לארץ. בצ'רלטון צריכים להחליט שהם משקיעים קצת יותר ולפתוח ערוץ כזה גם כן. גם ESPN משדרים ב-HD בארה"ב ואנחנו מקבלים איכות מינימלית.

גם אם נעזוב את נושא ה-HD בצד, במקרים רבים השידור ה"רגיל" שמגיע לארץ הוא פשוט גרוע. אפשר לראות את זה באיכות השידור המאוד ירודה של ESPN לעומת האיכות המשובחת של Eurosport, ולראיה, תנסו לראות את הכדור בטורניר הטניס שמתקיים עכשיו במונטה קרלו.
דווקא ערוץ הספורט כן מעבירים את השידור באיכות ראויה לחלוטין (בוודאי בליגת האלופות) אבל צ'רלטון לפעמים (לא תמיד) מזלזלים בצרכנים ומעבירים שידור באיכות מאוד ירודה (גם ליגה ישראלית וגם אנגלית), וחבל.

אם יש לכם מה להוסיף, להביע, לכתוב ולבקר, לחצו על הלינק הבא למען עתיד בטוח עבורנו ועבור ילדינו. ביחד נוכל להביא למדינת ישראל שלום, בטחון, כלכלה טובה, להוריד את האבטלה ולטפל בתקשורת הספורט שלנו. shushuhashual1@gmail.com

קולו ושושו

פרשום ראשון

אתר ONE לא יכול לסבול שמישהו אחר יעלה בחכתו ידיעה בלעדית בלי שתגיע תגובה מתוך בית בסר. ב-YNET חשפו את הבילוי בשעות הלילה של שחקני מכבי ת"א, גיינס ומגי. כתוצאה מכך השניים הושעו. היום ONE יוצאים ברעש, צלצולים ופס אדום בידיעה ראשונה על כך שהשניים לא הורשו להתאמן היום, כי הם מושעים. פשששש, השניים מושעים ולכן לא התאמנו, אך זה כנראה באמת פרסום ראשון מדהים שמחייב אזכור משולש בגוף הכתבה. שימו לב שמרוב חגיגה ב-ONE אפילו טעו וכתבו "פרשום ראשון". אולי מעתה יש להתייחס כך לכל הפסים האדומים באתר ONE? פשוט לקרוא להם פרשומים ראשונים.

 

עוד פרשום ראשון

העונה עוד לא נגמרה וכבר מתחילות הספקולציות ב-ONE. שוב ידיעה על שמועת התעניינות בשחקן. אופירה אסייג מספרת כי גם הפועל ת"א מתעניינת בדוד רביבו בנוסף למכבי חיפה ובית"ר ירושלים.

דוד רביבו עצמו אומר שהוא רוצה להישאר באשדוד, ואלי כהן אומר שהוא לא יודע על כך כלום, אך מתוך הכתבה אפשר להבין שבמידע לפרשום הראשון הזה מעורב או הסוכן של השחקן או השחקן עצמו שדורש מאשדוד לשפר את החוזה שלו לקראת העונה הבאה. איך אני יודע? כי אופירה לא מספרת רק על ההתעניינות, אלא היא גם יודעת כמה השחקן ידרוש וגם את אורך החוזה (שנתיים), מידע שיכול להגיע או מדוד רביבו עצמו או מהסוכן. אתר ONE נוקט בשיטה של יד רוחצת יד וכיוון שאינטרסנט מעורב במידע שניתן לאופירה אסייג, אז היא מרגישה חובה לפרגן לתפוח האדמה הלוהט ומוסיפה את הקטע הבא לכתבה:

http://www.one.co.il/Article/135495.html

לגולש צדוק חממי הידיעה הזו נראתה מוכרת מאיפשהו. הוא גרד את פדחתו עד שלפתע נזכר שכבר שלשום אשר גולדברג מטלספורט כבר הביא את הידיעה על התעניינות הפועל ת"א בדוד רביבו.
http://www.telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=18363
עוד תוהה חממי: האם לסקופ על דוד רביבו יש קשר לעובדה שאמש נערכה חגיגת המימונה בבית משפחת רביבו, ובחגיגה נכחו באופן מפתיע, רביבו, אבוקסיס וצוות של וואן? האם יש קשר לאייטם המפאר היום את גליצ'ים?

אכן פרשום ראשון לעילא ולעילא.

הזוועון היומי

מערכת גליצ'ים המפורסמת שברה במשך הזמן המון שיאי גועל ורפש, אבל לא יכולתי להתאפק שראיתי את הגועל נפש התורני שהופיע בימים האחרונים, ועוסק בשוער מכבי נתניה, לירן שטראובר. כידוע, שטראובר נמצא בהליכי גירושין מענבל גבריאלי, ובמערכת גליצ'ים החליטו לפרשן את כל מה שקורה בגזרה ולהוסיף עוד קצת נפט למדורה. איך עושים את זה? מציקים לזוג בשיחות טלפון חטטניות, ובסופו של הגליץ' מוסיפים את המשפט הבא:

אתם מבינים מי מנסה להטיף מוסר לשוער של נתניה ומזכיר לכל עם ישראל מה הסטטוס שלו בתעודת הזהות. אין גבול לרשעות שיש שם, כן- זו פשוט רשעות להיכנס לעניניו הפרטיים של אדם בצורה כזאת פולשנית. אני רוצה לראות איך היתה מתנהגת גברת אסייג אם כל מיני כתבי חצר של "עומדים בשער" היו מתקשרים אליה או אל בעלה ושואלים אותה על מצב ההיריון שלה ואם יש לה בן או בת או אם היא בכלל בהיריון מדומה (וזה לא ממש מעניין אותי, זה רק כדי להדגים לכם את הפלישה לפרטיות של אדם פרטי). גועל נפש לשיפוטכם: http://www.one.co.il/Cat/Extra/Glitch.aspx?id=36765

 

פני מדור הספורט

לטורי הפרשנות במדורי הספורט של עיתוני מעריב וידיעות אחרונות מצורפות תמונות כותבי הטורים. עמיר פלג, אביעד פוהורילס, אבי רצון, אמיר אפרת, אייל לוי, ודומיהם. מדובר על סוג של שגעון גדלות של כתבי הספורט שנהנים שתמונתם תתנוסס לצד השם שלהם כדי שיכירו אותם. מדוע אני חושב כך? כי מי שיביט בעמודי החדשות של העיתונים לא ימצא תמונות של הכתבים גם אם מאוד בכירים דוגמת בן כספית, יאיר לפיד ואחרים. אפילו במדורים קבועים כמו ביקורת טלוויזיה לא מופיעות תמונות כותבי הטורים.

לכאורה מה רע? העורכים של מדורי הספורט כך נותנים כבוד לטאלנטים שלהם, העיתונאים עצמם מבסוטים שתמונתם מוכרת לכל עם ישראל. האמת היא שכך הכותב הופך להיות לא פחות חשוב מאשר תוכן דבריו.
נהוג לומר שהעיתונאי עצמו לא אמור להיות האישיו, אך לאחרונה זה לא כך בתקשורת הספורט. רון קופמן, למשל, הפך להיות חשוב הרבה יותר מאשר תוכן ההתלהמות שלו, אופירה אסייג גם לעומת רוב ה"פרשומים הראשונים"  שהיא מביאה, וכנראה שגם בעיתונות הכתובה מנסים לבדל את מדורי הספורט ואת הכתבים מהקונקורנציה בעזרת התמונות שלהם. בפועל, זהות כותבי הבלוגים, סליחה – הטורים, הופכת להיות חלק לא פחות חשוב מאשר הדיעות המובעות בהם, ולי זה מעט מפריע.

 

אתר ערוץ הספורט

המון מידע, כתבות, לינקים, ציצים, מדורים, קטעי וידאו, לוחות שידורים ועוד כהנה וכהנה יש בעמוד הראשי של אתר ערוץ הספורט. רק דבר אחד חסר – אפשרות ליצור קשר עם מישהו מערוץ הספורט דרך האתר. האופציה היחידה היא אם מישהו רוצה לפרסם אצלם, אך לא אם מישהו רוצה להעיר להם על השידורים בטלוויזיה או על תכנים באתר.

אפילו אצל היריבים באתר של צ'רלטון ובאתר ONE קיימת אפשרות ליצור קשר, רק אתר ערוץ הספורט ממשיך לצפצף על הגולשים. מדוע? זה עוד סממן שבו הגולשים פחות חשובים לערוץ הספורט מאשר הרצון לעשות עוד ועוד כסף.

 

אלינו, לעומת זאת, אפשר לפנות. אנחנו אפילו מבקשים שתעשו זאת. כרגיל אנונימיות מובטחת אם אתם חפצים בכך. shushuhashual1@gmail.com

קולו ושושו

פרשת קשטן-טביב-מעריב

אתמול פרסם מעריב את דו השיח בין אלי טביב, הבעלים המיועד של הפועל ת"א, לבין ישראלי נוסף שנכח במשחק הזוגות של אנדי רם בטורניר מיאמי. השיחה התגלגלה, ובין היתר עלה הרצון של טביב לראות את המאמן הלאומי עומד על הקווים של האדומים בעונה הבאה. הסיפור שהיה, כך היה:

הסיפור התחיל כשכתב העיתון, אלמוג שריד שהיה בטורניר מיאמי בטניס בשבוע שעבר, הביא סיפור ממיאמי לפיו אלי טביב דיבר בחופשיות במהלך משחקו של אנדי רם עם חבר באיזור שמור לאורחים של אנדי רם על כך שהוא רוצה לראות את דרור בהפועל.
 
במעריב מאוד התלהבו מהסיפור, גם בגלל הבלעדיות וגם מכיוון שכבר שבועיים כולם מתעסקים בשאלת המאמן הבא של האדומים, אף אחד לא מבין מדוע הפועל לא סוגרת עם גוטמן ומה החלק של טביב בכל הסיפור. במעריב שמחו כי מצד אחד יש להם סיפור בלעדי ששופך אור למה בהפועל מתעכבים עם החתימה של הצמד גוטמן-אבוקסיס (חיכו לראות מה קשטן יעשה בנבחרת והאם יש סיכוי להביא אותו), וגם מצד שני מראים כי האיש האמיתי שמושך בחוטים הוא טביב ולא הראל (אם כי מן הסתם הם לא יכולים לציין זאת בבירור אלא רק לרמוז רמז עבה).
 
בעיתון החליטו למרוח את הסיפור הבלעדי על כל השער של המוסף ביום שני , והתקשרו לבקש תגובה מאלי טביב, שהופתע מאוד מהדברים ונבהל. כעבור זמן קצר הוא חזר אליהם עם טענה שהכול המצאות, לא היה ולא נברא, הוא לא היה במשחק בכלל ולא יודע על מה מדובר. מעריב הסבירו לו שהדברים מוצקים, אך הוא איים בנחרצות שאם הסיפור יפורסם הוא יתבע אותם דיבה על הכפשת שמו, אך לאחר שחשפו בפניו עוד פרטים והתעקשו על כך שהסיפור יפורסם ושהם לא מפחדים מהאיומים על תביעה כי יש להם הוכחות חותכות, הוא שינה את הגירסה והודה שהיה בטורניר אך לא דיבר עם איש על הפועל ת"א ועל כדורגל.

לנוכח האיומים של טביב, בעיתון התחילו להתלבט האם לפרסם את הסיפור או לא, גם בגלל האיום בתביעה וגם בגלל שזה בעייתי מאוד לפרסם בענק סיפור שמביא כתב רק על סמך עדות שמיעה. לאחר סבב התייעצויות עם הדרגים הגבוהים ביותר בעיתון ועם הייעוץ המשפטי הם קיבלו מהם הנחיה לפרסם את הסיפור מכיוון שעפ"י היועץ המשפטי אין שום בעיה משפטית לפרסם לאור הפרטים שמצויין במערכת, והודיעו על כך לטביב. הדבר הראשון שעשה טביב זה להתקשר לחברי ההנהלה בארץ, וכך כעבור שעה הוציאה הנהלת הפועל הודעה לעיתונות לפיה מוני הראל יפגש בשבוע הבא עם גוטמן כדי לסכם על המשך הקשר בעונה הבאה, זאת כדי לטרפד למעריב את הסיפור. למרות זאת, כולם למעשה הבינו מה קורה, מכיוון ששבועיים ההנהלה סירבה להגיב לשמועות ופתאום היא מוציאה הודעה, מה שגרם למעריב להשתכנע עוד יותר שיש דברים בגו. בנוסף, הראל צילצל אל כתב החצר שלו נדבר צנציפר כדי להתריע ולמזער נזקים, וכך צנציפר פירסם כי הראל שוחח אישית עם גוטמן והודיע לו שהוא מעוניין בו כאשר הוא החליט זאת על דעת עצמו (בניגוד למה שנכתב במעריב).
 
בבוקר מוטי פשכצקי מאתר ערוץ הספורט קפץ על העניין ועשה פולו אפ עם טביב ממיאמי בו הוא מודיע שהוא תומך בגוטמן במאה אחוז ומעוניין שהוא ישאר המאמן. אבל למרות זאת, במעריב חגגו את הסיפור בבוקר והרגישו שיצאו גדולים, מה גם שהם לא באמת מאמינים שטביב יתבע אותם כי בסופו של דבר גם הוחלט "לעדן" קצת את הטקסט ולהשמיט ביטויים פוגעים שטביב אמר על קשטן שהופיעו תחילה, אך במעריב רצו למזער את מידת הסיכון.

בנוסף צריך לציין שאשר גולדברג מטלספורט פרסם בשבוע שעבר שטביב מעוניין בקשטן או ברוני לוי, אבל לא הביא שום ציטוט או משהו שקרוב למה שמעריב הביאו אתמול בפרשה הזאת כך שאי אפשר להסיק מדבריו של גולברג לגבי הכוונות האמיתיות של טביב: http://www.telesport.co.il/CodeNew1024/article.aspx?id=18179.

הזרים של מכבי ת"א חוגגים במנדי'ס

אתמול פרסם Ynet שארון מגי וצ'ארלס גיינס חגגו אתמול עד השעות המאוחרות במועדון המנדי'ס, בדיוק איפה שדאור פישר נדקר לפני כחודש בערך. היום בבוקר Ynet חוגג את הפרסום הראשון שלו, עושה את סיבוב הניצחון עם דגל ישראל וטוען שבעקבות הידיעה שהוא פרסם, שני השחקנים הושעו מהקבוצה. בידיעת הפולו-אפ מביא אהוד כוהנים תגובה ראשונה של סוכנו של מגי, אבל שום תגובה רשמית מהנהלת הקבוצה. אתר "מספר 1 בספורט" דווקא שומר הפעם על יושר מקצועי ולא פורס את הפס המפורסם על הכתבה שלהם, ומביאים את האקסטרה שחסרה ב-Ynet, תגובה קצרה של היו"ר הצהוב שמעון מזרחי.

באשר לאתר ספורט 5, אני מרשה לעצמי להעתיק את הטוקבק שכתב הגולש קרנף: "מדוע הסיפור של גיינס ומגי שבילו אינו מופיע באתר ערוץ הספורט, ואם כן אז מוזכר בחצי ידיעה למטה?? מעבר לכך, הסיפור צוין אתמול בשקופית (כן שקופית!!) בחדשות הספורט ולא דווח כידיעה ע”י מגישי התוכנית. אני חושב שזו פעם ראשונה שדבר כזה קורה, האם זו שיטה חדשה להעלים סיפור?!?!".

אתר ספורט 5 משכלל שיטות ישנות שהוא נוהג בהן במשך תקופה ארוכה: אנחנו לא מדווחים על מה שאינו קיים אצלנו או לחילופין לא מרחיבים יתר על המידה על נושא שלא פורסם לראשונה אצלנו. אני בטוח שהאגו של אדון בנוביץ' נפגע בצורה קשה אחרי פרסום הפרשה אצל המתחרים, אז בתגובה בחרו העורכים של האתר ושל חדשות הספורט להמעיט בערכה. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היה קורה אילו בנוביץ' היה העיתונאי שעולה ראשון על הסיפור ומפרסם אותו…

נו, אז מה השתנה? – קולו שב מהנופש

חזרתי מהחופש בו הייתי מנותק לגמרי מכל אירועי הספורט בארץ, אלא אם מחשיבים את התחרות העממית של ריצת האבות אחרי זאטוטים והידחפות לתורים ארוכים על מנת לקנות צ'יפס דלוח. במקרים הללו יש לישראל סיכוי לזכות בשלושת המקומות הראשונים בכל תחרות בינלאומית.

חזרתי והחלטתי להתעדכן מהעיתונים על האירועים האחרונים. נתחיל עם בעל התפוצה הגדולה ביותר.

ידיעות אחרונות

ביום ראשון בעיתון ניסו לטפל בשלוש פרשיות שונות: ההרחקה של נימני, הגול שהיה או לא היה להפועל ת"א ואסף אפל ורפאל נאה מנסים לחמם את הגזרה בין יריבות הכדורסל המושבעות מכבי ת"א והפועל ירושלים. בדיעבד הראיון של שיינמן עם נימני כשהאחרון טוען שהוא בכלל לא יודע מדוע הורחק נראה בדיעבד בדיחה מצחיקה הרבה יותר מרשימת ה-11 בעמוד 3.

ביום שני הפולו אפ עם הפוקוס בעיתון של המדינה הוא רק על הסיפור על נימני. השער השנוי במחלוקת של הפועל ת"א יורד מסדר היום לכותרת משנית, המתיחות בין קבוצות הכדורסל נעלמת כליל בייחוד כשמכבי ת"א הפסידה לחיפה. יכול להיות שאהרוני מתחיל להטביע חותם כי פתאום השער מוקדש רובו לאתלטיקה הקלה, אסתר רוט מצטרפת לפרשנות, יש מאמר על יצחק קפלן מהכדורעף ואפילו יש כותרת על שוטוקאן. בגדול אהבתי את מדור הספורט של יום שני. מה שהכעיס אותי בעיתון הוא הטור של אמיר אפרת שמסתלבט על בושינסקי שלא עומד מאחורי נימני ומשתמש במילים של בית מרקחת (ציטוט: "היוו"? "אמש"? הגשש החיוור כבר היו עושים מבושינסקי מערכון ומתקשים להוציא אותו יותר רכרוכי ממה שהוא). כנראה לאמיר אפרת טוב עם השפה הנמוכה והמדמנה בה נמצא הכדורגל הישראלי. אחר כך הוא יוצא בטוריו נגד התקשורת שקובעת בהחלטיות שלא היה גול (ביום ראשון על איינשטיין ושירזי) ומכריזה על שערים כעל שערי אליפות (ביום שני). מישהו כבר אמר לפניי שהשינוי מתחיל מבפנים.

היום בידיעות אני דווקא רוצה להתחיל עם עם רפאל נאה ששוב נתפס ישן בשמירה למרות שהוא מקורב לכל מה שקורה במכבי ת"א. הוא מקבל את התשובה הלאקונית משמעון מזרחי לגבי בילוי השחקנים כי הלה בכלל לא יודע אם הסיפור נכון. במעריב אורנן מדלג על התגובה של היו"ר ומביא תגובה ממכבי בעילום שם שרואה את העניין בחומרה. בעיתון הארץ כהן ואורגד מביאים בנוסף לתגובות האנונימיות, גם תגובה של היו"ר שאם יתברר שהדבר נכון, יקבלו בקבוצה החלטות מיידיות. האם נאה פנה מוקדם מדי לשמעון מזרחי לקבלת תגובה או שהוא פשוט מגן על האינטרסים של הקבוצה?

אתמול בעיתון צנציפר וקספריוס  דווחו על גליקשטיין ומנסדורף שישחקו ביחד בטורניר הזוגות של המאסטרס ברמת השרון. היום בעיתון יש תמונה ורק שכחו לדווח אם הם ניצחו, הפסידו או אולי הורחקו בגלל שצבטו את השופט הרביעי ויעמדו בפני ועדת משמעת. סך הכל שני עמודים נטו שלא עושים ממש חשק. דווקא היה נחמד לקרוא מעט על ספורטאי עבר שהיום מתמחים בעסקים. לא כל כך בגלל התוכן כי מדובר על מוצר חרוש (כמה עוד אפשר לקרוא על מיקי ברקוביץ' ועל טל ברודי?), אלא מתוך תקווה שזו תחילתה של התייחסות לנוסטלגיה ספורטיבית בגליונות החג של ידיעות אחרונות.

 

מעריב

ביום ראשון כבר מקדם את פני שער מדור הספורט ובו על כך שטיל של אייל משומר השאיר את חיפה בודדה בפסגה. מבחינה דקדוקית זה נכון, אך כשמשתמשים בביטוי שמישהו נשאר בודד בפסגה, זה לרוב כי הפער מהמקום השני גדל. גם במעריב של יום ראשון אבי נימני מקבל את הראיון הפותח. לגבי חיפה אבי רצון קורא לשער של משומר "שער של אליפות" (כנראה אליו התכוון אמיר אפרת בטורו ביום שני), הקהל של חיפה מקבל ציון 7 (בידיעות הוא הופיע במדור "הכי רע"). נכון שמשפחת לוזון לא אהודה במעריב, אבל אין צורך לצאת בכתבה על הביטויים של יעקב לוזון שצעק כאוהד מתוסכל. להבדיל מאחיו אבי, הוא אינו נושא בשום תפקיד חשוב.

ביום שני במעריב יוצאים עם חשיפה זוטא שבה בעלים מיועד של הפועל ת"א מדבר עם חבר ומזכירים את קשטן. חשיפה שמקבלת מקום מוגזם בשער מהסוג שבידיעות אחרונות חוגגים עליה, אך ממעריב לא ציפיתי לכך. לפחות ההפסד של מכבי ת"א בכדורסל מקבל קדימות, יש כתבה על התחתית בליגת הכדורגל שלנו (שדי מוזנחת מרוב טיפול בשילוש הרמזור: ירוק, אדום וצהוב שמובילים את הליגה) וגם החלטה נכונה לשים תמונה של נימני צובט את אדלר עם קרדיט לצ'רלטון – תמונה אחת שווה וגו'.

היום במעריב כמעט כפול ספורט מידיעות וזה מתבטא גם בתוכן: כדורסל נשים עם טור פרשנות של לביא, התייחסות נרחבת למשחק הכדורסל של חולון ואשקלון, ידיעות על עונשים וקנסות בכדורגל מקבלות מקום נרחב יותר ממה שהקצו העמיתים מרחוב מוזס, ועמוד שלם מוקצה לבית"ר ירושלים. בצד הבעייתי טבק נזכר רק עכשיו שיש סיכוי להפחתת 10 נקודות על התפרצות קהל למגרש. ההחלטה התקבלה בתחילת השנה ורק עכשיו נזכר להביא את הידיעה? התירוץ הפתטי שטבק מביא "היא לא זכתה להדים מאחר שתשומת הלב אז ניתנה להחלטה על שינוי מבנה הליגות". נו, באמת, עדיף שתגיד שפישלת. טעות של העורך הביאה את הטור של אביעד פוהורילס בלי קרדיט של שמו, רק עם התמונה. גם בטורו כותב פוהורילס: "הידיעה במעריב כי גם דרור קשטן נמצא בבנק המועמדים של אלי טביב לעונה הבאה האיצה בהנהלת הפועל ת"א להוציא ההודעה על הרצון להחתים את אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס". בגלל טפיחת השכם העצמית בדקתי שוב שלא התבלבלתי ואכן מדובר במעריב ולא בידיעות אחרונות.

הארץ

השגתי את העיתונים של אתמול והיום בלבד. הכותרת הראשית של יום שני היא על פגישה של נימני ומתיאוס. להבדיל מה"חשיפה" של מעריב שהיא האזנה לשיחה שבה עלה שמו של קשטן, כאן מדובר בפגישה אמיתית. יש גם כתבה מעניינת על אלי כהן, רק הכדורסל הישראלי נדחק לקרן זווית. ארבעה עמודים מתוכם שלושה על כדורגל.

כנראה שעוזי דן דורש את ליטרת הבשר שלו כל יום. אתמול עמוד שלם והיום ליגת האלופות על חצי עמוד מתוך כעמוד וחצי נטו. מה שחסר לי היום בהארץ הוא טור פרשנות על בית"ר ירושלים ועל הליגה שלנו שבעה מחזורים לפני הסוף.

דווקא במוסף החג יש כתבה ארוכה על פרוספקט עתידי ל-NBA שהובאה מהניו יורק טיימס. ללקק את האצבעות. ובנוסף יש גם כתבה במלאות 20 שנים לאסון הילסבורו. לכך התכוונתי כשרציתי התייחסות לספורט גם במוספי חג.

ועוד משהו נוסף על בירם כיאל: בהארץ כתוב שהוא צפוי להיקנס כנראה בסביבות 10000 ש"ח, במעריב שהוא ננזף וצפוי להיקנס ובידיעות שהוא כבר נקנס אתמול ב-1000 דולר.

ישראל היום

את ישראל היום השארתי לסוף. קודם כל אין עיתון ביום שלישי. ביום ראשון דווקא נחמד לקבל אותו כעיתון משלים. טאו ויטוריה, הסוכנות למלחמה בסמים, וטור של רון קופמן מנותק מהאירועים שקרו בסוף השבוע, אך בהחלט חשוב. מי שרוצה באמת לקרוא לעומק על מה שקרה בסוף השבוע יצטרך לפנות למחוזות אחרים.

ביום שני נותנים כבוד לגנואה, נזכרים שיש NBA, אבי סגל חוגג על מחזור כדורסל וליאב נחמני בכתבה על איזי שרצקי. זה שאין עיתון ביום שלישי, לא גורם לאלי סהר לחשוב שיש לכתוב משהו על ליגת האלופות. חבל.

 

טור אורח של הגולש צ'יפופו: 

האתר של צ'רלטון: בצ'רלטון פתחו אמנם אתר חדש, אך לא רק שהם לא מנסים אפילו להביא מעט ניוז (לא צריך כתבים בשביל לעדכן על NBA, טניס, כדורגל עולמי וכו'), אפילו טורי הדעה שלהם עלובים ברמתם בערך כמו רמת השדרים שלהם. אפילו במעט שצריך לבצע עריכה באתר שלהם, בצ'רלטון נופלים בינתיים. למשל, בשמו של פדריקו מאקדה. נכון, וכבר בשבוע שעבר כתבו פה על אתר "מספר 1 בספורט" שעיוותו את שמו, אבל בצ'רלטון מתעלים על עצמם וכותבים עליו בשני טורים שונים וכותבים את שמו בשתי וריאציות שונות, על אף שהמרחק בין שני הטורים בדף הבית הוא חמישה סנטימטרים. מצחיק ולא רציני. ואני לא מדבר על זה שהכותרות והמשניות של הטורים מנוסחים בצורה עילגת למדי.

 
וזה חבל, כי צ'רלטון הייתה יכולה להיות אלטרנטיבה לאתר ספורט 5 שהולך ודועך, ולONE שרמתו ידועה לכולם. בינתיים, הם אפילו לא אלטרנטיבה לטלספורט.

ליקוקים של כתב: כולם מכירים את התופעה ששחקן עובד עם כתב ומקבל בתמורה אזכורים מחמיאים בידיעות של אותו כתב, שבתמורה מקבל הדלפות. כל אוהד כדורגל מן השורה יודע להבחין שלאוניד קרופניק הוא אחת החוליות החלשות של מכבי חיפה, ועקב יכולתו הפושרת צירפה את אנדרסון ווסט שהתברר כבלם כושל לא פחות. הבוקר תומר לוי בספורט 5 מספר לנו שמאז שקרופניק חזר הוא מפגין יכולת גבוהה ומשרה ביטחון על דוידוביץ' וחבריו להגנה. אלא שרק בשבת מול הפועל פ"ת קרופניק עשה טעות קשה, שרק במזל לא עלתה בשער של אבוחצירא שהיה יכול לעשות בקלות 0:2. ואכן, פסקה אחת מתחת לחנופה הזולה של ספורט 5 לקרופניק, נכתב שאלישע לוי לא היה מרוצה מיכולתו ותרגל במקומו בהרכב את אלון חרזי. כמה עלוב, כמה שקוף.

תנצלו את היומיים האחרונים של החג, ומחר בערב תשדלו להימנע מהפקקים שכל עם ישראל הולך לעמוד בהם. למרוקאים שביננו: שלחו לנו מופלטות, ולשאר עם ישראל: שלחו לנו אייטמים, רעיונות, צילומי מסך וכו'. shushuhashual1@gmail.com

חג שמח לכולם

קולו ושושו