Archive for מאי, 2009

פורום עומדים בשער

מאי 27, 2009

החלטתי על פי ההצעות שקיבלתי לשנות כיוון ולהעלות פורום בו כולנו יכולים לכתוב ולהגיב על תקשורת הספורט. הבמה פתוחה לכולם. אם יש לכם ביקורת על גוף תקשורת מסויים, כתב, עורך, פרשן, מגיש או על תקשורת הספורט בכללותה, זה המקום לכתוב את הגיגיכם.
כתובת הפורום היא:
http://omdim.agenda.co.il

כולכם מוזמנים. כבר העליתי שם מספר אייטמים, וגם חלק מהגולשים עשו כן.

קולו   colorabi9@walla.co.il

ראיון מעניין של אופירה אסייג

מאי 26, 2009

כל תוכניות הרדיו היום שעסקו בספורט פתחו בגמר הגביע. דיווחים על סגלים, ראיונות עם אבי כהן הירושלמי שקפץ בין התחנות השונות, דיווחים מהקהל (הערה למאיר איינשטיין – זה ממש לא משעשע כשאוהדים הולכים מכות) וכיוצא באלה. די סטנדרטי כרגיל.

עד שב-103FM אופירה אסייג העלתה את ניצן חן לשידור. בטח באתר ONE זה יופיע עם צנזורה כרגיל במחוזות בסר וסידור מחדש של השאלות, אך עדיין מדובר באחד הנושאים החמים ביותר בברנז'ה של הספורט, ואני מסיר את הכובע לראיון שהוא לא הצהרה לתקשורת.
עליי להוריד את הליקוקים והחנפנות של אופירה (כל עם ישראל איתך), כדי לקבל את התוכן הראוי והיו בראיון כמה אמירות מאוד חשובות מצידו של יו"ר המועצה לכבלים ולוויין. קודם כל הוא מתייחס גם לספורט 5 וגם לספורט 5+ כערוצים פתוחים. מבחינתו המצב הנוכחי בו התוכן בערוצים האלה הוא דליל אינו יכול להימשך. אין לו בעיה שיהיו שידורים בערוצי הפיי, כל עוד הערוצים הפתוחים יתמלאו גם כן בתכנים. בין השאר הוא הזכיר את המפעלים החשובים כמו מונדיאל, יורו וקופה אמריקה שאמורים להיות משודרים בערוצים פתוחים.

אופירה אסייג כל הזמן הזכירה את 31 ביוני (תאריך שלא קיים) שאחריו תיכנסנה התקנות החדשות לתוקף, אך ניצן חן אמר שהתאריך עצמו הוא אינו סופי. גם ההחלטות של המועצה אינן סופיות והוא מעדיף להגיע להסכמים עם ערוץ הספורט במקום לכפות עליהם את התקנות באמצעות הרגולציה שתגרור אחריה קנסות ועונשים אם בערוץ הספורט לא יעמדו בהן. למרות לחצים של גורמים אינטרסנטיים (הוא סרב לפרט מיהם), הוא עומד על דעתו שהשידורים החיים בערוצים ה"פתוחים" חייבים לגדול, ובצורה ומשמעותית.

גברת אסייג אמרה לו לא להיכנע לגורמים האינטרסנטיים האלה, כאילו היא עצמה גורם אובייקטיבי שאין לו שום אינטרס בפרשה הזו. עוד הפתיע שלא היתה כמעט התייחסות לערוצים של צ'רלטון עצמם. ניצן חן ניסה לכרוך אותם במסגרת "ארבעה ערוצים בתשלום נוסף", אך ברור כי אם צ'רלטון רכשו זכויות של מפעלים מסויימים, אז הם נמצאים בעמדת יתרון מול ערוץ הספורט שמחוייב בכללים מגבילים הרבה יותר.

 

סוף עונת התפוזים, תחילת המלפפונים

ליגת טוטו למעשה נגמרה. ליגת הכדורסל גם כן. גם היורוליג, ליגה אנגלית, גרמנית, ספרדית, איטלקית ועוד. אז נכון שיש גם גמר גביע, וגמר ליגת האלופות, פלייאוף NBA ואפילו רולאן גארוס, אך בתקשורת כבר יש תחושה של עונת המלפפונים: מתחילים בתקשורת לדון אם אלי גוטמן צריך להישאר או עליו לעזוב את הפועל ת"א, בודקים מיהם המועמדים למכבי ת"א בכדורסל, מי הולך להגיע למכבי חיפה, ושאר שמועות שלא ממש מזיזות כרגע לאף אחד. העורכים מרגישים שבמקרים כאלה אפילו שמועות של התעניינות קבוצות NBA בעומרי כספי (כמו בעשרות מועמדים אחרים) מצדיקות כתבות. שוב אתר ONE ואתר ערוץ הספורט מתחרים ביניהם על פסים אדומים של התעניינויות ושמועות והזרזיף שהתחיל השבוע הולך להפוך למבול כבר בשבועיים שלושה הקרובים. כרגיל חלק מהשמועות לא תתממשנה, אך לא נקבל כותרות בסגנון: טעינו, הוטעינו, אנחנו מתנצלים. לעומת זאת שמועות שתבשלנה לכדי עסקה מיד תלוונה בטפיחות עצמיות, ליבוי האגו והאדרת גוף התקשורת בו הן פורסמו לראשונה. כרגיל, פרט לברנז'ה המאוד מצומצמת של כתבלבי הספורט, לאף אחד לא אכפת היכן פורסמה השמועה מראש. הנה מספר דוגמאות:
http://www.one.co.il/Article/137752.html
http://www.one.co.il/Article/137743.html
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=912&docid=59593&lang=HE
http://sports.walla.co.il/?w=/157/1492171

 

ספורט HD

שידורי HIGH DEFINITION משמשים בעיקר לסרטים ולשידורי ספורט. במהדורת חדשות רגילה אין ממש משמעות אם השידור הוא ב-HD או לא. בסרטים עלילתיים, סרטי טבע ואירועי ספורט איכות התמונה גורמת לצופה להישאב יותר אל החוויה שמולו. ספורט 5 HD כבר משדר זמן מה, ולפני כחודש קיבל ארכה לחצי שנה נוספת מהמועצה לשידורי הכבלים והלוויין. בנוסף ניתן אישור ל-YES להעלות את יורוספורט HD שאכן עלה ופוקס ספורטס HD שבינתיים עוד לא עלה.

דווקא שידורי ESPN מגיעים לארץ באיכות מזוויעה ויש לערוץ הזה יותר צופים מאשר לפוקס ספורטס. היה יותר הגיוני לבקש את שידורי ESPN בפורמט HD למען כל אותם צופים שנהנים לראות הרבה ספורט אמריקאי. תארו לכם את הסופרבול בפורמט HD. לא מגרה את הדמיון?

 

קטנות

המלפפון על אלירן עטר גורם לאמיר אפרת בטורו אתמול להזהיר מפני מכבי חיפה שצפויה להשתלט על כל כשרון באיזור. כנראה העובדה שדווקא מכבי ת"א ובית"ר ירושלים הן אלה ששילמו סכומי עתק לשחקנים לא משפיעה עליו.

יואש אלרואי טוען היום אצל שרוליק שכיסוי הכדורסל של ערוץ 10 הוא הטוב באירופה. כנראה הוא לא טייל הרבה בתקופה האחרונה.

הבלאגן שקורה סביב מינוי מאמן הנבחרת בכדוריד אמור ליצור כותרות הרבה יותר גדולות. חסרים לי הרבה פולואפים בנושא כולל ראיונות עם הנוגעים בדבר. כרגע זה יותר בוער מדדי בן דיין.

פליקס חלפון הוא כבר מזמן לא כדורגלן פעיל. ההסתבכויות שלו קשורות למדורי הפלילים ולא למדורי הספורט.

לא עובר שבוע בלי איזה גליץ' על משפחת בוזגלו או מישהו שקשור אליהם. גם היום כתוב שחובה להיכנס לחינה של מאור ומירן. אני סירבתי פקודה.

 

הצעה

כפי שאתם רואים, אני מנסה להחזיק את הבלוג עם מכונת דיאליזה, מכונת הנשמה ועיסוי לב פתוח. נושא תקשורת הספורט הוא חשוב לכולנו, אך אין מי שרוצה לקחת את ההתחייבות וההשקעה שדורש הבלוג הזה. קיבלתי הצעה במייל שהגיע הזמן לשנות כיוון – במקום לכתוב פוסטים בבלוג, אולי כדאי לפתוח פורום בלתי תלוי שעוסק בתקשורת הספורט. כך כולנו נוכל לדון כשווים באתיקה, בטעויות ובבעיות שצצות בנושא הזה. כמובן שהאכסניה של הפורום צריכה להיות במקום נייטרלי שלא מצנזר את התגובות.

אני מבין קטן מאוד באינטרנט, ובטח בפורומים. לכן אם מישהו מוכן להקים פורום כזה ולנהל אותו, אני מבטיח ליטול בו חלק פעיל כאחד הגולשים. מה דעתכם?

קולו    colorabi9@walla.co.il

היכל התהילה

מאי 21, 2009

שיתוף הפעולה בין רשת לערוץ הספורט נמשך. לא רק חצי גמר וגמר ליגת האלופות, אלא גם שידור טקס הסיום לפרוייקט "היכל התהילה" שעלה בערוץ הספורט ביחד עם טוטו-וינר. לאורך השבועות האחרונים נבחרו 50 הגדולים בין על ידי ועדה ובין על ידי ציבור הגולשים באינטרנט. ייתכן שמקומו של שחקן כזה או אחר שהגיע לו נפקד מהרשימה הסופית, אך למרות כל החששות, בסוף התקבלה רשימה ראויה של שחקנים.

אל הטקס הוזמנו מיטב כדורגלני ישראל, מיטב המאמנים וגם קומץ עסקנים כנהוג במצבים אלה. דני ענבר הנחה את הטקס כאשר הוא מנווט היטב בין כל המוזמנים. מבין 50 הכדורגלנים נבחרו חמשת הגדולים שקיבלו במה להביע את הגיגיהם. המזל הגדול הוא שארבעה מבין החמישה חיים את התקשורת, רהוטים מספיק ויודעים לספק תובנות לצד מספר ויצ'ים משעשעים. כרגיל ברקוביץ' ורביבו חושבים שהם הכי גדולים וטוב היה לראות את שפיגלר, אוחנה מלמיליאן ואפילו דני ענבר עצמו נותנים כבוד לשאר הנבחרים וגם לאלה שלא נבחרו (כמו ברוך ממן).

עוד בתחום החיובי של הערב אפשר לתאר את הנאומים הקצרים של לוזון מההתאחדות ופרי מהטוטו ואת אי הפמפום של ערוצי ערוץ הספורט שחששתי שנקבל על כל צעד ושעל (פרט למספר אזכורים מצידו של ענבר לתוכנית הרדיו ב-102FM כאשר אוחנה עלה לבמה). גם לא היה נסיון לצבוע את הכדורגל הישראלי בצבעים ורודים מדי: ראו את שחקני נבחרת ישראל שרים לעכוזו של פרנק ארוק, אביו של אבי רן סוגר חשבון בטלוויזיה עם מכבי חיפה, מוזכר הפקס של זאהי ארמלי, הבלאגן של אוהדי בני יהודה עם בן טובים ועוד.

בצדדים השליליים אני קודם כל פותח בכך שקברניטי התוכנית יצאו מתוך הנחה שכל הצופים מכירים את 50 הכדורגלנים או שלכולם יש מנוי לערוץ הגולד. פרט לאבי רן, כמעט לכל אחד מ-44 השחקנים הנותרים שנכנסו להיכל התהילה הוקצה מעט מאוד זמן מסך עם כתובית שמתארת ביובש כמה משחקים שיחק, כמה אליפויות וגביעים יש לו וכמה שערים כבש. למשל, על משה סיני סופר שהוא הגיע מיפו להפועל ת"א ו…זהו. מוטי איווניר – השחקן עם הבעיטות הכי חזקות. מוצי ליאון – השחקן הכי קשוח. ככה מסכמים קריירות?

מגבלת הזמן של שעה וחצי (כולל פרסומות ופרומואים) לא הותירה מספיק זמן כדי להביא יותר על פועלם של השחקנים, בייחוד כאשר שוב ושוב הנושאים של נבחרת מקסיקו 70 והמפגש הכפול מול הרוסים שבו ועלו. כשצפיתי במשדר הרגשתי את משמעות הפתגם תפסת מרובה לא תפסת: דבורין וגולדברג מעלים זכרונות על מגרשים; יש נסיון לבחור את השער הגדול בכל הזמנים; התייחסות לאבי רן; נכון שעמנואל שפר הוא אגדה, אך מרוב התעסקות בו, נשכחו חלק מהמאמנים האחרים כמו דוביד שווייצר, דרור קשטן, ואחרים שגם להם יש הישגים בכדורגל הישראלי.

לו הערב המכובד הזה היה משודר בערוץ הפתוח ספורט5 עם הקצבת זמן של שעתיים, זה היה עושה טוב גם לנו הצופים, גם לרשימת הנבחרים וגם לפרוייקט כולו. וכאילו כדי לסמל את מה שרשמתי, באו קרדיטי הסיום והסתירו את שער הסלאלום של אוחנה מול אוסטרליה שנבחר לגדול ביותר.

 

בשולי פרוייקט היכל התהילה

רחל איפרגן טוענת שערוץ 2 באדיבותו של ערוץ הספורט שידר חלקים ניכרים מסרטה על אבי רן נשאר בן 24. הם לא ביקשו את רשותה, גנבו את זכויות היוצרים ואפילו לא נתנו לה קרדיט. רחל איפרגן מספרת כי היא שוקלת לתבוע אותם על גניבת זכויות יוצרים ובעקבות זאת פנתה לאיגוד התסריטאים והבמאים כדי לקבל מהם ייעוץ.

הסרט שודר בעבר בערוץ 3 מת"ב דיגיטל והוא נתרם לאתר הרשמי של מכבי חיפה ומשודר שם. גם בעבר, היא טוענת, רקחו מהסרט קליפ לרגל חגיגות ה-90 למכבי חיפה ללא רשותה וידיעתה. היא עבדה על הסרט כ-5 שנים בגלל חוסר תקציב וחורה לה לראות שכל פעם מישהו בא ונוגס מהסרט כאוות נפשו. היא מעידה שכרגע תחושתה היא קשה מאוד והיא מתכוונת לפנות לעיתונאית כיוון ששום גבר לא יפרגן לה בנושא.

מובא כאן הלינק לסרט המקורי של איפרגן באתר הרשמי של מכבי חיפה:
http://maccabi-haifafc.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=6449

עדכון צהריים: דני ענבר התנצל בפני איפרגן וגם המפיקה אילנית. דני יעלה אותה לשידור בתכנית שלו ובערוץ הספורט יוסיפו קרדיט על השידורים החוזרים ויביעו התנצלות. בזאת הפרשה הסתיימה בצורה מקובלת על שני הצדדים.

 

היכל התהילה בכדורסל

דני ענבר אתמול סיפר שזו פעם ראשונה בארץ שעולה פרוייקט מהסוג של היכל התהילה. אני דווקא נזכר בפרוייקט דומה של ערן סלע וארהל'ה ויסברג על ענף הכדורסל שגם בו הוזמנו מיטב הספורטאים מהענף והוענק כבוד, אך ללא החיבוק התקשורתי וללא ההקצבות שקיבל הפרוייקט של ערוץ הספורט. לכן פניתי לערן סלע כדי לשאול על האספקטים הפיננסיים והתקשורתיים דאז והנה תשובתו המפורטת:

הסיפור שלנו היה אחר לגמרי מאשר מה שקרה בתקופה האחרונה עם היכל התהילה של הכדורגל, ביוזמת ערוץ הספורט והמועצה להסדר הימורים בספורט. למעשה, ערב היכל התהילה של הכדורסל הגיע כהמשך למעין ספר/אלבום למזכרת שחיברתי יחד עם אהרל'ה ויסברג בהוצאת מודן, כחלק מספריית הכדורסל שאני אמון עליה מזה שמונה שנים באותה הוצאה לאור.

לא היתה כל כוונה לארגן טקס כלשהו והספר נולד ממקום של אהבה לכדורסל ורצון לשמר, לתעד ולהנציח שמשותפים לאהרל'ה ולי. בנינו טפסי השתתפות מיוחדים וחילקנו אותם בדואר, בפקסים ובמיילים לכ-170 אנשי כדורסל שאיתרנו. ביקשנו מהם לדרג על פי סדר את חמישים השחקנים בישראלים הטובים בכל הזמנים. זה היה חתיכת פרויקט רציני וכבד עבור שני אנשים בלבד, אבל הצלחנו להרים את זה איכשהו ותוך כדי עבודה שאל כבדרך אגב אחד השחקנים שדיברתי איתו, סטיב שלכטר, אם מתוכנן ערב השקה לספר או אירוע כלשהו.

 ההערה הזו הדליקה אותי ופתאום חשבתי שיכול להיות כאן משהו גדול באמת, מיוחד במינו, אירוע שטרם היה. רתמנו את אילן השועל, אוהד מכבי ת"א שעובד בהוצאת מודן ובחורה שאוהבת כדורסל בשם הדס פיסצקי שיצרה איתי קשר והציעה עזרה בצד  ההפקתי, והחלטנו להרים אירוע במקביל להוצאת הספר תחת לחץ של זמן וממש מכלום.

אילן השועל עשה עבודה גדולה בקטע של גיוס כספים, לקח מפה, הוציא מההוא, אסף משם, שנורר מאוהדים וחברים בוקר ולילה. שכנענו את הבעלים של "הטירה" בגעש שהמקום שלו יזכה בחשיפה גדולה בזכות המון נציגי תקשורת שיגיעו לסקר את האירוע והוא נתן לנו הנחה משמעותית. פנינו לערוץ הספורט כדי לנסות ולסדר שידור חי מהאירוע, אבל כל מה שהם הציעו היה לארגן אירוע חאפ-לאפ מהסטייל שעשו עכשיו מנהלת הליגה בפיינל פור עם בחירת עשרת השחקנים הכי טובים בתולדות תל-אביב. כלומר, סרט נע של שחקני עבר שעולים על במה, מקבלים איזו תשורה והכל נגמר בתוך חמש-עשר דקות בזמן שבין המשחקים, כשחצי מהאוהדים יצאו לעשן או לקנות לחמניה עם נקניקיה ב-23 שקלים.

כמובן שלא הסכמנו להצעה הזו. נותר לנו רק להצטער ולהתאכזב ופשוט לא להאמין, שהם לא מזהים את הפוטנציאל שברעיון ואת גודל האירוע.

נסענו לאחר מכן לירושלים אל הערוץ הראשון (אורי לוי), שהיה דווקא יותר קשוב ובסופו של דבר הוא זה שהעביר שידור מוקלט של כשעה מהאירוע מספר ימים לאחר מכן.

היו ניסיונות לגייס כספים גם מאיגוד הכדורסל, או לערב אותו בעניין, שלא כל כך הצליחו. האיגוד לא התכוון להשקיע כסף בעניין. באותו זמן עבדתי זמן קצר באיגוד, והעדפתי במחשבה שנייה שלא לערב ביזנס עם פלז'ר כך שדי מהר ויתרנו על קבלת תמיכה או איזשהו סוג של חסות מהם. חשבתי שזה יהיה יותר נכון לעשות את זה לבד.

ארגנו פרסים מחברת הלבשת ספורט, וגם מחברה לשעוני יד יוקרתיים שבראשה עומד אדם שמכיר את הכדורסל מקרוב ותרמה כאלה לכל מקבלי הפרסים. קנינו גביעים מיוחדים מהכסף שהשועל גייס, קיבלנו כתרומה קטעי וידיאו שערך אחד מאוהדי מכבי ת"א, סהר רחמים, והוצגו באותו ערב חגיגי ויצאנו לדרך. שילמנו למנחה (עודד עורף, כדורסלן עבר שגם עבורו זו היתה סוג של חוויה מיוחדת במינה) ולבחור שאחראי על אפקטים מיוחדים סכומים נמוכים יותר מהתעריף המקובל שלהם, אחרי שהצלחנו להדביק אותם בלהט של הרעיון והם הסכימו לשתף פעולה.

בסופו של דבר, אם אני זוכר נכון, עוד השלמנו – אילן ואני – כמה מאות שקלים מהכיס כדי לכסות את הוצאות אולם האירועים, הקייטרינג וכו'. בשלב מסוים השמועה על הערב המיוחד פשטה, ואפילו מכרנו כמה הזמנות במחיר של 200 שקלים לאנשים מברנז'ת הכדורסל שמאוד רצו להגיע ולא נכללו ברשימת המוזמנים, פשוט כי הכסף שלנו היה מוגבל ולא יכולנו לממן להם מנות מכיסנו.

כמובן שהסיפור הזה גם עלה לי בברוגזים למיניהם מצד אנשים שחשבו שהם ראוים להיות ברשימת המוזמנים, אבל לא הוזמנו, כאמור, בגלל בעיות תקציב ובטח לא בגלל איזושהי סיבה אחרת. מי שמאוד רצה ולא הוזמן הסכים לשלם 200 שקל, כאילו הוא הולך לחתונה, נניח, וקיבל הזמנה.

מודן – עכשיו אני נזכר – הקציבו 70 ספרים בחינם אותם חילקנו בסוף הערב לכל אחד מהנבחרים ולעוד כ-20 שחקני עבר שלא נולדו כאן, קבעו את ביתם בישראל וזכו להיות חלק מהספר וגם מהאירוע תחת הכותרת: "בלעדיהם שום דבר לא היה אותו דבר". אנשים כמו סטיב קפלן, סטיב שלכטר, ווילי סימס, קרל נברסון, טל ברודי, בוב גריפין ואחרים.

שנוררנו מכל כיוון אפשרי כדי שהערב הזה יוכל לצאת לפועל ולהיות משהו מיוחד. התרוצצנו בלי סוף, אבל היה בזה סיפוק אדיר.

 בסוף הערב, שהיה כנראה המדהים, המיוחד והמרגש ביותר שהייתי מעורב בו, ניגשה אלי דמות  ותיקה וידועה מערוץ הספורט והתנצלה. "טעינו בגדול, עשיתם משהו מדהים ואני מסיר בפניכם את הכובע". נשאיר את השם מחוץ לסיפור. ובאמת, זה היה אירוע ענק. משהו של פעם בחיים ולבד, בלי תרומות של גופים ומוסדות גדולים. בעצם, סליחה, היה שם נציג "צומת ספרים", אוהד שרוף של הפועל ירושלים, שתרם לנו סכום יפה אחרי שכנועים רבים.

די ברור היה לנו שדבר כזה צריך להיעשות על ידי איגוד הכדורסל או מנהלת הליגה, אבל חלק מהכיף היה לבוא קטנים, לצאת גדולים כנגד כל הסיכויים ובעיקר להפיק ערב לתפארת שיוציא את כולנו מהאפרוריות של היומיום, יכבד ויתעד את העבר ויחבר בין עבר להווה. וזה בדיוק מה שקרה שם. זה, והרבה יותר. עברו ארבע שנים מאז ואין לי ספק שזה הדבר הכי טוב וחשוב שיצא לי מתחת לידיים. ואם אתה מתכוון לפרסם את זה מלה במלה, אז זו שוב הזדמנות להודות לאהרל'ה, אילן והדס ש"בלעדיהם שום דבר לא היה אותו דבר".

 

גביע אופ"א

שולח לי קורא ותיק את האייטם הבא:

זה רק אני או שבעיתון "ישראל היום", מהיום, בחרו להתעלם לגמרי מגמר גביע אופ"א אתמול?
גם אם המשחק מסתיים אחרי סגירת הגליון הרשמית אפשר לבקש מהכתב לכתוב שתי כתבות עם ריכוז הנתונים עד לרגע הסגירה ואז לחכות עוד קצת עד ההורדה לדפוס, או פשוט להדפיס את כל העמודים מלבד אותו עמוד שעליו תתפרסם הכתבה ורק אחרי זה לכרוך את העיתון.

 

קטנות

 מדוע במעריב מחליטים לפרסם (ולבצע) את משאל כדורגלן העונה עוד לפני שהעונה תמה? נכון שאניימה זכה, אבל בואו נניח בשביל התרגיל התיאורטי שבשני המחזורים האחרונים יניב קטן כובש 8 שערים ואניימה הוא האחראי  העיקרי לשתי תבוסות של הפועל ת"א. מדוע במעריב ממהרים לצאת בדירוג הזה כשהעונה עוד לא תמה. זה זלזול בקוראים ובשחקנים כאחד.

אבי רצון מבקש משמעון מזרחי לפרוש בגלל שקבוצתו מתקשה מול קבוצות אחרות בארץ. זה אותו אבי רצון שנהנה מקרבות של בונקרים וחפירות שמאפיינות את הליגה האיטלקית.

אייל ברקוביץ' משדר ברדיו מביתו בחיפה, רביבו מביתו בארצות הברית. רדיו חיפה לא אוהב את כך שברקו משדר ממקום בו יש לרדיו חיפה זיכיון. אני לא יודע כמה בשר יש בנושא הזה, הרי כתבי רדיו מקומי יכולים להביא חדשות מחוץ למחוזות, אבל לפחות נהיה שמח בברנז'ה.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/893/509.html

ליאור דובדבני בגלי צה"ל מתבלבל ושוכח שאופירה אסייג ואייל ברקוביץ' ראיינו את גאידמק ב-103FM ולא ב-99FM.

נ.ב. כמעט שלושה שבועות עברו מאז שהבלוג הוצע למסירה. עוד לא נמצאה הצעה רצינית אחת.

קולו  colorabi9@walla.co.il

הופ קטנטנים

מאי 20, 2009

המון רעש עשתה בתקשורת החשיפה בתחקיר של ערוץ הופ קטנטנים על הכסף שהוציאה דליה איציק לשיפוץ ושיפור ביתה. אה, סליחה, זה היה בערוץ 2. אם לא הייתי מתקן את הטעות בטח הייתי מקבל טוקבק נזעם או מייל כועס ממישהו מקושר לערוץ 2 עם בקשה לתיקון המידע ובטח היתה מצורפת גם השאלה איך אני טועה ומטעה את ציבור הקוראים.

שוב היום בחדשות הבוקר של ערוץ 2 שודר קטע קצר ממשחק חצי הגמר בין מכבי ת"א לגליל/גלבוע. בצד ימין היה הלוגו של ערוץ 2 ובצד שמאל הופיע הלוגו של ערוץ 10 ששילם לא מעט על המשחק כדי לשדר אותו חי אתמול. פתאום עלתה כתובית אדומה שהסתירה את הלוגו של ערוץ 10 שכך טענה: מתוך שידורי 5+ LIVE. אני מנחש שגם בערוץ 2 יודעים היכן שודר המשחק ומספיק היה להביט בלוגו של ערוץ 10 בקטע הזה.

זו לא פעם ראשונה שערוץ 2 בשיתוף פעולה עם ערוץ הספורט פשוט משקרים לצופים שלהם עם כתובית כזו. הנה מה ששודר בערוץ הלייב אתמול:
http://www.sport5.co.il/broadcastsheet_new.aspx?FolderId=816&lang=he&mode=0&toDate=19/5/2009

מישהו יכול למצוא לי בדל של שידור משחק כדורסל בערוץ הלייב אפילו בשידור חוזר?

 

רייטינג נמוך לערוץ 10

שוב ערוץ 10 אכל אותה עם הרייטינג של הספורט. רק 8.8% למשחק הכדורסל אתמול. משחק העונה של הכדורגל השיג 15.7% בלבד ומדובר במשחק הכי חשוב של העונה. ספק אם ערוץ 10 ימשיך שנה הבאה להשקיע כל כך בספורט בייחוד כשהוא בהפסדים גדולים.

הנתונים עוד יותר מפתיעים כאשר חצי גמר ליגת האלופות ששודר בערוץ 2 (רשת) השיג רייטינג של 25.3%. האם חלק מהציבור שבע מספורט ישראלי ומעדיף במקום ההזדהות עם גיבורים מקומיים לצפות בספורט ברמה הגבוהה בעולם? כנראה התשובה היא חיובית. בייחוד כאשר חלק מהפרשנים (וקופמן בראשם) טוענים לאורך זמן שרמת הספורט הישראלי ירודה וממש לא מעניינת.

הרמה לא הרבה יותר ירודה משנים עברו (אם בכלל), אך את התוצאות לפרשנויות הללו ניתן לקבל בטבלאות הרייטינג.

 

START

איך בדיוק אתר http://www.start.co.il מחליט על סדר אתרי הספורט שהוא מפנה אליהם?

startsports

 

העתיד של מעריב

ביום חמישי תוכנית הברנז'ה של רדיו תל אביב הקדישה חלק נרחב לעתידו של עיתון מעריב שכבר הרבה זמן נמצא בהפסדים. קיצוצים בשכר, השכרת הבניין, תשלום עבור חניות ועוד סנקציות נופלות על ראשי העובדים המסכנים. בתוכנית עלה סוג של קונצנזוס בין המשתתפים שעיתונים במודל הישן אינם יכולים לשרוד בעת החדשה וכמו הדיליז'נסים גם הם יעלמו. עיתונים צריכים לחבור למדיה האלקטרונית (אינטרנט, טלוויזיה, אינטראקטיביות, סלולר וכד') כדי להישאר בחיים או לשנות בעלות למי שלא אכפת לו להפסיד כסף. דווקא הקיצוצים שיש באתר NRG שולחים את מעריב לכיוון השני. ההתפטרות של העורכים גלעזר ויובל לא תעצור את חרב הקיצוצים שמונפת מלמעלה.

שליטה בגוף תקשורת נותנת כוח רב. לשלדון אדלסון שמחזיק בעיתון ישראל היום, לא אכפת להפסיד כסף על העיתון כי יש לו המון הכנסות אחרות. המודל הכלכלי של ישראל היום הוא בעצם שאין ממש מודל כזה. משפחת נמרודי לא יכולה להרשות לעצמה הפסדים מהסוג שאדלסון יכול להרשות לעצמו. עליית החינמונים בארץ מורידה את מעריב עוד יותר אלי פי פחת.

האם במעריב במסגרת הקיצוצים הקרובים יפטרו את הכתבים והפרשנים שעולים הרבה כסף ובמקומם יעדיפו להעסיק כתבים ופרשנים זוטרים? איך מדור הספורט של העיתון יושפע מכך? העתיד כרגע לא נראה טוב ויואב גולן נמצא כרגע במלחציים: מצד אחד אם האיכות תרד, אז החשיפה תקטן עוד יותר, אך מצד שני עליו לקצץ לא מעט. לא הייתי רוצה להיכנס לנעליו בימים אלה.

 

כץ מול רקנאטי – שושו השועל

אני חייב להתייחס לשטות התורנית באתרי האינטרט – והיום: התנצחות של רענן כץ (באמצעות אתר מספר 1 בספורט), ושי רקנאטי (באמצעות אתר ספורט 5). כץ בחר לא להגיע למשחקי הפיינלפור של הקבוצה בבעלותו, ומאשים באמצעותה של אופירה את מי שכינה מדליף בהנהלה. מה בוחר 'המדליף' רקנאטי לעשות? להגיב לכץ באמצעות אתר ערוץ הספורט, שיש לו שם מילה או שתיים.

פשוט גנון, אין מילים אחרות. העובדה שאתרי האינטרנט משתפים פעולה עם שני הילדודס האלה רק מראה את הרמה האמיתית של האתרים האלה (שמבחינתי הם מזמן אותו הדבר). מעניין מה היה קורה אם גליל היו אתמול מפתיעים ומדיחים את מכבי, אני מתאר לעצמי שהאדונים כץ ורקנאטי לא היו שולפים את הסכינים, אלא היו עוטים על עצמם שכפ"צ-קסדה ויוצאים למלחמה, וזה בדיוק הצהוב שמחפשים שני האתרים שמחשיבים עצמם כגדולים בביזנס.

 

קולו   colorabi9@walla.co.il

משחק העונה

מאי 19, 2009

אייל ברקוביץ' בעמדת הפרשן סימן את יבואה והצליף בו את נחת לשונו לכל אורך המשחק תוך כדי שימוש באת חפירה, מכוש ודחפור. ישנם עוד שחקנים של הפועל ת"א שלא ממש עשו הרבה, אבל איכשהו הכל התנקז ליבואה שסומן כמטרה מבחינת ברקוביץ' מאז ההיעדרות שלו.  ברקוביץ' אפילו הודה בכך בשידור שמבחינתו השחקן כלל לא היה אמור לשחק "כך כתבתי ב-ONE". אולי יבואה לא היה אפקטיבי, אבל אני ראיתי שהוא לפחות ניסה – הוא היה מעורב במעט המהלכים ההתקפיים שעשתה הפועל ת"א. לשיאו הגיע ברקוביץ' כשאמר שהוא היה מוותר על יבואה תמורת 0 שקלים.

אייל ברקוביץ' כאדם לא היה עובר את אייל ברקוביץ' הפרשן. כולנו זוכרים את המאמר בו אייל יצא נגד מעורבות יתר של ההורים תוך שהוא משכיח את זה שהוא עצמו תקף עם דני עציוני בגלל חילוקי דיעות לגבי ברקוביץ' ג'וניור. אייל ברקוביץ' בעברו כשחקן גם הרשה לעצמו להתנהג באותן דרכים שהוא עצמו מגנה כרגע. אתמול שוב צצה הצביעות בנושא הזה.

יורם ארבל בעמדת השדר פשוט נגרר אחרי ברקוביץ' ולבסוף התחיל להגיב גם הוא נגד יבואה לעומת שחקני הפועל אחרים.

 

ידיעות ומעריב

לגבי משחק העונה, אני קודם כל רוצה להתייחס למה שכתב אמיר אפרת בטורו אתמול בידיעות אחרונות: "עזבו אותי מיניב קטן וגילי ורמוט. הגיע הזמן לסגור את התיק הזה", וגם: "זה אולי מפתיע, אבל ה-11 של האדומים חזקים יותר". היום בטורו: "אני לא מגלה לכם כלום כשאני מציין שכבר 10 שנים בערך, כל המשחק של חיפה עובר דרך יניב קטן. כל הכבוד לקטן על ההצגה אתמול, אבל אף אחד לא הפריע לו".

יניב קטן זוכה לציון הנדיר 10 בידיעות. מי שיקרא את מהלך האירועים של המשחק של איתי אליהו לא יבין מדוע. גם המשפט של ליפקין לא שופך הרבה אור בנושא: "כל השחקנים של חיפה ראויים למחמאות. בלטו במיוחד הילד אייל גולסה, שהחליף בדקה ה-23 את גוסטבו בוקולי הפצוע והוכיח שוב שבחיפה גדל יהלום, ובירם כיאל שלקח מנהיגות במרכז המגרש".

גם במעריב קטן מקבל את הציון 10 ואניימה 9, אבל שחקני השדה של הפועל ת"א מקבלים ציונים של 4-5 ולא 2-3 כמו שחילקו בידיעות.

שאלה שאני משאיר פתוחה: יש ספק למישהו שאם הפועל ת"א היתה מצליחה להשוות בפוקס בסיום המשחק, אז יניב קטן לא היה זוכה בציון 10?

אחרי מוסף פתיחת עונת כדורסל מגוחך אי שם בשלהי השנה שעברה (שהיה לעג ושנינה בברנז'ה) החליטו בידיעות לתקן את הרושם ויצאו עם פרוייקט גדול ומושקע לקראת הפיינל פור. שמונה עמודים עם הרבה כיוונים שונים: מליניאק בודק את הגבוהים בארבע הקבוצות, נאה ואשד מראיינים ארבעה ישראלים מארבע הקבוצות (מזל שקוז'יקרו הוא אחד המרואיינים, אחרת זו היתה כפולה משמימה לגמרי), חדשות אחרונות של נאה, גליקמן ואפל, ארבעה טורים של ארבעה פרשנים על ארבעת המאמנים (תנחשו לבד על מי כותב רפאל נאה)  וכתבת מפתחות של צביקה שרף (מאוד מוזר שהוא לא מקבל גם קרדיט בשער האחורי). פרוייקט מוצלח וטוב.

מעריב הלכו על הבנאלי. אבי אורנן מראיין את אבי אשכנזי מחיפה. סט של חדשות ותגובות מכל הקבוצות וטורי פרשנות של אביב לביא ועפר שלח כשכל אחד מתלבש על משחק אחד. היתרון היחיד של מעריב מול ידיעות הוא הסטטיסטיקה. כל אוהד כדורסל יודע שכדורסל נמדד גם בסטטיסטיקות ולו היו טבלאות סטטיסטיות גם בידיעות, הפרוייקט שלהם היה מושלם.

אם כבר הזכרתי את הסטטיסטיקה, אני מאוד אוהב שגם בכדוריד עלתה במעריב טבלה סטטיסטית. אולי עם עוד טבלאות כאלה בכדוריד ובענפים אחרים שנותנות ערך מוסף מעבר לכובשי השערים ולתיאורים מהמשחק, היחס אליהם ישתנה. בידיעות, לעומת זאת, מתייחסים עדיין לכדוריד כאל סרח עודף.

 

ישראל היום

 לא רק אמיר אפרת נפל בתחזיות. יותר ממנו נפל שלמה שרף. הנה מה שכתב אתמול: "על שתי הקבוצות לשחק ולחתור למשחק התקפי…. האם זה אכן יקרה? תשכחו מזה. אלישע לוי יצופף את המשחק מהרגע הראשון, ובאופ פרדוקסלי יסתמך על החוליה הפחות מוכשרת של קבוצתו – ההגנה. עם פילוסופיית משחק המתבססת קודם כל על העקרון 'לא לספוג', הוא ינסה לעקוץ את הפועל ת"א ". היום הוא כבר מלא תשבחות לאלישע לוי ("הוא ספג ממני לא מעט ביקורת לאורך העונה, אבל אתמול הוא הביא את חיפה מוכנה על הצד הטוב ביותר"). שום חרטה על נבואה שלא התגשמה.

בתחום הכדורסל אבי סגל חוגג עם חדשות וניתוחים לקראת הפיינל פור. ארז אדלשטיין מוסיף ניתוחים טכניים. סיקור לא רע, אבל עדיין חסר לי קצת אלי סהר שיכול להיות יותר נשכני.

מזל שישנו רון קופמן שיכול לתת קצת יותר על הכדוריד מאשר עוד ידיעה קטנה בשולי העמוד.

 

הפרסומת של  ברקוביץ'

שימו לב לפרסומת הבאה שמציצה מאתר ONE. ניסיתי לברר אם ברקוביץ' שילם עבור הפרסומת הזו או שמדובר בפרגון לאחד מעובדי האתר, אך עדיין לא קיבלתי תשובה. יש לי ניחוש על בסיס האייטמים שבהם מסעדת 206, סוכנות רוברטו ושאר גורמים מקבלים פרסומות חינם ב-ONE, אך הוא עדיין רק בגדר ניחוש.

commberko

 

קטנות

שלשום שודר בערוץ הספורט משחק הפלייאוף השביעי בין בוסטון לאורלנדו. בלוח השידורים של אתר ערוץ הספורט השידור לא הופיע וגם לרוב העיתונים לא יצאה הודעה. בסוף המשחק שודר, אך חלק מהרייטינג נגרע בגלל חוסר מודעות של הציבור.

דני עציוני תובע את אייל ברקוביץ'. בידיעות ובמעריב יש התייחסות קטנה, בישראל היום כותרת גדולה. האם יש כאן נקמונת של רביב שכטר אשר  נתבע על ידי אתר ONE בו עובד ברקוביץ'?

פרוייקט היכל התהילה עומד לפני סיום. אתמול ביציע העיתונות היה נסיון לבחור את חמשת השחקנים הגדולים על ידי הפאנל. מדוע חמישה? זה כדורסל כאן? עכשיו מבקשים באתר לבחור את השער הגדול של הכדורגל הישראלי. כמובן שהשער של סטלמך לא מועמד, כי הוא לא צולם. גם השער של מלמיליאן (קיבל כדור על קצה רחבת ה-16 עם הגב לשער, הקפיץ פעם אחת, פעם שניה על הברך, פעם שלישית בכף הרגל ובפעם הרביעית בחצי סיבוב השחיל בעיטת יעף לפינה הרחוקה של החיבורים מעבר לידי השוער) קבור אי שם במרתפי ערוץ 1. ראובן עטר מחצי מגרש או הריפעטיל גם לא במועמדים. ארבעה שערים לבחירה הם ממשחקי הנבחרת ורק אחד (מכנס) מהליגה. מדוע צריך לבחור שער אחד? ממתי שער יכול להיות חבר בהיכל התהילה?

לא רק שרף ואפרת טעו בניחוש שלהם, גם פוהורילס (אייטם של בני):
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/878/000.html

ועוד משהו קטן על אייל ברקוביץ' (היום הוא מככב אצלי). הנה דבריו מסיום משחק העונה אתמול: "אם נסכם במלה אחת – הצדק נעשה".

 עדכון: מנויי מעריב ובאי היכל נוקיה מקבלים היום מוסף נוסף לפיינל פור. המוסף לא נמכר בחנויות

 

אני לא יודע מתי אני אעלה עוד פוסט.

קולו   colorabi9@walla.co.il

סיכום מחזור הליגה

מאי 17, 2009

אחת מתוכניות הדגל של ערוץ 1 לאורך השנים היא תחרות האירוויזיון: הקדם, חצאי הגמר והגמר. תמיד תחרות הגמר נערכת במוצאי שבת וכך קרה גם אתמול. בלי קשר לאיכותו, האירוויזיון דחק את סיכום מחזור הליגה אל מחוץ לשידורי רשות השידור. מדוע? לרשות השידור ישנם שני ערוצי טלווזיה, ערוץ 1 וערוץ 33. כבר קרו מקרים בהם שידורי ספורט נדדו מערוץ 1 אל ערוץ 33, אך לא אתמול.

האירוויזיון שודר במקביל בשני הערוצים האלה, וכך לא קיבלנו אתמול בערב בערוץ 1 שידור חוזר לסללום המדהים של ויסה (ולהשתפכות של איינשטיין על יכולותיו), לחוסר היכולת של בית"ר ירושלים ובכלל כל אוהדי הספורט (כולל הדתיים) שמחכים לקבל את מנת הכדורגל השבועית במוצאי שבת נשארו ללא שובע.

 

ידיעות אחרונות של יום ראשון

גם אם בית"ר ירושלים שיחקה רע, גרוע, מחפיר וגועל נפש, עדיין אין שום הצדקה להשוואה למשחק השרוכים מול בית שאן. כבר ראינו המון משחקים לאורך השנים של קבוצות שאיבדו עניין בליגה ושיחקו רע, אך מה שייחד את משחק השרוכים דאז הוא שבית שאן השתינה מהמקפצה כשיש חשש למשחק מכור. בית"ר ירושלים איבדה סיכוי לליגה, היא שיחקה ביום רביעי בחצי גמר הגביע והנפילה במתח הגיונית. כמובן שמשחקנים מקצוענים מצפים ליותר יכולת, הקרבה ואכפתיות על הדשא, בייחוד עם המשכורות שהם מקבלים בבית"ר, אך עדיין המרחק גדול ממשחק השרוכים ומהשחיטה ללא רחם שמעביר עמיר פלג את הקבוצה הזו. מדוע כשנתניה משחקת רע, אין השוואות מגוחכות כאלה?

מי שינדוד לעמוד 11 בעיתון יקרא שראובן עטר שטף את שחקניו במחצית, ששמעון גרשון שיחק פצוע, ואפילו יש הסבר מדוע פרננדס לא שיחק. לעמיר פלג קל לצאת בהכרזות כמו על שמעון גרשון בלי לדעת את חומרת פציעתו, וכנראה שלא הרבה השתנה אצל עמיר פלג הדמגוג מאז התוכנית ספורטיווי מלפני כעשור וחצי. גם אז הוא השתלח בכולם.

בידיעות גם מנסים ללקק כל טיפה מהידיעה החרבה על קרן הלייזר שהפריעה לדודו אוואט במשחק הנבחרת מול יוון. קנס של 16 אלף יורו ובעיתון ששים לספר שזה בעקבות חשיפת ידיעות אחרונות (כולל עיגול אדום ומיותר). שיינמן, מספיק לחלוב את הידיעה הזו, מה גם שמדובר בתיש.

כבר התבטאתי בעבר נגד פרסום שערי הזכות והחובה בטבלאות הליגות השונות. אבל אם כבר מביאים את יחסי השערים, לפחות שידייקו. לאברטון הוסיפו בידיעות שער זכות מיותר ולביירן מינכן הורידו שער חובה. הנה שני לינקים שיעזרו לניר חפץ ויוסי אהרוני כדי לבדוק להבא.
http://www.premierleague.com/page/Statistics/0,,12306,00.html
http://www.bundesliga.de/en/liga/tabelle/

 בפן החיובי אני יכול לציין פרומו טוב לקראת משחק העונה, שניים וחצי עמודים שאינם קשורים לכדורגל מתוך 13 עמודי תוכן (אני לא סופר את עמוד השער ועמוד ניחושי הטוטו) וכבוד למנצ'סטר יונייטד.

בפינת הנעלם: הפכתי והפכתי בעיתון ולא מצאתי שום התייחסות לאירועים האלימים בדרבי הפתח תקוואי.

מעריב של יום ראשון

המאמר החשוב של היום הוא זה של אייל לוי שמביא האשמות של גורמים חיפאיים נגד התקשורת באהדת יתר לשתי הקבוצות התל אביביות הבכירות. כתבה מעניינת שראוייה לבחינה מדוקדקת יותר מאשר סתם שמועות באוויר. הייתי רוצה לקבל יותר נתונים על כמות הסיקור של הצהוב והאדום לעומת הירוק. בינתיים המאמר עוד לא עלה לאתר NRG, אך אני ממליץ לכל אחד מברנז'ת הספורט לקרוא אותו.

כבר בתחילת מדור הספורט אבי רצון טוען שהמשחק של בית"ר ירושלים לא היה מכור. אבל עדיין לא ברור לי איך במעריב רוב שחקני בית"ר מקבלים ציון 5 בעוד בידיעות נתנו לרובם את הציון 3.

עוד חילוקי דיעות בין שני העיתונים ניתן לצפות בסאגת רם וארליך. על פי מעריב ארליך קבע עם אנדי רם לאימון משותף, בידיעות כתוב שהנתק נמשך. במעריב ארליך והראל לוי זכו ב-3950 יורו, בידיעות זכו בכ-4000 דולר.

 עוד במעריב פוהורילס מתלהב מהמדור שלו בו שלושה כתבים מתוך חמישה ניחשו נצחון של קרית שמונה על בית"ר ירושלים ביום חמישי. מאוד נוח לו לשכוח שכל החמישה הימרו על נצחון של סכנין, ורק אחד (טוכמן) נתן נצחון למכבי ת"א. פוהורילס עצמו עם 2 מ-5 ברמת הנצחונות במדור המיותר הזה.

 

לותר מתיאוס וימפולסקי

לותר מתיאוס השעה את ימפולסקי ויש חילוקי דיעות בין האתרים השונים לסיבה.

על פי פשכצקי בערוץ הספורט הסיבה היא איחור לאימון.
http://www.sport5.co.il/articles.aspx?folderid=912&docid=59063&lang=HE

על פי דור בלך מוואלה הסיבה היא שהשחקן לא עזר לסחוב ציוד.
http://sports.walla.co.il/?w=/157/1486601

על פי חן מישל מ-ONE גם הסיבה היא איחור של השחקן.
http://www.one.co.il/Article/137251.html

זה עדיין לא מונע מאתר ONE להעלות את הגליץ הבא (חן מישל היא אחת מהכותבים בו): כרטיס אדום למאמן שניפה שחקן חשוב מהסגל סתם ככה, ואפילו נתן לו ברקס והודיע לא להגיע לאימון המסכם. האם הסיבה לכך היא שאותו שחקן החליף כמה מילים עם אחת מהברנז'ה? וחשבנו שהוא הספיק להתבגר.

קטנות

"עד עכשיו הם שתקו" – אלו המלים בפרסומת לתוכנית הרדיו של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ'. איזה שתקו בדיוק? הרי ברקו כותב טורים ב-ONE ומשדר בטלווזיה את המשחק המרכזי ואפילו שמעתי אותו ברדיו. אופירה אסייג עצמה גם מעלה מספר רב של כתבות באתר ONE, כך שלא ממש מדובר בשתיקה.

בשידור משחק הכדורסל החמישי בין חולון לגליל היה אמור להיכנס שחקן ישראלי אצל הגליל. עפר שלח החליט שחייב גם לצאת ישראלי. האם מדובר באי הבנה של החוק הרוסי או בטעות עקב חוסר תשומת לב?

במהלך השידור החוזר בערוץ הספורט של לוס אנג'לס מול יוסטון החליטו להביא לידיעת הצופים את תוצאת המשחק בו הם צופים ברגע זה בפס החדשות שנע בתחתית המסך. חלמאות.

לכל שידור שעולה באתר ONE מצטרפת המלה "בחינם". האם שידור באתר ערוץ הספורט עולה לנו כסף?

במדור מציצים מנסים להראות כמה פרגוסון חשוב למנצ'סטר יונייטד. כל הדוגמאות אינן מתחום הספורט כולל פמלה אנדרסון ומשמר המפרץ. הנה מה שהוסיפו עוד במדור הזה על פמלה אנדרסון: "מעבר לקשר הגורדי-רוחני בינה לפרגי, פמלה אנדרסון התגלתה במשחק פוטבול זניח. רוצה לומר: הבכורה במדור הייתה צריכה להגיע קודם. עמכם הסליחה". ככה מקדמים ספורט נשים.

 עדכון ערב: עלה המאמר של אייל לוי לאינטרנט.
http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/891/781.html?hp=3&loc=1&tmp=3548

 

תגידו, באמת אין לאף אחד אחר ביקורת על תקשורת הספורט אותה הוא רוצה להעלות כאן בבלוג על בסיס קבוע?

קולו   colorabi9@walla.co.il

חופש חד פעמי מהחופש

מאי 14, 2009

TIM EFFORT

על פי סקר TIM חשיפת אתר ערוץ הספורט ספגה נפילה גדולה בחודש אפריל של כ-120000 גולשים עד לרמה של 407 אלף. כשהצניחה היא יותר מעשרים אחוזים לעומת החודש הקודם, כל הקומה של הבניין אמורה לדלוק באור אדום בוהק ומהבהב. המצב אפילו חמור יותר, כי זה קורה בחודש שבו ענפים רבים נמצאים בישורות האחרונות שלהם.

המסקנה שאני מקבל היא שאתר ערוץ הספורט חייב לשנות כיוון ולהתנתק מהאינטרסים הטלוויזיוניים אם הוא רוצה להגדיל בחזרה את החשיפה שלו. כלומר, להפסיק לפמפם באתר כל שידור זניח בערוצים הטלוויזיוניים, להתייחס לעוד ענפים ומפעלים בכבוד גם אם הם משודרים בצ'רלטון, להתייחס לכל הקבוצות בליגה באותה צורה (ולא כל כך הרבה לנתניה, למרות שמעמדו של פשכצקי רם ונישא), ולבטל את כל הפרובוקציות כמו מדור הציצים, סליחה, מציצים.

נכון שכרגע המחשבות של אבי בר ולהקתו נתונות לניצן חן ואיך להפעיל לחץ על מנת לבטל את הגזירות, אך אם לא יתעשתו בקרוב, הם יישארו עם אתר מושקע ויזואלית, אך ללא גולשים.

 

לימור לבנת

אתר ONE שמח לדווח שלימור ליבנת הצליחה להשיג עוד תקציב לספורט. כמובן שאופירה אסייג מוסיפה פסים אדומים, כותרות פרסום ראשון כשבסך הכל מדובר על החלטת ממשלה. כמה זה מצחיק? ישיבות הממשלה התקיימו בלילה ואופירה אסייג מעלה את האייטם לפני הצהריים, אך עדיין חשוב הפס האדום.
http://www.one.co.il/Article/137013.html

הרי ברור שנושא כזה יעלה גם אצל המתחרים כמו גלובס, אז איפה פה החשיפה הגדולה?
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449566&fid=2605

 

דמעות תנין של האיגודים

ויהי בימים ההם כשערוץ הספורט החזיק בערוץ בודד שנקרא ערוץ הספורט. אחד הפרומואים שעלה אז בערוץ היה "170 שידורים ישירים בשנה בערוץ הספורט".

אוטוטו ניצן חן ומועצת הכבלים מתחילים לאכוף את המגבלות שלהם על ארבעת הערוצים שקיימים כיום במספרים 55-58 בממירים. ערוץ הספורט מגייס מגוון קולות נגד ההתניות הממשמשות ובאות. אבנר קופל כבר איים בתביעה נגד המועצה, ועכשיו קוראים ראשי איגודים שונים (כדורסל, שחיה, כדוריד,  טניס, שייט, אופניים, טריאתלון והנכים) שיש להימנע מלהטיל מגבלות על ערוץ הספורט.

ראש איגוד השחיה, למשל, שוכח ששידורי השחיה פתאום נעלמו מלוח השידורים של הערוץ. שייט? כמה שידורים מהענף הזה היו במהלך השנה האחרונה בערוץ הספורט? לפני מספר ימים אבי בר התבטא שייתן במה לספורט הנכים. עכשיו התשלום מגיע, וראש איגוד ספורט הנכים משלם בפרגון הפוך.

מה עם הצרכנים עצמם? מדוע ערוץ הספורט לא שומע את תגובות הצופים? הרי אם התקנות ייכנסו לתוקף,לדעתי הצרכנים דווקא ירוויחו. התשובה לכל המקטרגים על כך שערוץ הספורט ישדר מעט שידורים ישירים היא שכך אף אחד לא יקנה את ערוץ הלייב, כי יהיו בו עוד פחות שידורים ממה שיש כרגע. לכן, אם אבי בר רוצה שמישהו יקנה את ערוץ הלייב, הוא יצטרך קודם כל למלא את הערוץ הפתוח והפלוס בתכנים. אלמנטרי ווטסון.

לניצן חן נשאר רק לטפל בתביעות המשפטיות שתבואנה בעקבות ההקלות על ערוצי הפיי של צ'רלטון – הקלות שאין לערוץ הספורט.

אתר וואלה מדווח על כל הנושא הנ"ל:
http://b.walla.co.il/?w=/7/1484687

אתר ONE שתמיד שמח להיכנס בערוץ הספורט מעדיף רק לדווח על תגובת ניצן חן ומעדיף להשמיט את תמיכת האיגודים. חדשות חלקיות, כרגיל:
http://www.one.co.il/Article/137096.html

 

הימורי מעריב

בפרסומות של וינר ישנו איש (או שניים) המקושר לתקשורת הספורט שמנחש מספר משחקים. הייתי אומר פרשן, אבל גם אופירה אסייג לקחה שם חלק. ראו במעריב כי טוב ושמו הימורים על משחקי ליגת העל של חמישה מכתבי העיתון. סתם הימורים על תוצאות בלי שום הסברים או כללים. אי אפשר ללמוד שום דבר כי מגוון ההימורים של הכתבים הוא רב, ולדעתי מדובר על תחרויות אגו בין הכתבים לבין עצמם. שום ADDED VALUE מעבר לכך.  זה נחמד כשחברים יושבים ומהמרים מול הטלוויזיה על קערת פיצוחים (וקערה לקליפות), אבל בעיתון זה פשוט מיותר.

לפחות אני לא רואה אינטרסים בהימורים האלה, ואפילו טוכמן מהמר על נצחון של קרית שמונה על בית"ר ירושלים אותה הוא מסקר.

 

קטנות

טור של כלום ושום דבר בישראל היום של רון קופמן. השתעממת? מדוע אתה צריך לשעמם גם אותי בלי לחדש כלום? אהבתי את אבי סגל לפני גליל-חולון, וחבל על השטות של ספרא על פיל ג'קסון – יוסטון גם בלי שני כוכביה. תוציא מהלייקרס את ברייאנט ואת גאסול ותראה לאן הלייקרס מצליחים להגיע לאורך הרבה משחקים. אם כבר NBA, בישראל היום מציינים את המשחק שישודר הלילה ב-ESPN אך לא את זה של ספורט 5.

גם וואלה וגם YNET מביאים ציטוטים של אפי בירנבוים מהתוכנית בגלי צה"ל עם קרדיט. זה לא מוריד מההערכה שלי אליהם, אלא להיפך.

כבר הרבה זמן חלוקת הנושאים ב-ONE לא נשמרת. למשל במדור כדורגל ישראלי אפשר גם לקרוא כתבות על כדורסל, רונלדו, NBA, לימור לבנת ועוד ועוד.
הנה הקטגוריה של כדורגל ישראלי:
http://www.one.co.il/Cat/Articles/MoreArticles.aspx?categoryid=1&tableid=0

שלושה ימים בלי אף כתבה חדשה באתר של צ'רלטון.

איך אתם מחכים לזה? אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' שבים לשדר ברדיו החל מתחילת השבוע הקרוב. ג'מצ'י יחליף את ברקו יום אחד בשבוע ורביבו (בשידור מארה"ב) ביום אחר. מה מוזר? שהם ישדרו ב-103FM ו-104.5FM ואילו מאיר איינשטיין ימשיך לשדר ב-99FM.

 

זה לא ששבתי באופן קבוע. פשוט אני מנסה להחזיק את הבלוג בחיים עד שתגיע הצעה לקחת את הבלוג הלאה.

קולו    colorabi9@walla.co.il

מישהו?

מאי 13, 2009

עדיין נכנסים לבלוג כאן מאות אנשים, אז האם יש מישהו שכן מוכן להרים את הכפפה ולהמשיך? לא חבל?

אייטמים ואפילוג

מאי 7, 2009

ערוץ הספורט חוזר לשדר את ה-NBA. עדיין אין הסבר לזלזול שקיבלנו במהלך השבועות הקודמים, אך כנראה שהמועצה תיכנס לעובי הקורה ואולי אף תעניש את הקריזיונרים מקרימיניצקי שמעלים ומורידים תכנים כאוות נפשם.
http://sports.walla.co.il/?w=/175/1480055
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=131166

היום במבזק החדשות של שעה 7:00 בערוץ 2 עלה קטע מהמשחק אתמול בין צ'לסי לברצלונה. המשחק, כזכור, שודר בערוץ 2 אתמול, אך זה לא הפריע לשים כתובית ברקע אדום ובה נכתב: מתוך שידורי 5+ LIVE.

טור של אייל ברקוביץ' שכנראה ראה משחק אחר. הוא מדווח שברצלונה שלטה בשדה, אך מתעלם מכך שהיא לא סיכנה את השער של צ'לסי. כותב שהמשחק הוכרע בצדק לטובת ברצלונה, אך ללא קשר למהלך העניינים על המגרש. מעניין שההתייחסות שלו לטעויות השיפוט היא מינורית.
http://www.one.co.il/Article/136681.html

ההתאחדות לכדורגל תעמיד למכרז חדש את שידור המשחק המרכזי מליגת העל. כזכור, בערוץ 10 מאוד לא שמחים מהרייטינג שמקבל המשחק המרכזי וכיוון שהערוץ מצוי בהפסדים גדולים, אז אין סיכוי שההתאחדות תקבל ממנו כ-25 מיליון ש"ח שוב, וייתכן שערוץ 10 כלל לא יגש למכרז. חברת קשת שמשדרת בימי ראשון ושני מחזיקה במפלצות רייטינג כמו כוכב נולד, ארץ נהדרת, האח הגדול, עובדה ומונית הכסף גם לא צפויה להגיש הצעה למכרז. ערוץ 1 כרגע ברפורמה כלכלית, ולכן נשאר רק ערוץ הספורט שיכול לשדר את המשחק בערוץ פתוח (שהוא תנאי במכרז). כמה יציע ערוץ הספורט כאשר היריבים מצ'רלטון מחזיקים בזכויות על המשחקים האחרים? הכל תלוי אם אבי בר יחליט שזה עניין של יוקרה.

אוהד שלח את האייטם הבא: שלשום עלתה כתבה ב-YNET ובה תמונה מתוך המשחק בין הפועל ת"א לקרית שמונה. 31 של הפועל הוא לא ורמוט (מס' 14), אלא האליל הבולגרי דמיטר טלקיסקי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3711196,00.html

גם זו תקשורת ספורט: ארגוני האוהדים של מכבי ת"א נכנסים אלה באלה עם האשמות שונות מעל האתרים שלהם:
http://www.tzahevet.co.il/news-open.asp?IDNews=6337
http://www.12p.co.il/news.asp?id=1104
http://www.ultras.co.il/phpBB3/viewtopic.php?f=2&t=331

מנהלת ליגת הכדורסל שינתה את כתובת אתר הבית שלה באינטרנט. ligatwinner מעט מסובך ולכן נרכשה הכתובת http://www.basket.co.il

 

אפילוג

עד עתה לא הגיעה שום הצעה, לפיכך זה הפוסט האחרון שלי ואיתו אני סוגר את הבלוג. כעת הביקורת על תקשורת הספורט היא כבר נגישה לכולם, בין אם על ידי גורמים בלתי תלויים (כמו הבלוג של ייגר בעין השביעית) ובין כשגופי תקשורת מבקרים אלה את אלה.

אני מאחל לכולנו תקשורת ספורט הוגנת, אובייקטיבית, מקצועית ואמינה. אמנם ההתקדמות היא בבייבי סטפס, אבל כשאפילו קופמן רושם היום גילוי נאות בטורו בישראל היום, וכשנכון לשעה זו עמוד הבית של אתר ONE חף מכל פס אדום, אני מאמין שהכיוון הוא חיובי.

כל מי שפירגן וגם כל מי שתקף – כולכם אחים שלי כי הינכם קשורים לתקשורת הספורט אם כנוטלי חלק פעיל ואם כצרכנים. אני מודה לכל מי שתרם אייטמים, טורים, דיעות, טוקבקים וכניסות (כ-200 אלף כניסות לבלוג במתכונתו הנוכחית).

בטח ניפגש שוב במרחב הוירטואלי בהמשך. שיהיה לכולכם רק טוב.

קולו

על טאקט ורגישות

מאי 5, 2009

בידיעות אחרונות חייבים לעבוד על הטאקט שלהם. יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה בקיאקים, מאושפזת במצב קשה לאחר שהתהפכה עם הקיאק שלה בירקון. השחקן הזר של אשקלון, ברוטון,  היה מעורב בתאונת דרכים ממנה יצא חבול מעט. ומה אהרוני מאשר ככותרת ראשית לנצחון של מכבי ת"א על אשקלון בכדורסל? "התאוששו מהתאונה". האם השלב הבא הוא כותרת של "אירוע דקירה" על הפסד קבוצת צמרת 1-0 להתקפה בודדת של קבוצה נחותה ממנה? אולי "נפגעו מהטילים" על משחק שהוכרע בבעיטות מרחוק?

חשיפת המשכורות של שחקני בית"ר ירושלים ומאמנה היא אייטם טוב. אמנם בלי עיגולים אדומים וכותרות בובמבסטיות, אך בהחלט טובה. אבל יש גם פאשלה גדולה של ליפקין: לבית"ר ירושלים הופחתה נקודה אחת ולא שתיים. אם הוא לא יודע את זה, שיעבור לטפל בקבוצה אחרת שאותה הוא כן מכיר. עוד בידיעות מתעלמים באלגנטיות משידור משחק הכדוריד בערוץ הספורט.

שלמה שרף

אתמול שלמה שרף שידר את המשחק המשעמם בין מכבי חיפה לסכנין. אחרי אייל ברקוביץ' ששולף רפליקות חצי פרובוקטיביות ו-100% נחושות, שלמה שרף נראה כמו דמות שיכולה להיכנס לסדרה "הנרגנים" רק בלי ההומור.

בישראל היום הוא כותב שהמשחק אתמול מסמל את חיפה של כל העונה. נשכח הסיבוב הראשון בו הקבוצה כבר הוכתרה כאלופה על ידי כל הפרשנים כולל שרף עצמו. הוא ממשיך בכך שיניב קטן לא פוגע כבר הרבה זמן – מעמיד כעת את הדרישה של הפרשנים (כולל שרף) לראות את קטן בנבחרת מעט מגוחכת. בנושא מאור בוזגלו אני מסכים עם שרף לחלוטין – גם בעיתון וגם בתוכנית הספורט ברדיו הוא טוען שבמקום את השחקן לקנוס על דברי האבא, אפשר להושיב אותו על הספסל.

גליצ'ים:

הנה רשימת שמות חלקית שתקבל גליצ'ים מפרגנים באתר ONE ככל האפשר:
הלוזונים
עובד קראוס
משפחת בוזגלו (http://www.one.co.il/Cat/Extra/Glitch.aspx?id=37067)
מוני ולירן פנאן
דורון ג'מצ'י
משפחת רביבו (http://www.one.co.il/Cat/Extra/Glitch.aspx?id=37042)
מסעדת 206
אבי נימני
ניצן שירזי
רוברטו
מפגש הסטייק
וכל מי שמתראיין בצורה בלעדית לאתר או מדליף מידע בין אם חשוב ובין אם לאו.

 

עוד קטנות

טורי הדיעות בישראל היום נחמדים. אפילו הביקורת של אלרואי על צ'רלטון היא טובה, פרט לכך שהוא כנראה לא מכיר את ה-NBA עם שעון 24 שמחובר למנורות סביב לוח הסל ועם ראיונות מוקלטים מראש.

אני מהמר שההתלהבות של התקשורת מגמר הגביע בכדורסל על כסאות גלגלים תחזיק לכל היותר עד מחר. בקרוב ישובו הספורטאים הללו לשחק באולמות ריקים. יש לי תחושה שההבטחה של ערוץ הספורט לכיסוי ענפי הנכים תהיה בסוף כמו ההבטחה לשיפור החשיפה של ספורט הנשים. מקווה שאתבדה וזה לא עוד ספין מטעם אבי בר של גיוס תמיכה נגד ההחלטה של ניצן חן.
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=131093

במעריב טבק ועמיקם מספרים שהסיבה שהפועל ת"א קיבלה אישור לשחק באירופה היא בגלל שהפועל כפר סבא הסכימה לדחות חוב אליה מצד האדומים. השם אלי טביב לא מוזכר כלל בכתבה, איך?

עוד במעריב מספרים שבמכבי ת"א לא הבינו את מסכת ההכפשות של משפחת בוזגלו, אבל לא מזכירים את אתר ONE שם פורסמו ההכפשות. סתם חוסר פרגון כמקובל במחוזותינו.

גולש ותיק המקושר לכדורסל שלח לי את האייטם הבא. הסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA הסתיים בסוויפ: צ'רלטון 4 – ערוץ הספורט 0.

 

עד כאן. נו, מה קורה עם ההצעות לקחת את הבלוג? אפילו אחת עוד לא הגיעה. אולי באמת זה כבר לא מעניין אחרי יותר משנתיים שהבלוג הזה קיים. אולי צריך לתת לבלוג להתרחק אל האופק עם רדת המסך כמו בסרטים. shushuhashual1@gmail.com

 

קולו